המנורה
מנורה: אחד מכלי הקודש הנמצא בהיכל ובה הדליקו את הנרות
.
נאמר בתורה: 'ועשית מנורת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו'[1]. המנורה ממוקמת בדרום משמאלו של הנכנס להיכל*, חז"ל נתנו לזה ביטוי: 'שהרוצה להחכים ידרים' משום שהמנורה היא סמל החכמה ונמצאת בדרום[2].
גובה המנורה: גובה המנורה הוא שמונה עשר טפחים, ירך- המנורה* והפרח* המחובר אליה, בגובה שלושה טפחים, ושני טפחים חלקים (ללא קישוטים), טפח שבו גביע* כפתור* ופרח*, וטפחיים חלק ללא קישוטים. וטפח כפתור ושני קנים* יוצאים ממנה ונמשכים ועולים כנגד המנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו לשני הצדדים ונמשכים ועולים עד לגובה המנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו: אחד לכאן ואחד לכאן עד לגובה המנורה, ושלושה טפחים שבהם שלושה גביעים: כפתור ופרח וכן לכל קני המנורה[3].
תיאור המנורה[4]: למנורה שלוש רגלים[5], ומעליהם ירך המנורה*[6]. גוף המנורה הוא קנה מרכזי היוצא מירך המנורה, וממנו מתפצלים שלושה זוגות של קנים, על גבי שבעת הקנים היו נרות- המנורה*[7], מעבר לזה יש קישוטים למנורה: גביעים, כפתורים ופרחים. סך הכל ארבעים ושנים קישוטים[8].
צורת הקנים: יש אומרים שהקנים היוצאים מהקנה המרכזי היו אלכסונים[9], ויש אומרים שהקנים היוצאים מן הקנה המרכזי היו עגולים[10]. מכל מקום אין הדבר מעכב להלכה.
דיני הערבה: חז"ל למדו בכלל ופרט וכלל, שכל מנורה ממתכת כלשהי כשרה למקדש, ובאמת בימי החשמונאים כשנכנסו להיכל לא מצאו מנורה מזהב ועשאוה ממתכת[11], אך יש הקפדה בהלכה, שאם המנורה מזהב, יעשו בה קישוטים, גביעים כפתורים ופרחים, אבל אם עשה משאר מתכות, אין צורך בקישוטים[12]. כאשר המנורה מזהב, משקלה יהיה כיכר* זהב, ובשאר המתכות אין הדברים לעיכובא, וכן מנורת זהב עשויה מקשה* ומשאר מיני מתכות אין מקפידים על דין זה[13]. בכל מקרה, אין עושים מנורה מן הגרוטאות (שברי כלים) בין מזהב ובין משאר מתכות[14].
המעכב במנורה: שבעה קנים מעכבים, וכן שבעה נרות מעכבים בכל סוגי המנורה[15]. ובמידה והמנורה מזהב, מעכבים גם הקישוטים ומקשת המנורה.
מיקום המנורה: המנורה נמצאת בתוך הקודש, בדרום ההיכל, במרחק של שתים וחצי אמות מהכותל הדרומי[16]. יש אומרים שהמנורה מונחת לרוחב הבית (מצפון לדרום) ולכן הנר המערבי* הוא הנר האמצעי, שכן הוא לבדו פונה לצד מערב, וכל שאר הפתילות פונות אליו[17]. ויש אומרים שהמנורה מונחת לאורך הבית (ממזרח למערב) ולכן הנר המערבי הוא הנר השני מכיוון מזרח וכל הפתילות ללא יוצא מן הכלל לצד מערב[18].
כלי עזר למנורה: כדי להטיב את המנורה, יש צורך בכלי עזר שונים, מלקחיים* להסרת הפתילות הישנות[19], מחתות* להסרת אפר הפתילות[20].
כד השמן כמידת שלושה וחצי לוגים לכל נרות המנורה[21].
פך קטן* - מידת חצי לוג למדידת נר אחד[22].
מעלות המנורה* - לצורך הטבת הנרות והדלקתם, הכהן עולה על המעלות[23].
כוז* - כלי קיבול לפתילות השמן השונות ולאפר המנורה[24].
[1] שמות כה, לא.
[2] ספרי סוף פרשת פקודי, רמב"ם הלכות בית הבחירה א, ז.
[3] ברייתא מלאכת המשכן פרק י. מנחות כב, ב. רש"י על התורה שמות כה, לה. רמב"ם בית הבחירה ג, י.
[4] כל זה לפי שיטת הרמב"ם הלכות בית הבחירה ג, א- ג. ובפרוש המשנה מנחות ג, י. על פי הגמרא וברייתא דמלאכת המשכן פרק י.
[5] עיין ערך ירך המנורה, שם תמצא ששה ראשונים הסוברים שלא היו רגלים למנורה.
[6] עיין ערך ירך המנורה , שם תמצא צורת שונות לירך המנורה, יש אומרים שיתה עגולה, ויש אומרים שהיתה בצורת תיבה וכו'.
[7] עיין ערך קנה, שם התבארה צורתו.
[8] עיין ערך גביע, עיין ערך כפתור, עיין ערך פרח, צורתם ומיקומם במנורה לשיטות השונות.
[9] כן כתב רש"י על התורה שמות כה, לב. והציור בפירוש המשנה לרמב"ם מנחות ג, ז. ודעת ר' אברהם בן הרמב"ם בדעת אביו. וכן כתב העזרת כהנים מידות ד, ז.
[10] דעת הראב"ע על התורה שמות כח, לב. ודעת הרה"ג ישראל אריאל על פי ציורים וממצאים היסטורים.
[11] מנחות כח, ב. רמב"ם בית הבחירה ג, ד.
[12] מנחות כח, א. רמב"ם בית הבחירה ג, ד.
[13] מנחות כח, א. רמב"ם בית הבחירה ג, ד.
[14] מנחות כח, א. רמב"ם בית הבחירה ג, ה.
[15] מנחות כח, א. רמב"ם בית הבחירה ג, ז.
[16] יומא לג, ב. רמב"ם בית הבחירה א, ז.
[17] דעת רבי מנחות צח, ב. רמב"ם בית הבחירה ג, ז.
[18] משנה תמיד ג, ט. ודעת ר' אליעזר ב"ר שמעון מנחות צח, ב. ראב"ד הלכות בית הבחירה ג, ז. ועיין תפארת ישראל תמיד ג, ט. אות עט. ורמב"ם פירוש המשניות שם ובמשנה תמיד ו, א. אך לא פסק כן הרמב"ם.
[19] שמות כה, לח. רמב"ם בית הבחירה ג, ו.
[20] שמות כה, לח. רמב"ם בית הבחירה ג, ו.
[21] שבת כא, ב. 'ומצאו פך ליום אחד'.
[22] מנחות פז, ב. רמב"ם כלי מקדש א, יז.
[23] משנה תמיד ג, ט. רמב"ם בית הבחירה ג, יא.
[24] משנה תמיד ג, ט. רמב"ם תמידין ומוספים ג, יז.
לגירסת הדפסה