א. לגבי ההקשר. מקורם של דברי הרמב"ם הם במשנה במידות ג,ד שם נאמר כך: "אחד אבני הכבש ואחד אבני המזבח מבקעת בית כרם... ומלבנים אותן פעמים בשנה אחת בפסח ואחת בחג וההיכל פעם אחת בפסח".

אם כן במשנה אכן הלכות סיוד המזבח וההיכל מופיעות בסמוך, אך הרמב"ם הוא איש ההלכה והסדר המופתי, ולכן הוא חילק את הלכות סיוד המזבח וההיכל לשני מקומות. את ההלכה הקשורה לסיוד ההיכל קבע הרמב"ם בפרק ד' שהוא הפרק העוסק בדיני ההיכל. את ההלכה לגבי המזבח כתב הרמב"ם בפרק א (הלכה טז) שם קבע הרמב"ם את דיני המזבח.

ב. לגבי עצם סיוד ההיכל. מה שאמרת שבית שני היה מצופה אבנים צבעוניות, זה נכון, כך מפורש במסכת בבא בתרא, שהבניין שהורדוס בנה היה מצופה שיש כחול, ירוק ולבן (בבא בתרא ד,א). אבל, אין חיוב לצפות את הבניין בשיש. ההלכה מדברת באופן עקרוני. אם צריך סיוד - מסיידין את ההיכל פעם בשנה. ייתכן שגם לא כל הבניין שבנה הורדוס היה מצופה בשיש, אולי רק החזית. ואולי היו חלקים שהיו צריכים סיוד. על כל פנים, ההלכה מדברת בעיקרון, שצריך לסייד פעם בשנה לכל הפחות. אם כולו מצופה - אז באמת אין צורך כזה (אבל יהיה צורך כמובן בתחזוקה אחרת, כגון לחזק את אבני השיש או את ההדבקה שלהן).