'והמגפה נעצרה!' – כיצד?
(מאמר ל'מקור ראשון')
 הרב ישראל אריאל
'ישיבת המקדש'


מגפת הקורונה מקיפה את ארץ ישראל וכדור הארץ


מגפת הקורונה מכה בנו, הולכת ומדלגת מעיר לעיר בארץ ישראל, ומקיפה את כל כדור הארץ.

מדענים ומומחים מחפשים פתרונות לעצירת המגפה – ועולם שלם עומד חסר אונים.
מגיפות היו מאז ומעולם; הבה נתבונן בתנ"ך, נעיין, נלמד וניווכח מה מציע לנו התנ"ך - ספר הספרים - כפתרון

לארץ ולעולם כולו. אכן מתברר: לכל מחלה – סיבה! ולכל מגיפה – מטרה!
המגיפה באה לעורר לתשובה, וכדברי הרמב"ם בהלכות תעניות (א, א): "מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור, כגון דבר... ודבר זה מדרכי התשובה הוא... וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו... תוסיף הצרה צרות אחרות".
כידוע לכל, הדבר הראשון בעולם הרפואה כיום הוא: רפואה מונעת! כלומר למנוע את עצם הופעת המחלה,

במיוחד כשמדובר במחלה מדבקת. במאה השנים האחרונות מפעילים גורמי הרפואה חיסונים לציבור הרחב למנוע מחלות נפוצות ומסוכנות.


רפואה מונעת בתורה: 'מחצית השקל':

אחת המצוות בתורה באה במפורש למניעה ממגפה, היינו, מצות 'מחצית השקל'. ועניינה, חובת כל אדם מישראל לתרום מדי שנה מחצית השקל למקדש ולעבודת הקרבנות, וזכות מצוה זו עומדת להם לישראל (שמות ל, יב)

והיא החיסון - ש"לא יהיה בהם נגף". 


המגיפות הנזכרות בתנ"ך באות לעולם כשאין נוהגים כבוד במקדש
בהמשך לאמור, מוצאים בתנ"ך רשימה ארוכה של מגיפות שבאו על ישראל ועל אומות העולם.

מתברר, שכולן באו לעולם כשהציבור אינו נוהג את הכבוד הראוי למקדש, ולמקום השראת השכינה.


מגפה שנייה – קורח ועדתו:

כידוע לכל, יצא קורח לערער על הכהונה. קורח מקהיל את כל העדה כנגד אהרן הכהן כדי לרשת את מקומו במשכן. כתוצאה מן המחלוקת מתו במגפה קרוב לחמישה עשר אלף איש.  מה עצר את המגפה? מעשה הקטורת! ככתוב (במדבר יז, יב): "וירוץ [אהרן] אל תוך הקהל... ויתן את הקטורת ויכפר על העם, ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה!" הווה אומר, התנהגות קלוקלת כנגד המשכן מביאה מגיפה. והתרופה למגיפה מה היא? -

הקטורת שבמשכן!


מגיפה שלישית – בימי שמואל:

באחת המלחמות שהתחוללו בין ישראל לפלישתים באבן העזר, נשבה ארון האלקים ונפל לידי הפלישתים.

הארון הובא על ידי הפלישתים בתרועת ניצחון לעיר אשדוד שם הוצב בבית דגון. מתברר, שהארון הביא עליהם מגיפה והייתה "מהומת מוות" בעיר. הארון הועבר לשאר ערי פלשת, אך בכל אחת מן הערים לשם הובא פרצה מגפה. לא נותרה בידי הפלישתים הברירה אלא להחזיר את הארון לשבטי ישראל, זאת, בתוספת דורון.

ככתוב (שמואל א ו, ד): "ויאמרו: מה האשם אשר נשיב לו? ויאמרו: מספר סרני פלשתים: חמשה  כלי זהב,

וחמשה עכברי זהב, כי  מגפה אחת לכולם ולסרניכם".


מגיפה רביעית – יש מחיר לעצלות ולאדישות:

משהוחזר הארון לישראל והובא לעיר בית שמש, שמחו אנשי העיר לקראתו. למרות זאת באה מגפה על תושבי העיר, ככתוב בשמואל א ו, יט: "ויך באנשי בית שמש... ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש, ויתאבלו העם כי הכה ה' בעם מכה גדולה". אם שמחו – מדוע בא העונש?
הסיבה לכך מבוארת בבראשית רבה (פרשה נד): "'ויהי ארון ה' בשדה פלישתים שבעה חדשים': "למה לקו אנשי

בית שמש?... אמר הקדוש ברוך הוא: אילו תרנגולתו של אחד מהם אבדה - היה מחזיר עליה כמה פתחים להביאה! וארוני בשדה פלישתים שבעה חדשים ואין אתם משגיחים בו?! אם אין אתם משגיחים עליו - אני אשגיח עליו!" –

אך יש לזה מחיר.
כלומר: בענייני המקדש אין סומכין על הנס! אין לומר: הקב"ה כבר ידאג שהארון יחזור! לפיכך, משעה שראו אנשי בית שמש שארון ה' בשבי, היו צריכים לקנא לה', לפרוץ לאשדוד ביום או בלילה ולהחזיר את הארון למשכן.

עתה, שעברו שבעה חודשים ואין איש שם על לב, הדבר מעורר חרון אף. סופו של הארון שחזר לידי ישראל,

אך אנשי בית שמש שהתעצלו באו על עונשם. 


מגפה חמישית: התרשלות מבניין המקדש בימי דוד:

בימי דוד באה מגפה על ישראל כעונש על התרשלותם מלבנות את בית המקדש בירושלים. כך מובא במדרש שמואל (לא, ד): "כל אותן אלפים שנפלו... בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בניין בית המקדש". הרמב"ן בפירושו לבמדבר טז, יח, מרחיב בהסברת העניין, באומרו, כי יש מחיר לאדישות, והחובה היא להתעורר ולעורר:

"היה עונש על ישראל בהתאחר בניין בית הבחירה, שהיה הארון הולך מאהל אל אהל... ואין השבטים מתעוררים לאמור: נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו [בירושלים]... עד שנתעורר דוד לדבר... ואילו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחילה, היה נעשה בימי אחד מהשופטים... ועל כן היה 'המקום אשר יבחר ה'' נודע בעונשם ובמגפתם".


מגיפה ששית: התרשלות העמים מלעלות ולהשתחוות במקדש:

הנביא זכריה מתנבא על תקופת בית שלישי (יד, יב): יום יבוא, והעמים כולם, גם אלו שלחמו על ירושלים -

סופם לבוא ולהשתחוות לפני ה' במקדש. והיה, אם יש עם אשר לא יעלה - תבוא עליו מגפה, ככתוב: "והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחוות למלך ה' צבאות... תהיה המגפה אשר יגוף ה' את הגויים אשר לא יעלו לחוג את  חג הסוכות".


הרב יששכר טייכטל הי"ד: שואת אירופה - על ההתרשלות מבניין המקדש.

אחד מגדולי התורה שעשה תשובה בזמן השואה היה הרב יששכר טייכטל הי"ד. בספרו 'אם הבנים שמחה',

מביא הרב את מדרשי חז"ל דלעיל, אודות התרשלות ישראל בימי שמואל ודוד, דבר שהביא למגיפה.

הרב מדגיש פעמים רבות, שההתרשלות מלעלות ארצה ולבנות את בית המקדש בדור האחרון, היא סיבת השואה, והקב"ה דוחק בנו. המחבר ממשיל זאת לאדם המכה את בהמתו במקל כדי שהבהמה תזדרז לעשות את תפקידה. ומסכם: "כל המכות שלקינו בגלות הנוראה" מטרתן, לעורר אותנו לתשובה על התרשלותנו מלעלות לארץ ולבנות את בית המקדש (עיין שם עמ' לח, מב, קמד ועוד).


כיצד יוכל כל אחד מאיתנו לתרום את חלקו למיגור המחלה?

חשבון הנפש בדורנו: לאור האמור נעשה נא את חשבון נפשנו: הרי לא נוכל להרים את עשר אצבעותינו כלפי שמים ולומר: ידינו נקיות! שכן, חילול השם כיום במקום המקדש, אשר שועלים הילכו בו זועק לשמים!

השכינה זועקת מקודש הקדשים זה יובל שנים: עם ישראל אייכה! היכן קרבן תמיד! היכן העלייה לרגל!

היכן קרבן פסח! היכן מאתיים המצוות שבמקדש!
הווה אומר: כדי לעצור את המגיפה הפתרון הוא - תשובה! 


צעד ראשון לתשובה: כך לימדונו חז"ל בסנהדרין צד, ב; כשבאה צרה על ישראל בימי חזקיהו – "מה עשה?

נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה [ובהלכות המקדש] יידקר בחרב זו!

בדקו מדן ועד באר שבע - ולא מצאו עם הארץ! מגבת ועד אנטיפרס - ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה,

שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה!" בעקבות צו המלך היה האור "דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות"

ביום ובלילה, וישראל נושעו מצרתם.
הילכך: עמוד וקבע לך עתים לתורה בהלכות המקדש, וכדברי חז"ל: "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה!"

הלא זו הייתה קריאת מרן ה'חפץ חיים' לפני כמאה שנה: "אחי ורעי! עלינו להכין את עצמנו לבניין המקדש בלימוד הלכותיו הלכה למעשה... בפרט בזמן הזה ב'עיקבתא דמשיחא'... הלא עלינו יהיה לבנות בית הבחירה ומזבח להקריב עליו קרבנות". השומע קריאה זו וכן את קריאת הרב קוק זצ"ל וכן קריאת הרב עובדיה יוסף זצ"ל בעניין זה, יפתח חוג של לומדי מקדש: בביתו, בישיבה, בקהילה, בבית הכנסת ובכל מקום אפשרי.


הכהנים: יצטרף כל כהן לכהנים הלומדים בבית ספר לכהונה 'נזר הקודש' מיסודו של 'מכון המקדש'.

למעלה מחמישים כהנים כבר רכשו בגדי כהונה במתפרה של המכון. עשה מעשה! ורכוש ערכת בגדים שתהיה שמורה בביתך לרגע בו תיקרא לשרת בקודש.


הלויים: כל בן לוי נקרא להצטרף לבית המדרש 'נזר הקודש', ללימוד שירת הלויים והלכות עבודת הלויים במקדש.


הישראלים: מצווים על בניין המקדש והמצוות המתקיימות בו, כדברי הרמב"ם (בית הבחירה א, יב):

"הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם - אנשים ונשים כמקדש המדבר". נמצא, שהכל קרואים לעסוק בהלכות המקדש ולפעול מעשית לבניינו. כך יתקיים בנו הפסוק ביחזקאל (לז, כו): "ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם".

 


'מכון המקדש' עומד לרשותכם בכל נושא הנוגע למקדש ובניינו, בקרו באתר המכון וכן בטל. - 02.6264545.

[בימים אלו, באין מענה בטלפון המשרד, מומלץ לתרום דרך הקישור באתר הבית של 'מכון המקדש'.]


'ישיבת המקדש' בירושלים שבין החומות פתוחה לכל דורש, בכל שאלה וסוגיא הנוגעת למקדש. בן ישיבה ואברך! הצטרף ללומדים לזמן קצר או ללימוד דרך קבע. "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים".


'לשכת השקלים' פתוחה במכון המקדש לתרומת 'מחצית השקל', כי המצווה מתקיימת מדין תורה במשך כל ימות השנה. התורם מקיים מצוה ששכרה בצידה, שכן מתקיים בו ובביתו חיסון של תורה: "ולא יהיה בהם נגף!"


תפקידו של שר הבריאות במדינת ישראל: חובת שר הבריאות להמשיך ולחפש תרופה למחלה להצלת עם ישראל ולהצלת העולם כולו, ונאחל לו הצלחה בעניין זה. אך אל נשכח, ואל ישכח השר הנכבד, כי "שר הבריאות" העליון הוא בורא עולם ומלואו: בורא עולם הוא שמביא מגיפה לעולם, והוא שבידו לעצור אותה. 
חובתך כיהודי להביא הצעה מעשית בפני ממשלת ישראל: חג הפסח מתקרב! יביא עם ישראל קרבן על גבי המזבח כבימי דוד – "והמגפה נעצרה!"


כך יתקיים בנו הפסוק (שמות טו, כו): "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך".

האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il