אבא שאול


אבא שאול: מן התנאים בסוף ימי הבית השני אשר העיד רבות על המקדש ועבודתו

אבא שאול חי בהיות הבית השני על כנו וראה את החורבן. מבין התנאים בני דורו מציין אבא שאול מחלוקות שונות בענייני טהרות בין רבי עקיבא וחבריו[1]. כן מספר על רבי יהושע בן חנניה* בן זמנו, וקורא לו: 'זקן אחד', דבר המלמד שהיה בן דורו וצעיר ממנו[2]. יש מקום לומר, שאבא שאול היה כהן, שכן, מעיד על דברים שראו עיניו במקדש ובחצרותיו, כן הכיר מקרוב את סדר העבודה ודן בו בצדדיו ההלכתיים.

עדויות הלכתיות בהקשר למקדש, מבנהו וסדרי העבודה:

א. אבא שאול מעיד, כי הכבש – הגשר – בו הוציאו את הפרה אדומה* משער שושן* לכיוון הר המשחה*נבנה מכספי כהן גדול[3].

ב. לדעת אבא שאול ראוי להביא את השמן המובחר להדלקת המנורה ולמנחות מן העיר תקוע, ובעדיפות שנייה יש להביאו מרגב שבעבר הירדן[4].

ג. מצינו, שאבא שאול פוסק כרבי מאיר באשר לאורך שלחן לחם הפנים*, שהיה אורכו שנים עשר טפחים ורוחבו ששה טפחים. כך גם באשר ללחם הפנים* אורכו עשרה טפחים ורוחבו חמשה, וכופלים את לחם הפנים טפחיים מכל צד. לאור דבריו נקבע, שהיה ריווח טפחיים במשטח השולחן בין מערכה למערכה ושם היו נותנים את בזיכי הלבונה*[5].

ד. באשר לארבעת הלשכות שבעזרת נשים, העיד אבא שאול על הלשכה המערבית דרומית[6] שהייתה לשכת השמן והיין, ונקראת 'לשכת בית שמניא'*[7].

ה. עוד העיד אבא שאול על 'לשכת העץ'*, ששימשה את הכהן הגדול, והיתה ממוקמת מאחורי לשכת הגזית* ולשכת הגולה*, וגג שלשתם שווה[8].

ו. דעת אבא שאול, שמצות ערבה* במקדש בחג הסוכות, נהגה מן התורה, ולא כדעה המקובלת בתלמוד, שמקור המצווה ב'הלכה למשה מסיני'[9].

ז. אבא שאול מעיד על שני 'בצעין' - שכונות - שהיו בירושלים: אחת נתקדשה באמצעות כל התנאים[10] הנדרשים להוסיף על קדושת ירושלים, והשניה שנתקדשה על ידי עולי גולה, לא נתקדשה בקידוש גמור, שכן לא היו בימי בית שני אורים ותומים ומלך. השכונה שנתקדשה בקידוש גמור, הכל אוכלים בה קדשים קלים ומעשר שני – חכמים ועמי הארץ, והשכונה השניה - עמי ארץ אוכלים בה קדשים קלים ולא מעשר שני, ואילו ה'חברים' אינם אוכלים בה מעשר וקדשים[11].

ח. דעת אבא שאול, שבשבועות* שחל בשבת, היו חולקים קודם את שתי הלחם – למרות שאין לחם זה תדיר* - ולאחר מכן את לחם הפנים[12].

ט. אבא שאול העיד על סכין שהיתה 'טורפת', כלומר, גורמת לבהמה להיות טריפה בעת השחיטה, וגנזוה[13].

י. באשר לקציר העומר, הנוהג הקבוע הוא, שביום חול קוצרים: בשלשה אנשים, בשלשה מגלים ובשלוש קופות, אולם באשר לקציר העומר שחל בשבת נחלקו חכמים בדבר: דעת אבא שאול, שביום שבת היו קוצרים את העומר בשינוי, כלומר, אדם אחד, במגל אחד ובקופה אחת, ולדעת חכמים, בין בשבת ובין ביום חול היו קוצרים בשלשה[14].

יא. בענין סדר עבודת התמיד מצינו שנחלקו חכמים בענינו: דעת אבא שאול היא, שזריקת דם התמיד צריכה להתקיים בין הטבת חמשת הנרות במנורה להטבת שני הנרות האחרונים. לאחר סיום הטבת הנרות היו מקטירים את הקטורת. ואילו דעת חכמים היא שהסדר הוא כדלהלן: תחילה זורקים את דם התמיד על קרן המזבח, לאחר מכן נכנס הכהן להיטיב חמשה מנרות המנורה. כאן נכנסים שלשת הכהנים להקטרת הקטורת, ובסיום מיטיב הכהן את שני נרות האחרונים שבמנורה[15].

מעולם האגדה

האם אבא שאול היה כהן?

'אבא שאול אומר: קובר מתים הייתי, והייתי מסתכל בעצמות של מתים; השותה יין חי - עצמותיו שרופין, מזוג - עצמותיו סכויין, כראוי - עצמותיו משוחין. וכל מי ששתייתו מרובה מאכילתו - עצמותיו שרופין. אכילתו מרובה משתייתו - עצמותיו סכויין. כראוי - עצמותיו משוחין... פעם אחת רצתי אחר צבי, ונכנסתי בקולית של מת, ורצתי אחריו שלש פרסאות, ולצבי לא הגעתי - וקולית לא כלתה. כשחזרתי לאחורי אמרו לי: של עוג מלך הבשן היתה. תניא, אבא שאול אומר: קובר מתים הייתי, פעם אחת נפתחה מערה תחתי, ועמדתי בגלגל עינו של מת עד חוטמי, כשחזרתי לאחורי: אמרו עין של אבשלום היתה. ושמא תאמר: אבא שאול ננס הוה? - אבא שאול ארוך בדורו הוה ורבי טרפון מגיע לכתפו[16]'. יש הרוצים להוכיח למקרא המעשים הללו, שאבא שאול לא היה כהן, שכן, היה קובר מתים, מאידך, יש אומרים, שכיון שמעשים אלו כולם אינם אלא רמז ודבר אגדה, לפיכך יש לומר, שאבא שאול היה כהן היה, אלא סיפר מעשים אלו בדרך רמז להביא את שומעיו למוסר השכל.


סדר התמיד לדעת אבא שאול

שיטת אבא שאול מובאת בגמרא, ונוהגים לאומרה ב'סדר הקרבנות' כדלהלן: הטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד (ראה ציור מימין) ודם התמיד קודם להטבת שני נרות, והטבת שני נרות קודמת לקטורת...

[1] תוספתא אהלות ו, ו.

[2] נדה סא, א.

[3] משנה שקלים ד, ב. עיין ערך 'כבש פרה אדומה'.

[4] משנה מנחות ח, ג.

[5] משנה מנחות יא, ה. רמב"ם בית הבחירה ג, יד.

[6] רבי אליעזר בן יעקב שכח למה היתה משמשת.

[7] משנה מידות ב, ה. בית הבחירה ה, ח.

[8] משנה מידות ה, ד. רמב"ם בית הבחירה ה, יז.

[9] תוספתא סוכה ג, א.

[10] עיין ערך 'הרחבת העיר והעזרות'.

[11] תוספתא סנהדרין ג, ד.

[12] תוספתא זבחים י, ו. סוכה נו, א.

[13] תוספתא מנחות ט, כג. כלי מקדש א, טו.

[14] תוספתא מנחות י, כ. והרמב"ם פסק כחכמים הלכות תמידין ומוספין ז, יא.

[15] יומא לג, א. רמב"ם תמידין ומוספין ו, ד. פסק כחכמים.

[16] נדה כד, ב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il