תקרה


תקרה: תקרת ההיכל לחלקיה השונים.

ההיכל בנוי משתי קומות זו על גבי זו, כלומר, חלל ההיכל מהווה את הקומה הראשונה, ועל גביו קומה שנייה היא העלייה, ולכל אחת מהן תקרה. תקרה זו היתה בנויה מארבעה רבדים ושכבות. המשנה במסכת מידות מתארת את חלקי תקרת ההיכל ומידותיה: "אמה – כיור*, ואמתיים - בית דילפה*, ואמה – תקרה, ואמה – מעזיבה"[1]. כך גם היתה בנויה תקרת העלייה.

חלקי התקרה השונים: כאמור לעיל, מדברי המשנה עולה, שעובי התקרה כולה, לרבדיה השונים הוא חמש אמות. מתוך חמש אמות אלו, היו ארבע אמות תקרה מוצקה, ואילו הכיור* התחתי, היה תקרה, שעיקרה העיטורים שעליה. להלן תיאור חלקי התקרה השונים:

תקרה: עיקר התקרה נבנתה מקורות עץ שהונחו מקיר אל קיר בגובה ארבעים ושלש אמות, והן הנקראות במשנה 'תקרה'. קורות אלו היו עשויות מארזי הלבנון[2], שכן, ההיכל היה רוחבו עשרים אמה, ולפיכך השתמשו בארזי הלבנון הגבוהים העבים והחזקים כדי לקרות את החלל הרחב של ההיכל[3]. קורות אלו קירו את חלל ההיכל מצד אל צד, והן גם היו החלק החזק מתוך הרבדים האחרים שבתקרה[4]. שאר חלקי התקרה נבנו לחיזוק ולנוי בהתאמה לקורות אלו.


כיור לתמיכת התקרה

בציור נראית התקרה במקדש. התקרה נתמכת על ידי מסגרת ברוחב אמה סביב. כן היא נתמכת בקורות ארזים מצד לצד ברוחב אמה. קורות אלה עוטרו בעיטורים שונים, ונעשה בהם כיור צבעוני לכבוד ולתפארת.

בית דילפה: מתחת לקורות העץ העיקריים, במרחק של כשתי אמות[5], נבנתה תקרה משנית הנקראת 'בית דילפה'. יש הסוברים, שתקרת בית דילפה חוברה לתקרה העיקרית באמצעות טסי מתכת[6]. שתי מטרות נועדו לתקרה זו: א. אגירת טיפות מים מדליפה אפשרית מן הגג, כמנהג הבנאים להגן מדליפה על הכתלים בימי קדם. ב. לתקרה זו חיברו מלמטה את הכיור, היינו עיטורים המעטרים את התקרה כולה[7]. יש מי שפירש, ש'אמתיים בית דילפא' עניינו: "כמו מרזבות קבועות בכותלים ובולטות לקבל דלף התקרה ולשופכו לחוץ". לשיטה זו, לא היתה זו תקרה שהיא משטח שלם להיכל, אלא רק כמין מלבן שהקיף את הכתלים סביב, אשר נועד, לקבל ולהזרים את מי הגשמים הדולפים – ב'תעלת מים' אל מחוץ להיכל[8].

כיור: לתקרה התחתית של בית דילפה חיברו אומנים באמצעות חומרי סיד, גפסיס (גבס) ואבן - כיורים ועיטורים מעודנים שנטפו מן התקרה, ואורכם אמה. לאור האמור, המתבונן אל תקרת ההיכל ראה תקרה נאה בציוריה וכיוריה. ויש מי שכתב, שהכיור אינו משטח של ציורים על פני כל התקרה, אלא מדובר אודות מסגרת סביב בגובה אמה אחת, ומסגרת זו היתה מכויירת ונקבעה סביב כותלי ההיכל. מסגרת זו נועדה לתמוך את התקרה, לחזק את הכתלים מתחת לתקרה, ולמנוע חלחול מי גשמים מגגות התאים אל כותלי ההיכל[9].

מן המדרש

תקרת המקדש ושערי המקדש נעשו כולם מעץ ארז

מובא במדרש זוטא - שיר השירים, פרשה א: "'קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים': לימד הקב"ה שבחו של שלמה, שבנה בית המקדש לשבע שנים, ובנה את ביתו [בית המלוכה] לשלש עשרה שנה". נראה, שדרשו חז"ל את המלה 'רהיטנו' כפי שהיא מובנת בארמית, ש'רהיט' עניינו ריצה, וזריזות, וכך עשה שלמה במקדש. "'קורות בתינו ארזים' - אלו הקורות שהביא חירם מלך צור לשלמה. דבר אחר: 'קורות בתינו ארזים'. אלו שערי ניקנור, שהביא אותם בים [מאלכסנדריה] ואבד אחד מהם. ועשה המקום נס, כיון שהגיע לנמל של יפו הציפה הגל [כיון שציפוי הנחושת נקבע על גבי דלתות עשויים עצי ארזים, לכן צפה הדלת על פני המים והגיעה לחוף]".


הכיור באומנות הבניין

צורת כיור המקובלת בעולם האומנות. לפי כמה מן הפרשנים, כיור כגון זה נעשה על פני כל קירות המקדש.

[1] מדות ד, ו; רמב"ם בית הבחירה ד, ג.

[2] מדרש שיר השירים א, יז.

[3] השימוש בקשת מעוגלת העשויה מאבן בתקרת בתים, שערים, או ארמונות, כדי לתת פתרון לקירוי לחלל רחב, שיטה זו התפתחה מאוחר יותר בארכיטקטורה הרומית. מכאן גם מה שמצינו במשנה המתארת את בית המוקד כ'כיפה', כלומר שתקרתו מקומרת, זאת על פי הסגנון הרומי.

[4] פירוש המשנה לרמב"ם מדות ד, ו, וזו לשונו: 'תקרה: שם לקרוי הקורות דווקא'.

[5] רמב"ם שם

[6] גר"א בפירושו למדות ד, ו.

[7] ראה רש"י מלכים א, ו, ט: 'ויספון את הבית גבים ושדרות בארזים': שתי תקראות: אחת עשויה לנוי מלמטה, ואחת של לוחי ארזים מלמעלה. של גבים – היא התחתונה'. ועיין רד"ק שם.

[8] ראב"ד בית הבחירה ד, ג.

[9] ראב"ד שם.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il