תרומת גוי למקדש


תרומת גוי למקדש: דין תרומת גוי למזבח, לבדק הבית, וערכי גוי.

דין תורה הוא, שהגויים "נודרים נדרים ונדבות כישראל"[1], כקרבן יחיד שהגוי מביא למקדש. כמו כן, הקדש הגוי אף הוא הקדש[2]. עם זאת, אמרה תורה, שאין הגוי יכול לתרום את מחצית השקל, ולהשתתף בשאר הקרבנות שישראל מקריבים במקדש. חכמים הוסיפו שאין הגוי יכול לתרום לבניין הבית, ואף לא לבניין החומות ושאר צורכי העיר ירושלים, כדי לא לתת להם יד ושם במקדש ובירושלים[3].

מחצית השקל: גוי שנתן 'מחצית השקל' למקדש – ובכך התכוון להצטרף לכלל ישראל התורמים לקרבנות התמיד - אין מקבלים אותה מידו[4].כך גם מובא במדרש: "מנין שאין מקבלים שקלים מן הגוי? - תלמוד לומר: 'ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה'"[5] - אין לי אלא תמידים שהם קרויים 'לחם', שנאמר: 'את קרבני לחמי לאישי', שאר כל קרבנות הציבור מנין? תלמוד לומר: 'מכל אלה'"[6]. יש מן הראשונים שכתב, שהמקבל מחצית השקל מנוכרי לצורך קרבנות התמיד, עובר על לאו מן התורה, שנאמר: "ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה", והרי כאן לאו מן התורה[7]. עוד כתב, ששקלים שיתקבלו מגויים יפסלו את כל קרבנות הציבור, שנאמר "לא ירצו לכם"[8]. אולם אין מי מן הראשונים ההולך בשיטה זו, ומה שנאמר בתורה - "לא ירצו לכם", לא נאמר, אלא לעניין זה, שמחצית השקל שנתן הנוכרי, אין בה תוספת כפרה לישראל, ולכן אין לקבל ממנו, וכן פסקו הראשונים להלכה[9].


נכרי המביא תרומה לבדק הבית

בציור נראה נכרי המביא סוס כתרומה לבדק הבית. הלכה היא, שלכתחילה אין מקבלים ממנו,

כדי שלא יהיה לנוכרים יד בבניין המקדש. אולם אם קיבלו ממנו, בדיעבד תרומתו כשרה, זאת בתנאי, שלא יביא כתרומה חפץ מסוים, כדי לא להנציח את שמו במקדש.

נדבת גוי לבדק הבית: נחלקו חכמים מה דין תרומה שתרם גוי לבדק הבית, ומסקנת הגמרא היא: "בתחילה - אפילו מים ומלח אין מקבלין מהם, בסוף - דבר המסוים אין מקבלין, דבר שאינו מסוים - מקבלין"[10]. נחלקו ראשונים בפירוש גמרא זו, ולהלכה נפסק, שלכתחילה אין לקבל מגוי תרומה לבדק הבית כלל, ובדיעבד מקבלים ממנו[11]. עם זאת, אם תרם הגוי תרומה של 'דבר מסויים', כגון, עצים ואבנים לבניין הבית, מחזירים לו, וכדברי עזרא הסופר, שהשיב לנוכרים שרצו לסייע בבניין הבית: "לא לכם ולנו לבנות בית לה'"[12]. בודאי כאשר נותן הנכרי כלי שלם, אין לקבל ממנו, שכן הדבר ניכר לעין שהנכרי נטל חלק בבניין הבית ובכליו[13]. עוד למדו חכמים מעזרא הסופר, שאין מקבלים מנכרים תרומה לבניין חומות ירושלים ולא לבניין אמת המים שבה[14], שנאמר: "ולכם אין חלק וזכרון בירושלים"[15].

דין ערכין ונדרי נוכרי: נאמר בתורה: "דבר אל בני ישראל... איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה'"[16], ולמדו חכמים, ש"בני ישראל מעריכים ואין הגויים מעריכים"[17], כלומר, גוי שאמר: 'ערכי עלי' לא אמר כלום. עם זאת נוכרי שאמר 'דמי עלי', או 'דמי פלוני עלי' - חייב לשלם את נדרו, ומעריכים את דמי התרומה כשוויו של עבד הנמכר בשוק[18]

[1] תורת כהנים ויקרא שם. נזיר סא, ב.

[2] משנה תרומות ג, ט.

[3] עיין ערך 'גוי במקדש'.

[4] משנה שקלים א, ה.

[5] ויקרא כב, כד.

[6] ספרא אמור פרשה ז.

[7] השגות הרמב"ן לספר המצוות, שכחת הלאוין, המצוה השמינית.

[8] רמב"ן שם.

[9] רמב"ם שקלים א, ז. ועיין בספר המצוות לרמב"ם לא תעשה צו; וספר יראים סימן שמג; ספר מצוות גדול לאוין סימן שיד; ספר החינוך מצוה רצב. כן ראה בביאור הרב פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה כ; שם כתב: באמת פירושו של הרמב"ן ז"ל בפסוק זה דחוק טובא.

[10] ערכין ו,א.

[11] רבינו גרשום שם; רמב"ם מתנות עניים ח, ח.

[12] עזרא ד, ג.

[13] רמב"ם שם ח, ח. וראה רש"י ערכין ו, א; ד”ה 'בתחילה'.

[14] רמב"ם מתנות עניים שם

[15] נחמיה ב, כ; רמב"ם שקלים, ד, ח.

[16] ויקרא כז, ב.

[17] ספרא שם. ערכין ה, ב.

[18] רמב"ם שם א, ט; ועיין ערך 'דמים'.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il