תפוח


תפוח: ערימת אפר הקרבנות הצבורה על גג המזבח.

מדי בוקר סידרו הכהנים את המערכה הגדולה של העצים על גבי המזבח עם שחר. בטרם נסדרו העצים כהלכה, יש לסלק ולגרוף את האפר שנשאר משריפת הקרבנות מיום אתמול. אפר זה נערם "על גב תפוח" שבגג המזבח[1].

'תפוח' מלשון 'תופח'? בהבנת המושג 'תפוח' נאמרו הסברים אחדים: לרוב הדעות, המושג 'תפוח' מתאר את ערימת הדשן הצבורה על גג המזבח[2]. לשיטה זו, הסיבה שערימה זו נקראת 'תפוח' היא, מפני היותה עגולה כתפוח[3], או כי השם 'תפוח' ניתן לכל דבר ההולך ותופח, והוא מקובץ למקום אחד וגבוה, אף אם אינו עגול[4].

'תפוח' - על שם משטח אבנים גבוה בגב המזבח: יש מן הראשונים האומר, שה'תפוח' אינו ערימת אפר, אלא טבלת אבן מרובעת, בגובה אמה על גג המזבח, וגבוהה מן המזבח אמה, ועליה היו גורפים את האפר. וכתב: "שנינו [במשנה]: 'החלו מעלים באפר על גבי התפוח'[5], ומאחר שכהן מוציא בכל יום כל האפר, מהיכן היה שם ה'תפוח'? [ובהכרח שהיה מקום מוגבה על גג המזבח, שנקרא תפוח]. וכן אמרו [במשנה]: 'פעמים שעליו [על התפוח] כשלש מאות כור'[6]... אלא, שהיה שם טבלא [של אבן] מרובעת, גבוהה אמה והיא עשרים ושתים אמה [על עשרים עשרים ושתים][7], ואותה אמה היא השלמת עשר אמות לגובה המזבח, והיא נקראת 'תפוח', על שם שהיתה גבוהה על כל סביביה. ואפשר שהיתה אותה הטבלא קצוצת קרנות - כעין עגולה - כדי להרוויח מקום המערכה, וכל דבר שהוא גבוה ועגול נקרא תפוח"[8]. דבריו תמוהים, שכן משנה מפורשת קובעת: "נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע [אמות] מקום מערכה"[9]. ולפי חשבון הראשונים – "מקום המערכה רוחבו - עשרים וארבע אמות וארבעה טפחים, על עשרים וארבע אמות וארבעה טפחים"[10], ולדבריו - היכן יניחו את עצי המערכה הגדולה?

'תפוח' – כלי קיבול על גבי המזבח: יש מגדולי הראשונים, שכתב על פי הסבר המושג 'תפוח' הנזכר בגמרא בגת ענבים: "'לוקחין גת [ענבים] בעוטה... אף על פי שנוטל [הנוכרי] ונותן בידו לתוך התפוח'... ונוטל [הנוכרי] מתוך הגת הענבים הדרוכים [בבור] ונותנן ל'תפוח' [שבחוץ]. וה'תפוח' [פירושו] כגון כלי הוא, כדתנן במסכת תמיד: 'ותפוח היה באמצע המזבח' [והוא כלי קיבול לאפר]"[11].


ה'תפוח' במרכז 'מקום המערכה'

בתמונה נראה המזבח ומידותיו. הקו השחור סביב המזבח הוא מקום הילוך רגלי הכהנים. התחום הנותר על המזבח הוא עשרים וארבע אמות, שהם 'מקום המערכה'. בתחום זה היו שלוש מערכות: זו שמימין היא המערכה הגדולה, עבור קרבנות התמיד. המערכה הקדמית היא מערכת האש לקטורת. המערכה משמאל, נועדה לאש התמיד. במרכז נראה ה'תפוח' אליו גורפים את האפר משלשת המערכות הנ"ל.

'תפוח' – שקע באמצע המזבח: עוד מצינו דעה בראשונים, שבאמצע גג המזבח היה שקע נמוך ולתוכו צוברים את האפר, וכתב: "'החלו מעלין [הכהנים] באפר', כלומר, אחר שהסירו האברים והפדרים מעל המזבח, מושכין את האפר במגרפות שבידיהם, ו'מעלין אותו על גבי התפוח'. הווה אומר: אמצע המזבח היה קרוי 'תפוח' מפני שהיה נמוך מעט בעיגול, והיו צוברין את האפר לשם, ועושים אותו כרי [עגול] באמצע מקום המערכה - כעין תפוח... ואמר על אותו תפוח, שפעמים שהיה עליו כשלש מאות כור"[12].

דישון ה'תפוח': כתבו הראשונים: "אחר שעולין הכהנים לראש המזבח ומסלקין את החלבים והאברים שלא נשרפו במשך הלילה... ומחזירין אותן לצדדי המזבח או מורידין אותן על הכבש... חוזרין וגורפין את האפר במגרפות שבידם, ומעלין אותו על האפר שנערם באמצע המזבח והוא הנקרא 'תפוח', עד שעושין אותו ערימה באמצע מקום המערכה כעין תפוח... ואחר כך גורפין מאותו הגדיש ומוציאין אל שפך הדשן, עד שמנקים את המזבח מן האפר... זולתי בחגים, שלא היו מוציאין את האפר מן המזבח, אלא מקבצין אותו באמצע המזבח עד שיתקבץ ממנו כמות גדולה"[13]. כי נוי הוא למזבח, כשכל ישראל רואים את כמות הקרבנות הגדולה שהוקרבה עליו בחג. במשנה נאמר, שבזמנים אלו - ברגלים, פעמים שהיו על המזבח כשלוש מאות כור אפר, ומבואר בגמרא, שהמשנה נקטה לשון גוזמא, שכן, פעמים "דברו חכמים בלשון הבאי"[14].


העברת האפר אל התפוח

בציור נראה כהן המעביר גחלים ואפר ממערכות האש אל התפוח, כדברי המשנה: "החלו מעלים באפר על גבי התפוח".

[1] משנה תמיד ב, ב. רמב"ם תמידין ומוספין ב, יג.

[2] המפרש לתמיד כח, ב, הרא"ש שם, רבינו גרשום שם, והרמב"ם תמידין ומוספין ב, ז.

[3] המפרש לתמיד שם.

[4] רא"ש שם.

[5] תמיד ב, ב.

[6] תמיד ב, ב.

[7] יש לתמוה על דבריו, כי אם מקום התפוח הוא עשרים ושתים אמה, לא נשאר למערכה גדולה כי אם אמה, ובהכרח שנפלה טעות סופר בדבריו, ואולי היה כתוב: 'כ – שתי אמות', והמעתיק כתב: כ"ב אמה.

[8] ראב"ד על הרמב"ם תמידין ומוספין ב, ז.

[9] מידות ג, א.

[10] רמב"ם בית הבחירה ב, ז.

[11] רבינו חננאל עבודה זרה נה, ב.

[12] מאירי תמיד כח, ב.

[13] פירוש המשנה לרמב"ם תמיד ב, ב.

[14] משנה תמיד ב, ב, ובגמרא תמיד כט, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il