תאים


תאים: חדרים הבנויים בצד כותלי ההיכל, ומסביב לקדש הקדשים.

סביב כותלי ההיכל וקדש הקדשים, היו בנויים שלושים ושמונה חדרים קטנים - בצפון, במערב ובדרום. חדרים אלו מהווים חלק ממבנה ההיכל ומידותיו, ונקראים בלשון המקרא והמשנה - 'תאים'[1]. שמות נוספים שיש לתאים הם: לשכה[2], צלע[3] או יציע, וכדברי הפסוק: "ויבן על קיר הבית יציע סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר"[4]. התאים היו בהיכל הן בתכנית בית ראשון והן בתכנית בית שני. להלן תיאור מקומם צורתם ושימושם.

השימוש בתאים: התאים שנבנו סביב ההיכל וקדש הקודשים היו תאים קטנים, חדרים חדרים בטור אחד, והיו פתוחים בפתחים זה לזה. יש מן האחרונים שכתב, שהתאים שמשו לאחסון כלי שרת, כגון, כלי כסף וזהב, ודברים נוספים שהכהנים רצו להצניע במקדש[5]. התאים שבדרום ההיכל נקראים 'בית הורדת המים'[6] ושימשו כמעבר למים היורדים מגג ההיכל, ומשם מועברים למאגרי מים במקדש לצרכי המקדש השונים.

מספר התאים ומקומם: המשנה במסכת מידות מתארת, את ההיכל המוקף בשלושים ושמונה תאים: חמשה עשר בצפון ההיכל, חמשה עשר בדרום ההיכל ושמונה במערבו. התאים בצפון ובדרום בנויים בשלוש קומות, כשבכל קומה יש חמשה תאים. גם במערב ההיכל התאים בנויים בשלוש קומות: שלשה תאים בכל קומה משתי הקומות הראשונות, ושני תאים בקומה השלישית[7].


פרשנים: התאים הולכים ומתרחבים באופן מדורג

בציור נראה חתך של ההיכל. לשיטת רבים מפרשני המשנה, ראשונים ואחרונים, התא התחתון היה בן חמש אמות. על תקרתו הונחו עצים שנשענו על נדבך מנדבכי הכותל תוך גריעת אמה מן הכותל, ובכך הגיע התא השני לשש אמות. על גגו של תא זה הונחו עצים שנשענו על נדבך אחר, תוך גריעת אמה נוספת מן הכותל, ובכך היה התא העליון בן שבע אמות.

פתחי התאים – כיצד? במשנה נאמר, שלתאים יש שלשה פתחים: פתח לתא שמצד ימין, פתח לתא שמצד שמאל, ופתח לתא שמלמעלה. שונה הוא התא הנמצא בקרן המזרחית צפונית של ההיכל, דרכו נכנסו מהאולם להיכל לצורך פתיחת שערי ההיכל, ולתא זה נקבעו חמישה פתחים: מן התא לימין, לתא שעל גביו, אחד למסיבה, אחד לפשפש, ואחד להיכל[8]. כתבו הראשונים: "שלשה פתחים היו לכל אחד ואחד מן התאים, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו. ובקרן מזרחית צפונית, בתא שבדיוטא האמצעית היו חמשה פתחים, אחד לתא מימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לתא שיש בו הפשפש, ואחד להיכל[9].

יצוין, שתיאור זה הינו כללי בלבד, אך ודאי שאין בכוונת המשנה לומר שלכל תא מכל שלושים ושמונה התאים היו שלושה פתחים, שכן, לתאים בקומה השלישית לא היה פתח כלפי מעלה, שהרי העלייה לגג ההיכל נעשתה באמצעות מסיבה מיוחדת שנבנתה לשם כך (מידות ד,ה) ולא באמצעות פתחים שבגג התאים העליונים. כמו כן, לתאים הקיצוניים שבצד מזרח צפון ומזרח דרום – לא היו פתחים למזרח, שכן הללו היו יוצרים פתח יציאה מההיכל! וכו', אלא פתחי כל תא היו בהתאם למקומו ותפקידו.


שלושים ושמונה תאים – שיטת הרמב"ם

בציור נראה חתך של כותלי המקדש לשיטת הרמב"ם. לשיטה זו הוצבו מצד צפון להיכל ששה כתלים וכך מצד דרום. בין ששת הכתלים נקבעו ששה פרוזדורים תחילתם במזרח וסופם במערב, זאת, הן בצפון והן בדרום. פרוזדורים אלו חולקו לשלש קומות, ובכך נוצרו חמישה עשר פרוזדורים מצפון וחמישה עשר מדרום. במערב הוקמו ארבעה כתלים, המחולקים לשלשה פרוזדורים, על גביהם נבנו שלשה תאים בקומה שניה, ועל גביהם שני תאים נוספים בקומה שלישית.

צורת התאים ורוחבם: באשר למבנה התאים וצורתם, מצינו דעות בפרשנים המפרשים את הפסוק בספר מלכים: "ויבן על קיר הבית יציע סביב... היציע התחתונה - חמש באמה רחבה, ובתיכונה - שש באמה רוחבה, והשלישית - שבע באמה רוחבה. כי מגרעות נתן לבית"[10], ופירוש הדברים, שהתאים שבנה שלמה המלך סביב להיכל בנויים בשלש קומות: רוחב הקומה התחתונה חמש אמות, רוחב הקומה האמצעית שש אמות, ורוחב הקומה העליונה שבע אמות. לאור האמור הכותל החיצוני של ההיכל היה הולך ומצטמצם באופן מדורג, ובכל קומה נכנס אמה פנימה, זאת, בגלל התאים ההולכים ומתרחבים אל תוך הקיר. הדבר נעשה כדי שאפשר יהיה להשעין את קורות העץ של תקרת התאים על נדבך האבן של הכותל, מבלי לנקוב נקבים בקיר לצורך הקורות. זה עניינו של הפסוק: "כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה, לבלתי אחוז בקירות הבית"[11].

התאים - שיטת הרמב"ם: שיטה מיוחדת מצינו בדברי הרמב"ם בעניין התאים. לשיטתו התא בנוי כמין פרוזדור ארוך המקיף את ההיכל בצפון, במערב ובדרום. וחמישה פרוזדורים כאלו נקבעו בכותל ההיכל מצפון, וכן מדרום. פרוזדורים אלו היו בנויים שלש קומות זו על גב זו. אלו דבריו: "אלו המקומות הפנויים שבין הכתלים הם הנקראים 'תאים', נמצאו התאים [הפרוזדורים] המקיפין למקדש - חמישה מן הצפון וחמשה מן הדרום, ושלשה מן המערב. ושלש דיוטות [קומות] היו דיוטא על גבי דיוטא. נמצאו חמישה עשר תאים בדרום - חמישה על גבי חמישה, וחמישה על גביהן. וכן בצפון חמשה עשר. ושמונה תאים היו במערב [כלומר, ארבעה כתלים וביניהם שלשה פרוזדורים בשלש קומות] שלשה [תאים] על גבי שלשה, ושנים על גביהן בדיוטא אחת - הכל שלשים ושמונה תאים"[12]. באשר לכותל החיצוני של ההיכל, זה היה בנוי עם יציעים הבולטים החוצה - היציע התחתון קצר, האמצעי רחב מן התחתון, והיציע העליון רחב מהאמצעי, וזו כוונת הפסוק: "כי מגרעות נתן לבית" לשיטתו[13].

מעולם ההלכה

קדושת התאים כקדושת העזרה

שאלה: מהו גדר קדושת התאים; האם תאי ההיכל קדושים כקדושת ההיכל או כקדושת העזרה[14]?

תשובה: באחרונים מבואר, שקדושת התאים היא כקדושת העזרה ולא כקדושת ההיכל, אמנם התאים נזכרים כחלק מן ההיכל אך אין זה אלא לעניין חוזק המבנה ולא לעניין הקדושה[15]. ניתן להביא ראיה לשיטה זו מדברי מדרש תהלים (מזמור יח) הדן בשאלה, היכן נטמן יואש מפני חרב עתליה? ותשובת חז"ל: "'כי אתה תאיר נרי, ה' אלהי יגיה חושכי'... רבי אליעזר אומר: בעליית בית המקדש היה טמון, רבי שמואל בר נחמן אמר: בתאים היה טמון. אמר רבי סימון: נראין דברי רבי אליעזר, שהיה בעליית בית המקדש [בגג ההיכל] בימות החמה. ודברי רבי שמואל בר נחמן נראין - בימות הגשמים". וכוונת המדרש לומר, שהנער נטמן בחדרים שסביב ההיכל ובעלייתו, זאת בסמוך למנורת המקדש שבהיכל, ובכך היה לו אור בקיץ ובחורף וכן בימים ובלילות.


התאים בזוית צפונית מזרחית

בזוית צפונית מזרחית של ההיכל נקבע תא הכניסה להיכל בו נכנסו הכהנים הראשונים עם שחר ופתחו את שער ההיכל. בתא זה היו חמישה פתחים, כלשון המשנה מידות ד, ג: "בקרן מזרחית צפונית היו חמישה פתחים: אחד לתא מן הימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל". בתמונה נראים חמשת התאים בקומה האמצעית כשפתחיהם מכוונים זה כנגד זה (החץ הימני) משמאל נראה פתח הכניסה להיכל (החץ השמאלי) דרכו נכנסו עם בוקר הכהן שמטיב את הנרות והכהן שמדשן את מזבח הזהב (עיין ערך 'פשפש').

[1] יחזקאל מ, ו. מידות ד, ג.

[2] רע"ב בפירוש המשנה שם.

[3] יחזקאל מא, ו.

[4] מלכים א' ו, ד.

[5] ספר תבנית היכל, ספר שני פרשה כ"ד, סעיפים רכ"ב – רכ"ז. בכתבי יוסף בן מתתיהו מצינו תיאור של חדרים אלה אך לא הסביר מה תפקידם (ראה קדמוניות היהודים ח, ג, ב; מלחמות היהודים ה, ה).

[6] עיין ערך.

[7] מידות ד, ג.

[8] מידות ד, ג; רמב"ם בית הבחירה ב, י.

[9] רמב"ם בית הבחירה ד, יא.

[10] מלכים א' ו, ד- ה.

[11] רא"ש מידות ד, ד; תוספות ליומא נב, ב. ד"ה 'כותל ההיכל'; רשב"ם בבא בתר אסא, א; וכן כתב בהרחבה תפארת ישראל מידות ד, ג אות כד. ואות כז.

[12] בית הבחירה ד, י; וכן כתב בפירוש המשנה למידות ד, ג; ובדומה לכך כתב הרע"ב בפירושו למידות ד, ג.

[13] רמב"ם בית הבחירה ד, ט; פירוש המשנה למידות ד, ד.

[14] כפי שמצינו התייחסות לשאלה זו באשר לקדושת האולם, ראה זבחים יד, א; נט, א, ועוד.

[15] עזרת כוהנים על מידות ד, ג; קריית ספר שם; ליקוטי הלכות לזבחים נד, א ד"ה לול קטן.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש