שער המים


שער המים: השער הדרומי מזרחי בכותל הדרום של העזרה.

שער המים נזכר בספר נחמיה פעמים אחדות, וכגון, התיאור אודות ההתכנסות שכינסו עזרא ונחמיה בראש השנה לקריאה בתורה ולתשובה: "ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים... ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל... ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום"[1]. שער זה מזוהה במשנה כשער דרומי מזרחי בעזרה, הנפתח לכיוון מזבח העולה*[2].

'שער המים' בחומת העיר המזרחית: כאמור, השם 'שער המים' מופיע בספר נחמיה פעמים אחדות, שער זה נזכר שם בעיקר בתור שער מזרחי בחומה המזרחית של ירושלים. הסיבה לכך, כי בעת בניית החומה מחורבותיה בימי עזרא ונחמיה חולק היקף החומה לחלקים, ובני הישובים השונים קיבלו על עצמם לבנות ולשקם את חלקם. ה'נתינים' קיבלו על עצמם לבנות את החומה בקטע בו היה שער המים, שכן, החומה המזרחית הגנה על מקום מגוריהם ושכונתם שהיתה בעופל, ככתוב: "הנתינים היו יושבים בעופל עד נגד שער המים למזרח"[3]. שער זה בחומה נקרא בשם 'שער המים' כי משם ירדו אנשי ירושלים להביא מים ממעיין השילוח הנובע בעמק בנחל קדרון*. בסמוך למעיין היה שער נוסף בחומה, שנקרא 'שער העין' על שם מעיין השילוח הזורם שם. כך מתואר גם מעמד חנוכת החומה וקידוש העיר ירושלים בימי עזרא ונחמיה, כאשר הקיפו את חומת ירושלים בשתי תודות: "ועל שער העין ונגדם עלו [המשתתפים במעמד] על מעלות עיר דויד במעלה לחומה... ועד שער המים מזרח", כלומר, השערים כולם בחומת העיר[4].


שער המים בחומת העזרה

בציור נראה שער המים במקדש, בדרום מזרח חומת העזרה. השער נראה בעת הבאת צלוחית הזהב מן השילוח כשהיא מלאה ממי המעיין, והכהנים והעם מביאים את הצלוחית בשירה ובחצוצרות לקיום מצות ניסוך המים על גבי המזבח.

'שער המים' בעזרה: במשנה נקבע שמו של 'שער המים' גם לשער במקדש - בחומה הדרומית של העזרה, זאת, על שם 'ניסוך המים'*, שכן דרך שער זה היו מכניסים בחג הסוכות צלוחית של זהב ובה מים שנשאבו ממעיין השילוח לנסך אותם על המזבח[5]. כך היא לשון המשנה: "ניסוך המים כיצד? צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגים היה ממלא מן השילוח. הגיעו לשער המים [שבעזרה] תקעו והריעו ותקעו"[6]. יש מן התנאים האומר, שנקרא כך על שם נבואת יחזקאל, אשר ניבא, כי המים עתידים לצאת מקדש הקדשים ויעברו תחת מפתן הבית, היינו, מתחת למפתן 'שער המים'[7]. מן הפרשנים יש מי שכתב, שנקרא כך על שם בית הטבילה שהיה מעל השער[8]. מצינו דעה בדברי חז"ל שההתכנסות שהתקיימה בימי עזרא נערכה לפני שער זה בחומת העזרה הפונה לרחבת הר הבית. לכן לדעה זו יש לערוך את מעמד הקהל* מול 'שער המים' כדרך שנהג עזרא הסופר[9].

תאורו: גובהו של השער בעזרה עשרים אמה, רוחבו עשר אמות, ודלתותיו מחופות זהב[10]. שער זה הוא המזרחי מבין ארבעת[11] השערים הדרומיים: שער העליון*, שער הדלק*, שער הבכורות* ושער המים[12]. מעל שער המים היה מקווה, שבו טבל הכהן הגדול את טבילתו הראשונה, לפני שהחל בעבודת יום הכיפורים*[13].

מן המדרש

המים היוצאים מ'שער המים' לעתיד לבוא

מעיין היוצא מבית קדש הקדשים, בתחילה דומה לקרני חגבים, כיון שהגיע לפתח האולם - דומה לחוט של שתי, כיון שהגיע לפתח ההיכל - דומה לחוט של ערב, כיון שהגיע לפתח העזרה [לשער המים] - נעשה כפי פך קטן. רבי אליעזר בן יעקב אומר: מים מפכין, עתידין לצאת מתחת מפתן הבית [שער המים]. מכאן ואילך מתגבר ועולה. כיון שמגיע לפתח בית דוד - נעשה כנחל שוטף... ולאן הולכים? - לים הגדול, ולימה של טבריה, ולימה של סדום, כדי לרפאות את מימיו". ילקוט שמעוני יחזקאל רמז שפג.


'שער המים' בחומת ירושלים

בציור נראה שער המים המתואר בספר נחמיה, שהיה קבוע בחומת ירושלים במזרח. שער זה נבנה על ידי הנתינים שגרו בשכנות לשער זה, ב'עופל' שבין החומה המזרחית והמקדש. דרך שער זה ירדו אנשי ירושלים למעין השילוח בנחל קדרון לשאוב מים לצרכיהם. בימי עזרא ונחמיה נחנכה חומת ירושלים, ובכלל זה 'שער המים' שבחומה.

[1] נחמיה ח, א.

[2] מידות א, ד. עזרת כהנים על מידות שם.

[3] נחמיה ג, כו.

[4] נחמיה יב, לז; עיין ערך 'חומת ירושלים'.

[5] מידות ב, ו. כדעת ת"ק.

[6] סוכה ד, ט.

[7] דעת ר' אליעזר בן יעקב מידות ב, ו. על פי יחזקאל מז, א- ב.

[8] המפרש לתמיד כו, א; ד"ה 'אמר אביי'.

[9] תוספתא סוטה ז, יג; יומא סט, ב.

[10] מידות ב, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, ה.

[11] יש מקורות המציינים אותו כשער שלישי, עיין, ערך 'שערי העזרה'.

[12] מידות א, ד. ב, ו. שקלים ו, ב. רמב"ם בית הבחירה ה, ה.

[13] יומא יט, א. רמב"ם בית הבחירה ה, יז. ראה ערך 'עבודת יום הכיפורים'


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il