שער טדי


שער טדי: שער בחומה הצפונית של הר הבית.

חמשה שערים נזכרים בחומה המקיפה את הר הבית; השער בחומת הצפון נקרא 'שער טדי'. וכתבו הפרשנים, ש"על כל השערים שנינו שהיו 'משמשין כניסה ויציאה' - חוץ משער טדי". הסיבה ששער זה לא נאמר בו שמשמש כניסה ויציאה, כי השימוש בו היה ליציאה בלבד[1].

תיאורו: ככל שערי העזרה, גם השערים בחומת הר הבית* היו כולם בגובה עשרים אמה וברוחב עשר אמות, וכך גם שער טדי. כך גם דלתותיו של שער טדי מחופות זהב[2]. לדעת כמה מן המפרשים היה לשער זה מראה רגיל, כלומר, שתי מזוזות בצדדים ומשקוף מעליהן[3]. עם זאת, מצינו דעת מפרשים האומרת, שמשקוף השער היה מיוחד ונראה כגג משולש[4], וכן, שהיו המזוזות עשויות משתי אבנים גדולות המוטות זו כלפי זו, ויוצרות פתח משולש ברווח שביניהן[5].

מקור השם ותפקידו: יש אומרים שנקרא שער טדי, על שם טדי בונהו[6]. המשנה אומרת ששער זה לא שימש לתפקיד מסויים, זולת יציאת כהנים שנטמאו בהיותם בלילה בבית המוקד: "אירע קרי באחד מהם יוצא והולך לו במסיבה... ההולכת תחת ה'חיל', יוצא והולך לו ב'טדי'"[7]. יש המסבירים, ש'טדי' ביוונית פירושו 'הצנע', על שם הכהנים היוצאים בהצנע מהר הבית[8]. כמו כן, יש מי שגורס, ששם השער - 'טרִי' ולא 'טדִי', זאת, על שם צורת המשולש שיצר משקופו. שכן ביוונית 'טרי', פירושו 'משולש'[9].


שער טדי

במרכז הציור נראה שער טדי בצפון הר הבית. ייחודו של השער שמשקופו היה משולש. כמו כן, היה משמש בעיקר ליציאת כהנים וישראלים מן המקדש.

[1] שיטה מקובצת בבא קמא פב, ב; בשם הרב ישעיה ז"ל.

[2] מידות ב, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, ה.

[3] משנה מידות א, ג. תוספות יום טוב שם.

[4] משנה מידות א, ג. תפארת ישראל אות כו.

[5] פירוש הרא"ש שם.

[6] עיין תוספות יום טוב מידות א, ג. ד"ה 'טדי'.

[7] משנה מידות א, ט. תמיד א, א.

[8] תפארת ישראל למידות א, ט. אות כו.

[9] תפארת ישראל שם.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש