שערי הר הבית


שערי הר הבית: שערים בחומת הר הבית לכניסתם ויציאתם של באי המקדש.

חומה רחבה תוחמת את הר הבית מארבעה כיוונים, בתוך החומה נקבעו חמשה שערים המשמשים ברובם לכניסה של העם אל הר הבית ויציאה ממנו[1].

שמות השערים והכיוונים: שני שערים בדרום הנקראים 'שערי חולדה'*, המשמשים לכניסה של העם אל ההר ויציאה ממנו, כלומר, היו בשערים הללו שני מסלולים לנכנסים וליוצאים כדי לאפשר כניסה מהירה עם הקרבנות. מן המערב - שער קיפונוס* המשמש אף הוא לכניסה ויציאה אל הר הבית והחוצה. מן הצפון - שער טדי* המשמש ליציאת הטמאים מהר הבית. שער המזרח* - הוא שער שושן*, וכהן גדול השורף את הפרה האדומה* וכל מסייעיו יוצאים דרכו לכיוון הר המשחה*[2].

תיאורם: כל השערים גבוהים עשרים אמה ורחבים עשר אמות, לכולם משקוף, מלבד שער טדי*, שמשקוף השער משופע ואינו ישר. לפי האמור במשנה כל השערים דלתותיהם מצופות זהב[3]. וכתבו הראשונים על פי התרגום שהדלתות נעשו מאלוני הבשן, שהם עצים חזקים, ואת אלו ציפו זהב[4]. עוד מתואר במשנה, שעל כל שער משערי הר הבית שמרו הלויים[5].

קדושת השערים: לעניין מזוזה, אמרו חכמים, שלא נקבעו מזוזות בשערי הר הבית, שכן, ההקדש הוא הבעלים של בית המקדש, לפיכך נקבע להלכה: "הר הבית הלשכות והעזרות פטורים ממזוזה, שנאמר: 'ביתך'[6] - מה בית שהוא חול, אף כל שהוא חול, יצאו אלו שהם קודש"[7]. וכתבו אחרונים שלא עצם הקדושה פוטרתם[8], אלא שאין זה 'ביתך', היינו 'דירת הדיוט', אלא הר הבית זו דירת גבוה היא[9]. באשר לעניין הכניסה לתחום הר הבית בקדושה ובמורא מקדש, תוך השערים הרי הם בקדושת ההר. עם זאת מצינו את מנהגם של האמוראים בעת חורבנו, שחכמים היו מניחים את הסנדלים שלהם תחת ה'אגף' של הר הבית. נראה מעובדה זו, שהאגף החיצוני של השער במקום שהדלתות ננעלות אל דופן השער, אגף זה לא התקדש. וכתבו האחרונים לאור עובדה זו שהיא 'מעשה רב', שאכן האגף לא נתקדש, וניתן לשים שם את הסנדלים בעת הכניסה להר[10].


שערי חולדה מדרום – שימשו כניסה ויציאה

שרידי שערי חולדה, כפי שנותרו עד ימינו, ובכלל זה העיטורים בכיפות ובקשתות הפנימיות. שער זה הוא למעשה מנהרה שנועדה להקל את העליה להר הבית, מן העיר התחתונה וממעיין השילוח בדרום אל רחבת ההר. שער זה שימש כניסה ויציאה, ונראים בו שני נתיבים: הנכנסים נכנסו מימין, והיוצאים יצאו משמאל. בכניסה לשער נראה המפתן, וה'אגף' שמימינו, ונראה מן התלמוד הירושלמי, שאגף זה לא נתקדש, ולכן השאירו שם הנכנסים את סנדליהם בטרם נכנסו להר.

[1] מידות א, ג.

[2] מידות א, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, ב.

[3] מידות א, א. רמב"ם בית הבחירה ה, ה.

[4] רש"י ירמיהו כב, כ.

[5] מידות א, א. תמיד א, א. רמב"ם בית הבחירה ח, ח. עיין ערך שמירת המקדש.

[6] דברים ו ט.

[7] יומא יא ב; רמב"ם מזוזה פ"ו ה"ו.

[8] עיין ריטב"א יומא שם, שאדרבה מטעם מקום מקודש יותר יש לחייב במזוזה.

[9] חתם סופר יו"ד סי' רפא, ועי"ש שהוכיח כן מהרי"ף והרמב"ם.

[10] ירושלמי פסחים ז, יב. שם נאמר: "רבנן שלחין בסנדליהון תחת האגף של הר הבית, הדא אמרה שלא קדשו תחת האגף של הר הבית". ועיין משנה למלך בית הבחירה ז, יב; שכתב: "ולא ידעתי אמאי השמיט הרמב"ם דין זה".


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il