שערי חולדה


שערי חולדה: שערי הכניסה הדרומיים להר הבית.

במשנה נאמר, שיש חמישה שערים להר הבית*, לכל כיוון שער אחד. מאידך, לצד דרום נתחיידו שני שערים[1], הנקראים 'שערי חולדה'. ומבואר במפרשים, שנקבעו במקום שני שערים, בשל ריבוי הנכנסים והיוצאים מצד דרום. שכן, העיר ירושלים* מצד דרום היתה מרובת אוכלוסין ביחס לשאר חלקי העיר. מסיבה זו גם רוב הלשכות במקדש הנצרכות לציבור, היו נמצאות בדרום[2]. לפי המבואר במשנה היתה שמירה קבועה של הלויים בשערי חולדה[3].

מקור השם: יש אומרים שהשערים הללו נקראים כן על שם חולדה הנביאה, שהיתה יושבת בין שני שערים אלה בזמן בית ראשון*, ואומרת נבואות ומשפטי תורה לעם, ככתוב: 'והיא יושבת בירושלים במשנה'[4] – לשון שינון ולימוד. המלה 'במשנה' משמעה גם – "בין שני השערים היתה יושבת שם ומלמדת משפטים ישרים"[5]. עוד כתבו הראשונים, שה'משנה' פירושו - "במקום תורה, כי לשכה אחת היתה לה לחולדה סמוכה ללשכת הגזית. לשכת חולדה היתה פתוחה לחוץ, וסתומה כלפי סנהדרין שבלשכת הגזית... מפני צניעות"[6]. יש אומרים שהשערים נקראים 'חולדה', על שם ריבוי הנכנסים והיוצאים מצד דרום[7], כמו כן, נקרא המקום על שם רוב הלשכות שבדרום, ורוב הדברים המצויים והנצרכים לציבור, כחולדה הנמצאת בעיקר הבית[

8].


שערי חולדה בזמן הזה

בתמונה נראים שלשה שערים בחומה, שהמשקוף שלהם מעוגל. שערים אלה נבנו במהלך הדורות - - בזמן הצלבנים – על גבי השרידים מתקופת הבית. מאוחר יותר נחסמו השערים על ידי הטורקים, כחלק מביצור העיר. מאחורי חסימה זו נותרו המנהרות כפי שהיו בעבר, ובכלל זה עיטורי התקרה כפי שנעשו בתקופת הורדוס.

תיאורם: שערי חולדה הם השערים הדרומיים של הר הבית, גובהם עשרים אמה, רוחבם עשר אמות. כמו כן דלתותיהם מצופות זהב[9]. יש אומרים שמקום השערים בחומת העזרה במרחק שווה זה מזה, בשליש החומה[10].

תפקיד השערים: שערי הדרום משמשים "לכניסה ויציאה", ומסבירים הפרשנים, שהיה נתיב אחד מיועד ל'כניסה', כלומר, לנכנסים עם קרבנותיהם להר הבית, ונתיב שני ל'יציאה', המיועד ליוצאים עם קרבנותיהם,

זאת, למנוע עיכובים בעת הכניסה והיציאה, כגון בעת הקרבת קרבן פסח, שהכל חייב להתנהל בזריזות.


שערי חולדה בזמן

הבית

בציור נראים שני שערים שהיו בדרום הר הבית, דרכם נכנסו עולי הרגל במנהרה המעלה את באי המקדש אל חצר הר הבית. במנהרה זו היו שני מסלולים, אחד המשמש ל'כניסה' ואחד המשמש ל'יציאה'.

[1] מידות א, ג.

[2] רא"ש למידות א, ג. תפארת ישראל מידות א, ג. אות כד. תוספות יום טוב שם.

[3] מידות א, א. תמיד א, א. רמב"ם בית הבחירה ה, ח; עיין ערך 'שמירת המקדש'.

[4] ובתרגום שם: "והיא יותבת בית אולפניא", והמלה 'במשנה' עניינה כמו - 'ושיננתם'.

[5] רא"ש מידות א, ג. תפארת ישראל שם אות כד. תוספות יום טוב שם. וראה רש"י מלכים ב' כב;

[6] רש"י דברי הימים ב' לד.

[7] רבינו יונתן בעל הציורים. סוף מסכת מידות בציונו לאות ה.

[8] רא"ש למידות א, ג.

[9] מידות ב, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, ה.

[10] עזרת כהנים מסברת עצמו למידות א, ג. כן נראה מציורי בעל תפארת ישראל ותוספות יום טוב, וכן צייר ר' יונתן בעל הציורים.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש