שער ניקנור


שער ניקנור: השער המזרחי בעזרה המקודשת בו מתקיימות הלכות מיוחדות.

שער ניקנור מופיע רבות בדברי חז"ל והפרשנים[1], יותר מכל שער אחר במקדש, זאת, לא רק בגלל גודלו ויופיו המיוחד, אלא בעיקר בגלל תפקידו כשער עיקרי בכניסה לעזרה, וכן בהלכותיו המיוחדות. שער זה נקרא גם 'שער המזרח'*, והלכות רבות מתקיימות בו, באותם קרבנות שנאמר בהם 'לפני ה'', ואמרו חז"ל: "כל מקום שנאמר 'לפני ה'' - זה שער ניקנור"[2].

תיאורו: אדם הבא מעזרת נשים* בדרכו לעזרה המקודשת, עלה בחמש עשרה מעלות שהובילו לשער ניקנור הוא השער המזרחי אשר שימש שער ראשי לבאי המקדש הבאים מעזרת נשים לעזרת ישראל ולעזרת כהנים[3]. גובה השער עשרים אמה, רוחבו עשר אמות, ודלתותיו עשויות נחושת[4]. שלא כבשאר שערי העזרה הפטורים ממזוזה, בפתחו של שער זה קבועה מזוזה, שכן משמש כשער כניסה ללשכת כהן גדול, שם הוא מתגורר בשבוע ההכנה ליום הכיפורים[5]. שתי לשכות היו משני צידי שער ניקנור: אחת מימינו – 'לשכת פינחס המלביש'*, והשניה לשמאלו – 'לשכת עושי חביתין'*[6]. משני צידי השער היו גם שני פשפשין*, אחד מצפונו והשני מדרומו[7].


שער ניקנור – השער הראשי למקדש

בתמונה נראה שער ניקנור ולפניו חמש עשרה המעלות העולות מעזרת נשים לעזרת ישראל המקודשת. כן נראות דלתות הנחושת שעשה ניקנור באלכסנדריה. משני צדי השער נראים שני הפשפשים שמצדיו, וכן חלונות שתי לשכות; מימין 'לשכת פנחס המלביש', ומשמאל 'לשכת עושי חביתין'.

מקור השם: 'שער ניקנור' נקרא על שם תורם הדלתות אשר שמו ניקנור. נדיב זה תרם שתי דלתות לבית המקדש, והביאם דרך הים מאלכסנדריא שבמצרים. באמצע הדרך התפתחה סערה בים, וכדי להקל על משא האוניה הטילו המלחים את אחת הדלתות לים. משבאו להשליך את הדלת השניה לא הניחם ניקנור, באומרו: הטילו אותי עם הדלת. משנח הים מזעפו הצטער ניקנור על הדלת שנזרקה. האוניה הגיעה לנמל עכו[8], והנה נוכחו המלחים כי הדלת צפה על פני המים בעקבות האוניה. הדלתות נקבעו בשער המזרח במקדש, ומאחר שנעשו ניסים לדלתותיו של ניקנור השאירו את ציפוי הנחושת כמות שהיה, למרות ששאר דלתות העזרה החליפו את הציפוי שעליהם לציפוי של זהב*[9].

שמותיו: 'שער המזרחי' במקדש נקרא בדברי חז"ל בשבעה שמות וכינויים שונים. יש אומרים שהכוונה לשער ניקנור[10]:

'שער סור' - שמשם טמאים פורשים ויוצאים מהעזרה.

'שער חרסית' - מפני שמכוון כנגד זריחת החמה הנקראת 'חרס'[11].

'שער היסוד' - שמשם מייסדים את ההלכה.

'שער האיתון' - המשמש כניסה ויציאה לעזרה.

'שער התווך' - על שם שנמצא בתווך, בין עזרת נשים לעזרה המקודשת.

'שער החדש' - שבו חידשו חכמים הלכה[12].

'שער העליון' - כי היה עליון מעל עזרת ישראל, ומעל החיל* ועזרת נשים[13].


חלל שער ניקנור לא התקדש

בציור נראה המצורע עומד בחלל שער ניקנור, שכן טרם נטהר. מסיבה זו השאירו חכמים את חלל השער בקדושת עזרת נשים, וחלל השער לא נתקדש בקדושת העזרה. מסיבה זו הותר לו להכנס לשם לטהרתו. המצורע רשאי להכניס את ידיו לחלל העזרה המקודשת, שכן אין זו אלא 'ביאה במקצת'* והותרה לו לצורך הקרבן.

תפקידו: שלשה תפקידים נמנו במשנה ביחס לשער ניקנור: האחד - שם משקים את הסוטות. השני - שם מטהרים את המצורעים. השלישי - שם מטהרים את היולדות[14].

קדושתו: בניגוד ליתר שערי העזרה, שער ניקנור לא התקדש בחללו, זאת, כדי לאפשר לטמאים הבאים להטהר לעמוד בפתח ולסמוך על קרבנם. כגון מצורע הבא להטהר, עומד בחלל השער וסומך את ידיו בחלל העזרה. כמו כן, הכהן מזה מן הדם והשמן על בהונות ידיו ורגליו באותו אופן. כך גם אשה יולדת יכולה להתקרב ולהכנס לחלל השער, והכהן העומד בעזרה מקבל את קרבנותיה ומשהוקרבו רשאית להכנס לעזרה[15]. כמו כן הלכה היא, שחלל שער ניקנור לא התקדש בקדושת עזרה לעניין היתר הישיבה בחלל השער[16].

מעולם המחקר

שער ניקנור - עדותו של יוסף בן מתתיהו

"תשעה מן השערים היו מצופים כולם זהב וכסף... חוץ מאחד... שהיה של נחושת קורינתי, וערכו היה מרובה לאין שיעור מאלו שהיו מצופים כסף ומוזהבים... מידותיהם של שאר השערים היו דומות, חוץ מאחד שהיה אחרי השער הקורינתי, זה שהיה נפתח מעזרת נשים במזרח מול שער ההיכל שהיה גדול יותר [משער ניקנור]... וקישוטו היה מהודר ביותר, כי היו טעונים [דלתות הנחושת בציפוי נוסף] בלוחות עבים של זהב וכסף" (יוסף בן מתתיהו מלחמת היהודים ה, ה 3).

[1] ראה מידות א, ד. ב, ו. שקלים ג, ו. רמב"ם בית הבחירה ה, ה; ועוד.

[2] ירושלמי סוטה א, ה.

[3] מידות ב, ה. רמב"ם בית הבחירה ו, ב.

[4] מידות ב, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, ה. בענין הדלתות העשויות נחושת ולא זהב כיתר השערים, נחלקו התנאים במשנה, יש אומרים שהוא זכר לנס, עיין לקמן ב"מקור השם", ויש אומרים, שהנחושת דומה לזהב, במיוחד כשהיא עומדת במזרח מול החמה.

[5] יומא יא, א. רמב"ם ספר תורה ו, ו.

[6] מידות א, ד. רמב"ם בית הבחירה ה, יז.

[7] מידות ב, ו. תפארת ישראל אות פג; כתב הטעם, כדי שלא יצאו כשאחוריהם כלפי ההיכל, ולכן פשפשים אלו, שמשו כפתחי יציאה.

[8] יש מי שגורס 'יפו', תוספתא יומא ב, ד. ירושלמי יומא ג, ח.

[9] יומא לח, א. מידות א, ה. תפארת ישראל מידות א, ה. אות ל.

[10] ירושלמי עירובין ה, א; על פי קרבן העדה שם. פירוש זה אינו מוסכם, שכן, לא נזכר שם בגמרא השם העיקרי של השער – 'שער ניקנור'. יתירה מזו, שמו היסודי הוא 'שער המזרחי', ואם כן יש לו שמונה ותשע שמות. כמו כן, נקרא השער 'שער העליון' שהוא גבוה ועליון מעל עזרת ישראל, הווה אומר, שמדובר בשער ההיכל, הגבוה מעזרת נשים, ה'חיל' ועזרת ישראל. ואכן יגעו חכמים לכוון את בניין ההיכל עצמו ואת פתחו על פי השמש, וכפי שכיוונו את המשכן, עיין שם בגמרא, ולא מצינו שכיוונו את שער ניקנור. לפיכך יש לומר, שיש לפנינו שבעה שמות, שיש לחלק אותם על כל המקומות הנקראים 'שער המזרחי' במקדש - כל שער כעניינו, עיין ערך 'שער המזרח'.

[11] ראה הערה 10.

[12] הלכה שנתחדשה במצורע* שחל יום השמיני שלו בערב הפסח*, וראה קרי, אף על פי שטבול יום* אסור בכניסה לעזרת נשים, במקרה זה התירו לו. יתכן שהכוונה ל'שער המזרחי' של עזרת נשים, היא ה'חצר החדשה', שם חידשו חכמים הלכה ראה פסחים צב, א; וראה ערך 'יהושפט', וראה ערך 'עזרת נשים'.

[13] ראה הערה 10.

[14] משנה סוטה א, ה. רמב"ם מחוסרי כפרה ד, ב.

[15] פסחים פה, ב; ראה ערך לוג שמן של מצורע.

[16] רש"י סוטה מ, ב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il