שער שושן


שער שושן: שער בחומה המזרחית של הר הבית.

חמשה שערים נזכרים במשנה, שהיו שערי הר הבית*. השער בחומה המזרחית נקרא בשם 'שער שושן'[1].

תיאורו: שער שושן, גובהו עשרים אמה ורוחבו עשר אמות ודלתותיו מצופות זהב[2]. מצינו דעה בראשונים האומרת ש"חדר אחד היה בנוי על שער המזרחי... ומצוייר כתבנית שושן הבירה". בחדר היו 'שתי אמות', כלומר, שני מקלות, שבהם מודדים הגזברים את האמות לצורכי המקדש השונים[3].

מקור השם: שער זה נקרא על שם צורתה של העיר שושן שהיתה מעליו, וציירו את העיר שושן מעל השער כהוקרה על העזרה של מלכות פרס בבניין בית המקדש השני. ויש אומרים שהצורה נועדה להזכיר לישראל שלא למרוד במלכות, וכדי שתהא אימת מלכות עליהם הניחה מלכות פרס צורה זו בשער זה[4].

תפקידו: דרך שער זה, הוציאו מן המקדש את הפרה האדומה ואת השעיר המשתלח, וכתבו הראשונים: "כבש [גשר] היו בונין מהר הבית להר המשחה, שעליו מוציאין פרה אדומה. וכן היו עושין כבש שמוציאין עליו שעיר המשתלח"[5]. באשר להוצאת הפרה אמרו חכמים, שהכהן השורף את הפרה האדומה*, היה יוצא הוא וכל הכהנים המסייעים בהכנת אפר הפרה לכיוון הר המשחה*. ואמרו במדרש: "'כבש פרה' - כהנים גדולים עושים אותו משל עצמן, ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו, אלא סותרו וחוזר ובונה אותו משלו"[6], כאמור, משער זה יצא השעיר המשתלח לכיוון המדבר.

שער שושן – שער המזרח: שער שושן היה אחד מתוך חמישה שערים המכוונים זה כנגד זה ממזרח למערב עד להיכל. וכתבו הראשונים: "השערים שהם למזרח הם חמשה: הראשון - שער שושן בחומת הר הבית. השני - שער התחתון, והוא בחומת החיל, והוא כדי ליכנס לעזרת נשים. השלישי - שער ניקנור, שהוא בחומת העזרה. הרביעי - הוא שער האולם... השער החמישי - שער ההיכל, מכוונים זה לזה"[7]. שער זה שימש גם כניסה ויציאה לעולי הרגל הבאים ממזרח להר הבית. יש אומרים ששער שושן הוא 'שער המזרח'*[8] שעליו נאמר: "לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח"[9]. לדעת כמה מן הפרשנים, ברחבת הר הבית שלפני שער זה היו ישראל תוקעים בשופר בראש השנה, ובחצוצרות בעת התעניות[10].


שער שושן – השער המזרחי

בציור נראה שער שושן בעת שילוח השעיר למדבר ביום הכיפורים. מעל משקוף השער נראית צורת העיר שושן, המזכירה לישראל, שבית שני נבנה בידי מלכות פרס.

[1] מידות א, ג.

[2] מידות ב, ג. רמב"ם בית הבחירה ה, ה.

[3]מנחות צח, א. רש"י שם ד"ה 'שושן הבירה' אולם במשנה נאמר: 'שער מזרחי עליו שושן הבירה צורה' ולא נזכר החדר. עיין ערך 'אמה'.

[4] תפארת ישראל מידות א, ג. אות כח.

[5] רמב"ם שקלים ד, ח.

[6] פסיקתא דרב כהנא פיסקא ד - פרה אדומה.

[7] כפתור ופרח פרק ו.

[8] רש"י ברכות נד, א. ד"ה 'כנגד שער המזרחי'.

[9] ברכות נד, א.

[10] ראש השנה כז, א. תענית טו, ב. עיין ערך 'שער המזרח'.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש