שכבת זרע


שכבת זרע: דין שכבת זרע היוצאת מגופו של אדם.

נאמר בתורה: "ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע - ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב. וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכובס במים וטמא עד הערב. ואשה אשר ישכב איש אותה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב"[1]. שכבת זרע היא אב מאבות הטומאה[2].

טומאת מגע: אדם שנגע בשכבת זרע, וכן כלים שנגעו בשכבת זרע, נטמאים – פרט לכלי חרס, שאינו נטמא משכבת זרע אלא אם נמצאת בתוך אוירו בלבד[3]. בנוגע לרואה שכבת זרע שיצאה מגופו, עיין בערך בעל-קרי*.

טומאת משא: שכבת זרע אינה מטמאה במשא כלל[4]. ממילא, גם הבגדים שלובש הנטמא במגע שכבת זרע, אינם נטמאים[5].

שיעור הטומאה: שיעור טומאת הנוגע היא בכעדשה, בניגוד לרואה שכבת זרע שהיא במשהו[6].

שכבת הזרע המטמאת: שכבת הזרע המטמאת, היא דווקא כאשר האדם ממנו יצאה שכבת הזרע הגיע לגיל תשע ויום אחד, אבל לפני גיל זה, שכבת הזרע שיצאה ממנו, טהורה[7]. שכבת הזרע המטמאה היא דווקא כאשר היא לבנה, אבל אם היא אדומה היא טהורה[8]. בניגוד לזוב, שהוא 'דהה', כלומר: אינו דבוק יחד ונפרד בקלות[9], ודומה ללובן ביצה המוזרת – שאינה מופרית ואפרוחים אינם עתידים לבקוע ממנה[10], לעומת זאת, שכבת זרע היא קשורה, ודומה ללובן ביצה שאינה מוזרת[11]. לעומת האמור, הלכה היא, ששכבת זרע של גוי אינה מטמאה[12].

שכבת זרע יבשה: שכבת הזרע מטמאת דווקא כשהיא לחה ולא כשהיא יבשה[13]. עם זאת, במקרה שישרה אדם את שכבת הזרע במים פושרים, ותחזור להיות לחה כשהיתה, הרי היא מטמאה[14]. ויש מי שסובר, כי דין זה לא נאמר לגבי שכבת זרע, וזו טהורה כשהיא יבשה בכל אופן, ואפשרות ההשרייה אינה מועילה בה[15].

שכבת זרע של הפולטת: שכבת זרע שיצאה מהאשה גם היא מטמאה, וזאת, דווקא אם נפלטה בתוך שבעים ושתיים שעות מאז ששמשה, כלומר, שש עונות[16]. ויש מי שסובר, שהטומאה היא בחצי מזמן זה – בשלוש עונות[17].

אופן יציאת שכבת הזרע המטמאת: כל שכבת זרע שאינה יוצאת בבת אחת כביריית חץ – אינה מזרעת, כלומר, לא יצא ממנה ולד[18]. יש אומרים, שאף על פי ששכבת זרע זו אינה מזרעת, בכל זאת היא מטמאת[19], כיון שבתחילת היציאה - כל גופו הרגיש בה, לפיכך היא ראויה להזריע[20]. ויש אומרים, כי שכבת זרע זו אינה מטמאת[21].

[1] ויקרא טו, טז - יח.

[2] משנה כלים א, א.

[3] משנה כלים שם; רמב"ם שאר אבות הטומאה ה, א.

[4] משנה ורמב"ם שם.

[5] רמב"ם שם.

[6] נידה מג, ב; רמב"ם שם.

[7] נידה לב, ב; רמב"ם שם ה, ב.

[8] משנה מקוואות ח, ב וזבים ב, א ובתוספתא שם ב, ד כפי שגורסים הרמב"ם בהקדמתו לכלים והר"ש בביאורו למשנה שם, וכן הוא ברמב"ם שם ה, ג (ובתוספתא מהדורת צוקרמאנדל שבפרויקט השו"ת נשמטה המילה 'טהורה' ונראה שזו טעות).

[9] רש"י נידה לה, ב ד"ה דיהה; וראה פירושים אחרים בשו"ת בנימין זאב סימן קנה.

[10] רש"י שם ד"ה מוזרת.

[11] גמרא נידה שם; רמב"ם מחוסרי כפרה ב, א.

[12] משנה מקוואות ח, ד; רמב"ם שאר אבות הטומאה ה, יז, מטמאי משכב ומושב ב, י.

[13] משנה נידה נד, ב.

[14] במשנה שם, על פי ההבנה שהדברים מתייחסים לא רק לשרץ ולנבילה אלא אף לשכבת הזרע; רמב"ם שאר אבות הטומאה ה, יד.

[15] ראב"ד בהשגה מטמאי משכב ומושב ב, א.

[16] דעת חכמים לפי הגרסה שלפנינו בשבת פו, ב.

[17] רמב"ם שאר אבות הטומאה ה, יא וכפי שמעיר הגר"א על הגרסה בגמרא בשבת, שלרמב"ם היתה גרסה אחרת.

[18] חגיגה טו, א.

[19] הלשון האחרונה (השלישית) בדברי שמואל בנידה מג, א; וכן מביא הראב"ד בהשגה שם ה, ד, ונוקטים כן התוספות שם נו, א ד"ה שכבת זרע.

[20] הלשון הראשונה בדברי שמואל בגמרא שם; וכן עולה מדברי הרמב"ם שם ה, ד וכפי שמבארו בליקוטי הלכות על נידה שם. ובגמרא שם נו, א גם כן מופיע ששכבת זרע מטמאה רק אם היא ראויה להזריע (והתוספות הנ"ל ביאר שהיינו במין הראוי להזריע).

[21] הלשון השנייה בדברי שמואל שם, וכן מבאר הכסף משנה בדעת הרמב"ם; והעיר עליו בליקוטי הלכות שם כי דבריו אינם ברורים.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש