שלחן לחם הפנים


שלחן לחם הפנים: אחד מכלי הקודש שבהיכל - עליו מניחים הכהנים שנים עשר לחמים.

נאמר בתורה: "ועשית שלחן עצי שיטים, אמתים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו. וציפית אותו זהב טהור. ועשית לו זר זהב סביב. ועשית לו מסגרת טופח סביב, ועשית זר זהב למסגרתו סביב... ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו"[1]. שולחן לחם הפנים הוא אחד משלשת כלי השרת העומדים דרך קבע בהיכל ומשמשים לעבודת התמיד במקדש. על השלחן מניחים מדי שבת שנים עשר לחמים הנקראים 'לחם הפנים'. לחמים אלו מונחים על השולחן עד השבת הבאה. מקומו של השלחן הוא בחלק המערבי של ההיכל, מצד צפון[2]. באשר לצורת עמידתו – השלחן מקביל באורכו לאורך הבית ואילו רוחבו - לרוחב הבית[3].

מידות השולחן: באשר למידות השלחן נאמר בתורה: "אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו". נחלקו חכמים מהו גודל אמה זו: יש אומרים, שמידות השולחן הם לפי אמה בת חמשה טפחים, ולאור האמור אורכו של השולחן עשרה טפחים, ורוחבו חמשה טפחים[4]. לעומת זאת קיימת דעה בתלמוד שאמה זו היא אמה בת ששה טפחים, בהתאם לכך, אורך השולחן שנים עשר טפחים, ורוחבו ששה טפחים[5]. להלכה נפסק כדעה השנייה[6]. כאמור לעיל, גובהו של השולחן אמה וחצי, גובה זה מתייחס לגובה הרגליים והטבלה שעליהם. באשר ל'סניפים' משני צידי השלחן גובהם תלוי בגובה הלחם, שכן, עליהם מניחים את שנים עשר הלחמים ששה מכל צד[7]. גובה טבלת השולחן הוא טפח[8]. יש מן האחרונים שפירש, שמידות השולחן מתייחסות למידות עצי השיטים של הרגליים והטבלה, ואינן כוללות את ציפוי הזהב שעליהם, שהוא תלוי בעובי טס הזהב המצפה את השלחן[9].

המסגרת: לשולחן נקבעה מסגרת המקיפה אותו, בגובה טפח, ככתוב: "ועשית לו מסגרת טופח סביב"[10]. נחלקו חכמים היכן בדיוק נמצאת המסגרת שבשולחן: יש אומרים שהמסגרת נמצאת מעל שפת השולחן ותפקידה להקיף אותו סביב. בעניין זה כתב אחד מן הראשונים, ש'מסגרת' עניינה - "דבר סוגר ומקיף"[11], לכן לדעתו המסגרת מונחת על שפת השולחן ותפקידה למנוע מן הלחם מלהחליק משפת השולחן. אחרים סוברים שהמסגרת נמצאת מתחת לשפת השולחן, והיא מורכבת על רגלי השולחן[12]. אכן, המושג 'מסגרת' מופיע גם בהקשר ל'מכונות' שבנה שלמה, שהיו בסיס לכיורים[13]. נמצא, לשיטה זו, ש'מסגרת' עניינה - בסיס, ממילא מקומה מתחת לשפת השולחן ולא מעליו.


הנחת לחם הפנים על השולחן בהיכל בשבת

בציור נראים הכהנים כשהם מביאים את לחם הפנים בשבת להיכל. שניים נוטלים את הלחם שהונח בשבת הקודמת ושנים שמים את הלחם החדש, כש"טפחו של זה בצד טפחו של זה". לצורך הנחת הלחם בשבת פירקו הכהנים מערב שבת את הסניפים והקנים (נראים על הארץ) כדי לאפשר את הנחת הלחם במקומו על השלחן. במוצאי שבת הרכיבו את החלקים מחדש.

זר הזהב: לשולחן היו שני זרים - עיטורים – שהקיפו אותו. הזר הראשון נקבע על שפת השולחן עצמו, ככתוב: 'ועשית לו זר זהב סביב'. הזר שני, נקבע על המסגרת המקיפה את רגלי השולחן, מתחת לשפתו, ככתוב: "ועשית זר זהב למסגרתו סביב"[14]. יש מי שפירש, ששתי הפעמים שנזכר בתורה המושג 'זר' בעניין השלחן, הרי הם מתייחסים לאותו זר, שהיה מונח על המסגרת[15]. להלכה מצדדים הפרשנים, לעשות לשולחן שני זרים כפי שמשתמע מפשט הפסוקים[16].

טבעות השלחן: נאמר בתורה: "ועשית לו ארבע טבעות זהב... לעומת המסגרת תהיינה הטבעות לבתים לבדים לשאת את השלחן"[17]. נמצא, שארבע טבעות קבועות בשלחן, שתים מצפונו ושתים מדרומו[18]. יש מן הראשונים שפירש שהטבעות קבועות במסגרת השלחן[19]. אחרים סוברים, שהטבעות קבועות בדף השלחן, אך לא במסגרת עצמה[20].

סניפים: לשולחן לחם הפנים מחוברים ארבעה עמודים עשויים זהב משני צידי השולחן, ובאמצעותם מניחים את שנים עשר הלחמים זה על גבי זה. בלשון חז"ל עמודים אלו נקראים 'סניפין', ובתורה הם נקראים 'קשוות' [21], וכלשון הגמרא: "'קשותיו' – אלו סניפין"[22]. הסניפין מפוצלים בראשיהם, וגובהם כגובה ששה לחמים המונחים על גבי קנים עשויים זהב – כמין מדפים. כך היא לשון המשנה: "וארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהם, שהיו סומכין בהם שנים לסדר זה ושנים לסדר זה"[23]. יש מסבירים את הפיצולים שיש בסניפין, שהם כמין נקבים שלתוכם נכנסים חצאי הקנים הסומכים את הלחם[24].


בזיכי הלבונה

בזיכים עשויים זהב, כפי שהוכנו ב'מכון המקדש'. הבזיכים מכילים 'קומץ' לבונה. עם הבאת הלבונה אל האש שעל גבי המזבח, הותר לכהנים לאכול את לחם הפנים שחולק למשמרות הכהונה.

קני השלחן: נאמר בתורה: "ועשית... וקשותיו ומנקיותיו", ופירשו חז"ל, שלשלחן היו עשרים ושמונה חצאי קנים: ארבעה עשר חצאי קנים בכל מערכה של ששה לחמים, והלחמים מונחים על חצאי קנים אלו[25]. למעשה, בכל מערכה - הלחם התחתון מונח על טבלת השלחן עצמו, וחמישה לחמים נוספים מונחים מעליו ואויר ביניהם. מתחת לכל לחם ולחם נקבעו שלשה קנים, שהם כמין מדף עליו מונח הלחם. זאת, מלבד הלחם העליון שמתחתיו נקבעו שני קנים בלבד, שכן, מעליו אין עוד לחמים[26]. באשר לצורת הקנים, הדבר תלוי במחלוקת אודות צורת הלחם: לדעה שהלחם היה כ'תיבה פרוצה'[27], כלומר, כמין ארגז מלבני - צורת הקנים ישרה. לעומת זאת, לדעה שהלחם עשוי בצורת 'ספינה רוקדת' - צורת הקנים מעוגלת ומותאמת לצורת הלחם[28]. להלכה כתבו הראשונים שצורת הלחם היא כתיבה פרוצה[29]. נמצא, לשיטה זו, שצורת חצאי הקנים היא – ישרה כלחם עצמו.

פירוק והרכבת השולחן: הסרת לחם הפנים מהשולחן בשבת אפשרית רק עם פירוק הסניפים וחצאי הקנים עליהם מונחים הלחמים. גם העמדת לחמים חדשים על הקנים אפשרית רק עם הרכבת הסניפים והקנים מחדש והצמדתם לשולחן. פעולות אלו – ההרכבה והפירוק - אסורות בשבת, מצד שנראה כבונה וסותר[30]. לאור האמור, פירקו הכהנים את הסניפים והקנים בערב שבת, והניחו את הלחמים על גבי השלחן. בשבת הניחו את הלחמים החדשים על טבלת השלחן במקום הישנים, ובמוצאי שבת הרכיבו את חלקי השולחן והניחו את הלחמים על גבי הקנים[31].


שלחן לחם הפנים

בתמונה נראה שלחן לחם הפנים כשהוא מצופה זהב. שולחן העץ מצופה זהב וכן הסניפים שבצידו, ובהם כמין מדפים וקני זהב, שעל גביהם מניחים את לחם הפנים.

חלוקת הלחם למשמרות הכהונה: במהלך השבת מורידים הכהנים את הלחמים מן השולחן, מוציאים אותם מן ההיכל, ומניחים אותם על שולחן הזהב שהיה באולם*[32]. אחרי הקטרת הלבונה שבבזיכים[33], כלומר אחרי הקרבת קרבן מוסף, מוציאים את הלחמים לעזרה, ומחלקים אותם בין באי משמרת הכהונה המתחלפת באותה שבת. משהוקטרה הלבונה על גבי המזבח מותר הלחם באכילה[34]. לחם הפנים נאכל לזכרי כהונה כדין קדשי קדשים, וזאת, בתחומי העזרה המקודשת בלבד - ככל המנחות[35].

מעולם המחשבה

שולחן לחם הפנים וטעמו

הרמב"ם נותן טעמים למצוות רבות בתורה ב'מורה נבוכים', אולם התקשה בהסברת מצוה זו, וכפי שכתב (ג, מה) שלא זכה למצוא טעם למצות השלחן ולחם הפנים. מצינו עם זאת בדברי חז"ל שאמרו (במדבר רבה כא) שהשולחן מבשר על סעודת העתיד: "אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: בעולם הזה אתם מקריבין לפני לחם הפנים [שאינו אלא שנים עשר לחמים]... לעולם הבא אני אערוך לכם שלחן גדול, ויהיו עובדי כוכבים רואין ובושים, שנאמר: 'תערוך לפני שלחן נגד צוררי'". מצינו למצוה זו טעמים נוספים, וכגון: בתרגום יונתן (שמות מ, ד) מבואר (בתרגום לעברית): 'תעמיד את השולחן בצד צפון במשכן, שכן, מצפון בא העושר, ומשם באים רסיסי המטר להפריח אילנות ודשאים, כדי שיתפרנסו בהם דיירי העולם'. כעין זה מובא בזוהר (חלק ב, קנג, ב): 'על שולחן לחם הפנים שרויה הברכה העליונה... שלחן זה, אסור לו שיהא ריקן אפילו שעה קלה... ראוי הדבר שיהא על השולחן 'לחם תמיד', כדי שתהא הברכה העליונה שרויה עליו בהתמדה, שכן, מתוך הברכה השורה על שלחן לחם הפנים שבמקדש, שופעת הברכה והמזון לשאר השולחנות בעולם המתברכים בגללו'. הזוהר מביא דוגמא לדבר ממלכים ב' (ד, א): אלישע שואל את האשה: "הגידי לי מה יש לך בבית?" והיא משיבה: "אין לשפחתך כל, כי אם אסוך שמן!" מתוך אסוך מועט זה זכתה למלא 'כלים רבים', והתקיימה בה נבואת אלישע: "ואת ובניך תחיי בנותר". כעין זה כתב בעל 'ספר החינוך' (מצוה צז) "אמרו זכרונם לברכה: 'הביאו לפני עומר בפסח - כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות' וכך גם שולחן לחם הפנים (כן גם כתב יוסף בן מתתיהו ספר ג, פרק ז). נמצא, שבעת החורבן שלחן ה' שבמקדש חסר, ומתמעטת ברכת העולם. וכבר כתב הפייטן בפיוטי יום הכיפורים (אשכנז) "באין ארוחת אב תמיד – בכן בטן בנים תחסר", מכאן שבורא עולם מצפה לשולחן לחם הפנים שבמקדש, כדי להביא שפע וברכה לישראל ולעולם כולו.

[1] שמות כה, כג - ל.

[2] שמות כו, לה. בבא קמא כה, ב. רמב"ם בית הבחירה א, ז.

[3] מנחות צו, א. רמב"ם בית הבחירה ג, יב.

[4] דעת ר' יהודה מנחות צו, א.

[5] דעת ר' מאיר מנחות צו, א.

[6] רמב"ם בית הבחירה ג, יב.

[7] עיין ערך 'לחם הפנים'.

[8] מלבי"ם שמות כה, כה; שו"ת מעיל צדקה סימן ל"ט, ועוד.

[9] מנחת חינוך מצווה צ"ה.

[10] שמות כה, כו.

[11] חזקוני שמות כה, כה.

[12] מנחות שם.

[13] מלכים א' ז, כח.

[14] שמות כה, כד - כה.

[15] רש"י שמות כה, כה. לדעה שהמסגרת היתה למעלה, דברי רש"י מובנים, שכן הזר היה על המסגרת למעלה, אך לדעה הסוברת שהמסגרת היתה למטה, פירוש רש"י אינו ברור, ועיין מלבי"ם שמות כה, כה.

[16] חזקוני שמות כה, כה.

[17] שמות כה, כו - כז.

[18] ברייתא דמלאכת המשכן פרק ח.

[19] רש"י שמות כה, כו.

[20] רשב"ם שמות כה, כו.

[21] רמב"ם בית הבחירה ג, יג.

[22] מנחות צז, א. לדעה אחרת המובאת ברש"י לשמות כה, כו – העמודים נקראים מנקיות ולא קשוות.

[23] מנחות צו, א.

[24] מנחות צו, א. רמב"ם בית הבחירה ג, יג. רש"י שמות כו, כג. ד"ה 'ומנקיותיו'.

[25] משנה מנחות יא, ו.

[26] מנחות צז, א. רמב"ם בית הבחירה ג, יד. רש"י על התורה שמות כו, כו. ד"ה 'וקשותיו'.

[27] עיין ערך 'לחם הפנים'.

[28] מנחות צד, ב; ועיין שם ברש"י.

[29] רמב"ם תמידין ומוספין ה, ט.

[30] רש"י למנחות צז, א ד"ה אמאי לא.

[31] מנחות צז, א.

[32] שקלים ו, ג. רמב"ם הלכות בית הבחירה ג, טז.

[33] ראה ערך בזיכי לבונה.

[34] משנה מנחות צט, ב; רמב"ם תמידין ומוספין ד, י.

[35] ראה רמב"ם מעשה הקרבנות י, ב - ג. וראה מנחות צו, א. רמב"ם בית הבחירה ג, יב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il