שוער


שוער: לוי שתפקידו לשמור בשערי המקדש, ולפתוח ולסגור אותם.

שבט לוי – הבדילו הקדוש ברוך הוא לעבודת המקדש[1], שנאמר: "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה', לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה"[2]. אחד מתפקידי הלויים הוא לשמש כשוערים במקדש[3].

תולדות השוערים: לפי המבואר בתורה ובדברי חז"ל, שמירת שערי המקדש תחילתה בימי משה רבינו, אשר נצטווה לקבוע את אהלו סמוך לפתח המשכן, ככתוב: "והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה - משה ואהרן ובניו, שומרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל", ואמרו חז"ל: "בזמן שהקטן שומר - הגדול פוסע עליו ונכנס, ובזמן שהגדול שומר [כדוגמת משה רבינו] אין הקטן פוסע עליו ונכנס"[4], הווה אומר, השמירה מפני בני ישראל עניינה שלא יכנסו זרים וטמאים לחצר המשכן[5]. בימי דוד המלך ושמואל הנביא, מינו לויים להיות שוערים[6], כחלק מן ההכנות שעשו לבניין המקדש. שומרים אלו נתמנו גם לשמור על הלשכות ועל אוצרות בית המקדש[7]. מפתחות העזרה היו בידם, ותפקידם היה לפתוח את העזרה בכל בוקר[8]. כמו כן, השוערים היו ממונים על שמירת שערי המקדש[9]. השוערים היו בני משפחות מיוחדות, ואף בימי שיבת ציון משפחות אלה היו ניכרות בפני עצמן[10].


הגפת דלתות המקדש בידי לויים

בציור נראים הלויים שוערי המקדש כשהם מגיפים את דלתות העזרה בסיום עבודת היום.

דיני השוערים: הלויים מוזהרים שלא יעשה האחד את מלאכת חברו, ואסור המשורר לשמש כשוער, ולא השוער לשמש כמשורר, שנאמר: "איש איש על עבודתו ועל משאו"[11], ואם עשה מלאכה שאינה מלאכתו – חייב מיתה[12], ומעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל רבי יוחנן בן גודגדא (שהיו שניהם לויים), ואמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים ולא מן השוערים[13]; אבל לוי שהיה משורר והזקין והתקלקל קולו ונפסל מלומר שירה, יכול לעבור לתפקיד של שוער[14].


תפקיד השוערים למנוע כניסת זרים וטמאים: חז"ל בתלמוד לומדים את מספר השומרים במקדש, ממספר השוערים שהוזכרו במקרא כמופקדים על שערי המקדש[15]. כך גם פירשו הראשונים את הפסוק "שוערים משמר", ש"שוערים היו במשמר שלהם לשמור שערי הבית"[16]. הווה אומר שלשוערים הלויים נועדו תפקידי שמירה שונים במקדש. השמירה התקיימה סביב אוצרות המקדש כמתואר בכתובים: "כי באמונה המה ארבעת גבורי השערים הם הלוים, והיו [מופקדים] על הלשכות ועל האוצרות בית האלהים"[17]. כן היו בידם מפתחות לפתיחת שערי המקדש, ככתוב: "וסביבות בית האלהים ילינו, כי עליהם משמרת, והם - על המפתח". עוד מתואר שם: "ומהם [מופקדים] על כלי העבודה, כי במספר יביאום ובמספר יוציאום"[18]. וכתבו האחרונים: "אף שאין שמירת המקדש מפני הגנבים... אבל מכל מקום צריך שיהיה שם שימור... כי אין כבוד המקדש שיהיה הפקר... על כן צריך שמירה"[19]. במדרש חז"ל מצינו, שהיתה שמירה מפני כניסת זרים למקדש. זה תוכן הפסוק: "'שומרי משמרת המקדש למשמרת בני ישראל' - היו שומרים שלא יכנסו שם ישראל. כל כך למה? שאם היו נכנסין לשם היו נענשים מיתה, ככתוב: 'והזר הקרב יומת'"[20]. עוד מצינו מקראות בהם מודגש הצורך לשמור על המקדש מפני כניסת טמאים, ככתוב: "וישם יהוידע פקודות בית ה' ביד הכהנים הלויים... ויעמד השוערים על שערי בית ה' ולא יבוא טמא לכל דבר"[21], ופירשו הראשונים: "היו פקידים שלא יניחו ליכנס בעזרה שום טמא [המתכוון להכנס] משום צורך כל דבר"[22]. עוד כתבו הראשונים: "השמירה והסיבוב סביב למקדש תמיד [מטרתם] הוא לכבד אותו ולפארו, ושלא יהרסו הסכלים גם כן, והטמאים אליו, ולא בעת האנינות, וכל מי שלא רחץ גופו"[23].

הלויים שומרי אוצרות המקדש

תפקיד הלויים היה לשמור על שערי המקדש ועל אוצרות המקדש. בציור נראים הלויים השומרים על 'לשכת השקלים' שם נשמר אוצר מחצית השקל שנאסף מכל ישראל.

[1] רמב"ם כלי המקדש ג, א.

[2] דברים י, ח.

[3] עיין ערך 'לוי'; 'לשכת השקלים'; 'שמירת המקדש'.

[4] ספרי זוטא במדבר יח, ד.

[5] תמיד כו, א. וראה פירוש המשנה לרמב"ם תמיד א, א.

[6] דברי הימים א' ט, כב ואילך.

[7] שם פסוק כו.

[8] שם פסוק כז, ובפירוש המיוחס לרש"י שם. וראה משנה תמיד א, א ומידות א, ח, שבמקדש שני המפתח ניתן לכוהנים שהיו שומרים בבית המוקד.

[9] כך משמע בדברי הימים ב' כג, יט: "ויעמד השוערים על שערי בית ה'". אמנם הרמב"ם (כלי המקדש ג, ב) פסק: "עבודה שלהן היא שיהיו שומרין את המקדש, ויהיו מהן שוערין לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו, ויהיו מהן משוררין..." ומשמע שעבודת השוערים והשומרים הן שתי עבודות שונות, אולם נראה שחלוקת עבודה זו נתחדשה בהמשך ימי בית שני, אבל בימי בית ראשון השוערים הם היו השומרים.

[10] עזרא ב, ע; נחמיה יא, ט, ועוד.

[11] במדבר ד, מט.

[12] ערכין יא, ב, כרבי יוחנן בן גודגדא, אבל רבי יהושע שם סובר שאינו אלא באזהרה, ואינו חייב מיתה (רש"י שם ד"ה רבי יהושע). רמב"ם כלי המקדש ג, י-יא. מהרמב"ם שם עולה שגם לוי המסייע בעבודה שאינה שלה חייב מיתה, וראה כס"מ ומהר"י קורקוס שם שהקשו שלא מצינו בגמרא בערכין שם מי שסובר כן, שנחלקו שם אם יש איסור במסייע או לא, ולכולי עלמא אין המסייע חייב מיתה, וראה מה שכתבו שם לתרץ.

[13] ערכין שם.

[14] רמב"ם כלי המקדש ג, ח, והיינו שהוא משנה את תפקידו בקביעות ונעשה שוער, ולכן אינו בכלל משורר ששיער.

[15] תמיד כז, א.

[16] רש"י נחמיה יב, כה.

[17] דברי הימים א' ט, כו.

[18] שם.

[19] שו"ת אבני נזר יורה דעה סימן תמט.

[20] במדבר רבה פרשה ג.

[21] דברי הימים ב' כג, יח.

[22] המפרש לדברי הימים שם.

[23] מורה הנבוכים ג, מה.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il