שיבולת נרד


שיבולת נרד: סממן אחד מאחד עשר סממני הקטורת.

נאמר בתורה בפרשת הקטורת: "קח לך סמים: נטף ושחלת וחלבנה, סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה"[1]. בפסוק זה נזכרו חלק מסממני הקטורת. באשר לשיבולת נרד, זו אינה נזכרת במפורש בתורה, והלכה למשה מסיני שהיא אחד מסממני הקטורת[2]. מצינו בכתובים, שהנרד נזכר כבושם בעל ריח טוב[3], ומשום כך נבחר להימנות על סממני הקטורת.

מקור השם: במקרא נזכר הנרד שלוש פעמים בשיר השירים[4], יחד עם בשמים אחרים: "נרד וכרכום, קנה וקנמון עם כל עצי לבונה, מור ואהלות עם כל ראשי בשמים"[5].

זיהוי: יש מפרשים המזהים את השיבולת נרד עם ה'סנבל אל נארדין' צמח נמוך בעל שורש, ולו שערות רבות, שבגללם הוא נראה כשיבולת[6]. צמח זה מדיף ריח בעיקר מקנה השורש שלו, אשר ממנו מפיקים שמן ובושם יקר. יש מפרשים שכתבו על פי האמור בשיר השירים: "נרד וכרכום"[7], שהנרד ה'ורס' שהוא 'בושם כמין כרכום'[8], ונראה שכוונתם לצמח שנקרא כורכמה ארוכה[9]. אחרים זיהו אותו עם אחד ממיני האזוביון - האזוביון הרפואי[10].


נרד

בתמונה נראים צמחים מיובשים של הנרד - ה'סנבל' לשיטת הרמב"ם.

משקל: משקל שיבולת נרד ביחס למשקל הכללי של הקטורת היה ששה עשר מנה מתוך שלוש מאות שישים ושמונה[11].

מן המדרש

נרד: יש דורשים לשבח ויש דורשים לגנאי

מצינו דרשה בדברי חז"ל (פסיקתא זוטרתא שיר השירים א, יב) המפרשת את הפסוק בו נזכר ה'נרד' לגנאי: "'עד שהמלך במסיבו'... עד שהשם נגלה בסיני ליתן תורה לישראל – 'נרדי נתן ריחו' - כבר עלה ריח הקטורת של עגל. משל למלך שנשא אשה בת טובים, עד שהוא מתקן לה חופה מצאה שזינתה. עלובה כלה שמזנה בתוך החופה!" מאידך מצינו דרשה המפרשת פסוק זה לשבח, וכך מובא במדרש זוטא - שיר השירים א, יב: "עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו": "עד שהשכינה במקום [בהר סיני] - קיבלו עליהם ישראל ואמרו: 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע'", כלומר, בקבלת המצוות העלו ישראל ריח טוב לפני המקום.

[1] שמות ל, לד.

[2] כריתות ו, א - ו, ב; ירושלמי יומא ד, ה.

[3] ראה שיר השירים א, יב ועוד.

[4] שיר השירים א, יב; ד, יג; ד, יד.

[5] שם ד, יד.

[6] Nardostachys grandiflora. תשובות הגאונים (הרכבי) סימן סד; רמב"ם פירוש המשנה כריתות א, א; רמב"ם כלי המקדש ב, ד; אבודרהם בפירושו על פיטום הקטורת. וראה רש"י בבא מציעא פו,א ד"ה ככרין דנרד. וראה זהר עמר, 'הקטורת', עמודים 108 - 110.

[7] שירי השירים א, יב.

[8] רס"ג שיר השירים א, יב; אבן עזרא שם.

[9] Curcuma longa, ראה עמר שם עמוד 111. ולדעת ר' יונה אבן ג'אנח הוא הוורד.

[10] רש"י כריתות ו, א על פי לעזי רש"י (אשפי"ג); מחזור ויטרי סימן עז; שולחן ערוך אורח חיים רטז, ז. וראה זהר עמר, שם עמודים 110 - 111. וראה עוד זיהויים שם עמוד 112.

[11] כריתות ו; רמב"ם כלי המקדש ב, ג.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש