שיירי הלשכה


שיירי הלשכה: כספי מחצית השקל הנותרים ב'לשכת השקלים' - לבינוי המקדש וירושלים.

'שיירי הלשכה' הם כספי מחצית השקל, שנותרו ב'לשכת השקלים'*, לאחר שהפרישו מהם שלש קופות והעבירו אותן למקומן ב'לשכת הקרבן'*[1]. הכסף שבשלש הקופות מיועד לקרבנות התמיד והוא שמור ב'לשכת הקרבן' בעיקר למטרה זו, אך גם לצרכים השונים סביב הקרבת התמיד[2]. לעומת זאת, יתרת הכסף נשארת ב'לשכת השקלים' – והיא רוב סכום מחצית השקל שנאסף מכל ישראל. יתרה זו נקראת 'שיירי הלשכה' ביחס לשלש הקופות המיועדות לקרבנות התמיד. מאחר שב'שיירי הלשכה' נשאר עיקר סכום מחצית השקל שנאסף מכל ישראל, הוציאו גזברי המקדש את הסכום הזה להוצאות הגדולות סביב ירושלים והמקדש.

כסף 'שיירי הלשכה' מטרתו - בנין המקדש וירושלים: כאמור, לעומת 'לשכת הקרבן' קיימת במקדש 'לשכת השקלים', שם כינסו תחילה את כל כסף מחציות השקל. משתרם הכהן את מחציות השקל לשלש הקופות הגדולות והעבירו אותן ללשכה אחרת – 'לשכת הקרבן', הותירו ב'לשכת השקלים' את 'שיירי הלשכה', שלא תרם הכהן לקופות הקרבנות. הגזבר הממונה על לשכה זו, היה אחראי על הוצאות המקדש, שאינן נוגעות לקרבנות וצרכיהם, אלא לבדק הבית ולבנין ירושלים, חומותיה ומגדליה, והוצאות אלה שולמו ממחציות השקל של 'שיירי הלשכה'. ומבואר במשנה: "כבש פרה, וכבש שעיר המשתלח, ולשון שבין קרניו, ואמת המים, וחומת העיר, ומגדלותיה, וכל צורכי העיר, באין משיירי הלשכה"[3]. יש החולקים ואומרים, כי דברים אלו אינם באים משיירי הלשכה, אלא מקדשי בדק הבית[4]. להלכה כתבו הראשונים, שכסף זה בא משיירי הלשכה': "כבש היו בונין מהר הבית להר המשחה, שעליו מוציאין פרה אדומה. וכן היו עושין כבש שמוציאין עליו שעיר המשתלח, ושניהם נעשין משיירי הלשכה. וכן מזבח העולה וההיכל והעזרות נעשין משיירי הלשכה. אמת המים שבירושלם וחומת ירושלם וכל מגדלותיה וכל צרכי העיר באין משיירי הלשכה"[5]. יש אומרים, כי אף החבל המצרי והכפיפה המצרית שהיו מובאים בשביל האשה הסוטה*, היו נקנים משיירי הלשכה[6].

אחריות הגזבר הממונה על שיירי הלשכה: בידי הגזבר הממונה על שיירי הלשכה, הופקד סכום כסף גדול לצורכי בינוי, כגון, לבנין מזבח העולה, ההיכל והעזרות. סכום זה כולו בא ממחציות השקל שב'שיירי הלשכה'. כך גם הקמת גשר מהר הבית להר המשחה, הדבר כרוך בהוצאה כספית גדולה, שכן, היה בנוי - "כיפין על גבי כיפין... כדי שיהיה הכל חלול מפני קבר התהום"[7]. עוד אמרו חז"ל בעניין זה: "יותר מששים ככרות של זהב יוצאות עליו [לבניית הגשר]"[8]. כך גם אמות המים שהביאו מים מהרי חברון לירושלים, נבנו על ידי אלפי פועלים משך שנים, וכך גם בניין "חומות ירושלים ומגדלותיה", ומיבנים אחרים שהוקמו בירושלים עבור עולי הרגל ובני ביתם. כך התאפשר להמונים הבאים לעיר להתקיים בירושלים במהלך ימי החגים. מכאן מתבררת האחריות של גזבר זה בהכנת העיר והמקדש לקליטת ההמונים הבאים לירושלים.

באשר לכסף הנשאר אחרי השימוש ב'שיירי הלשכה', ראה בערך 'מותר שיירי הלשכה'*.


מבנים בירושלים – מכספי שיירי הלשכה

בציור נראים מבנים גדולים שהוקמו בירושלים לצרכי המקדש ועולי הרגל. מבנים אלו, וכן חומות העיר, המגדלים, ואף אמות המים שהביאו מים לתושבי העיר ולעולי הרגל - כל אלו נבנו באמצעות כספי מחצית השקל, שנותרו ב'שיירי הלשכה'.

[1] ערך זה נכתב לפי שיטת הרמב"ם, וכן הערכים – 'לשכת השקלים', 'לשכת הקרבן', 'מותר שיירי הלשכה', תרומת הלשכה'

[2] ראה ערך 'תרומת הלשכה'.

[3] שקלים ד, ב; ולא כאבא שאול, הסובר כי הכהנים הגדולים היו עושים את כבש הפרה משל עצמם.

[4] כתובות קו, ב; כסף משנה על הרמב"ם שם.

[5] רמב"ם שקלים ד, ח.

[6] ירושלמי סוטה א, ו; רמב"ם סוטה ג, יב.

[7] רמב"ם פרה אדומה ג, א.

[8] תוספתא שקלים ב, ו.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש