רקיקין


רקיקין: רקיק הוא מאפה שטוח שמובא בחלק מן המנחות כקרבן בפני עצמו, או כתוספת לקרבן בהמה.

נאמר בתורה בעניין הבאת קרבן מנחה, שניתן להביא אותה כרקיקים, ככתוב: "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור - סולת חלות מצות בלולות בשמן, ורקיקי מצות משוחים בשמן"[1]. עוד נאמר בעניין קרבן תודה, שבנוסף לקרבן מן הבהמה, מביאים גם רקיקים, ככתוב: "וזאת תורת זבח השלמים... אם על תודה יקריבנו, והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן"[2]. עשיית הרקיקים, יחד עם מנחות אחרות, נעשית על ידי הכהנים, עם זאת מצינו מקראות בהם נאמר, שהיה זה גם מתפקיד הלויים לסייע לכהנים בהכנת המנחות[3].

הקרבנות שבהם מביאים רקיקים: הנודר או נודב מנחת מאפה תנור, יכול להביא אותה כחלות עבות או כרקיקים דקים[4]. כמה מקרבנות השלָמים כוללים עמם גם רקיקים: המביא שלמי תודה מביא עמם ארבעה סוגי לחם, ואחד מהם הוא רקיקים[5]. הנזיר מביא עם איל השלמים שלו שני סוגי לחם ואחד מהם הוא רקיקים[6]. ובשבעת ימי המילואים הקריבו אהרן ובניו איל שלמים - "איל המילואים" - ונלוו לו שלושה מיני לחם, וביניהם רקיקים[7].

כמות הסולת והשמן: במנחת מאפה תנור ניתן להקדיש לכל הפחות עשרון סולת, או מספר עשרונים ועד ששים עשרון[8]. כמות השמן היא לוג לכל עישרון[9]. בלחמי התודה ואיל הנזיר הסולת לרקיקים היא שלושה עשרונים ושליש[10], ואילו השמן הוא שמינית הלוג בלבד[11].

הכנת מנחת הרקיקים והקרבתה: בכל הקרבנות האמורים, מספר הרקיקים הוא עשרה. הלכה היא, שיש ללוש את הסולת בכלי שרת במים פושרים. לאחר מכן מחלקים את העיסה לעשרה רקיקים דקים[12], אופים אותם בתנור, ואחרי אפייתם מושחים אותם בשמן. יש מן הראשונים שכתב, שמעט מן השמן ניתן בכלי השרת עוד לפני מתן הסולת והלישה, ובזה דין הרקיקים כמנחת סולת[13]. להלכה כתבו הראשונים, שברקיקים, מתן השמן כולו אינו אלא לאחר האפייה[14]. באשר לצורת המשיחה, יש אומרים, שכל לוג השמן הנלווה למנחת מאפה תנור נמשח על הרקיקים שוב ושוב עד שיכלה[15], ויש אומרים שדי במשיחה בצורה "כמין כי"[16], ושאר השמן ניתן לכהנים בפני עצמו[17]. הלכה היא, שמשיחת הרקיקים אינה מעכבת[18]. לפני הקטרת הקומץ על המזבח, פותתים את הרקיקים ונותנים עליהם לבונה, הכהן נוטל קומץ מן הפתיתים ומקטיר על אש המזבח, והשאר נאכל על ידי הכהנים בעזרה.

הכנת רקיקי התודה ואיל נזיר: לחמי התודה ואיל הנזיר נילושים גם הם במים פושרים, ומחלקים אותם לעשרה רקיקים[19]. לאחר מכן אופים אותם בתנור, וכשנגמרה אפייתם בתנור מושחים אותם בשמינית לוג שמן[20]. אחד מעשרת הרקיקים ניתן לכהנים ונאכל על ידם ועל ידי בני ביתם בירושלים[21], ושאר הרקיקים נאכלים על ידי הבעלים בירושלים.


רקיקים נאפים בתנור

בתמונה נראים רקיקים דקים בסיום אפייתם בתנור. בשלב זה מושחים את הרקיקים בשמינית לוג שמן, ובכך נשלמת הכנתם לאכילה.

[1] ויקרא ב, ד.

[2] ויקרא ז, יא.

[3] דברי הימים א' כג, כט.

[4] ויקרא ב, ד. על דקות הרקיקים ראו משנה ביצה ב, ו ופירוש הרמב"ם שם. לדעת רבי שמעון במשנה מנחות ה, ט ניתן להביא קרבן אחד שחציו חלות וחציו רקיקים, אך אין הלכה כך (רמב"ם, פירוש המשנה שם והל' מעשה הקרבנות יב, ד ושם יג, ח).

[5] ויקרא ז, יב. משנה, מנחות ז, א.

[6] במדבר ו, טו.

[7] שמות כט, ב.

[8] משנה מנחות יב, ד. רמב"ם מעשה הקרבנות יב, ז.

[9] כ-300 סמ"ק.

[10] משנה מנחות ז, א - ב. רמב"ם מעשה הקרבנות ט, יח, כג.

[11] משנה מנחות ט, ג. רמב"ם, נזירות ח, א ומעשה הקרבנות ט, כ, כג.

[12] משנה מנחות ו, ה לדעת רבי יהודה (ולדעת רבי מאיר מנחת מאפה תנור באה שנים עשר רקיקים). רמב"ם מעשה הקרבנות יג, י. אם נדר יותר מעישרון אחד - עושה עשרה רקיקים מכל עישרון (רמב"ם, שם).

[13] רש"י מנחות עד, ב ד"ה יציקה ובלילה ותוספות שם עה, א ד"ה מה להלן. לדעתם מבין שלוש מתנות השמן הנעשות במנחת סולת חסרה במנחת מאפה תנור רק המתנה השניה, ה"יציקה".

[14] רמב"ם מעשה הקרבנות יג, ח - ט, כפי שביאר במשנה למלך בהל' ה שם.

[15] שיטת תנא קמא בברייתא במנחות עה, א, וכן פסק הרמב"ם מעשה הקרבנות יג, ט.

[16] רש"י (שמות כט, ב) סובר שהיא כמו נ שלנו, ואילו הרמב"ם (בפירושו למנחות פ"ו מ"ג, על פי המהדורות המדויקות), צייר זאת בדומה לאות C באנגלית (לדעות שונות בנושא זה עיין במאמרו של הרב ישראל יהודה יאקאב, 'מוריה' רסה, כסלו תש"ס).

[17] משנה מנחות ו, ג, והיא שיטת רבי שמעון בברייתא במנחות שם.

[18] משנה מנחות ג, ב. רמב"ם, מעשה הקרבנות יג, יא; והכוונה שנתן את כל השמן הדרוש, אך לא במשיחה אלא בבלילה (קרן אורה, מנחות עה, א).

[19] מנחות ז, א - ב. רמב"ם מעשה הקרבנות ט, יח וכג.

[20] רמב"ם מעשה הקרבנות ט, כא. גם לשיטת רש"י ותוספות שבמנחת רקיקים יש מתן שמן לפני עשייתה, ברקיקי תודה ואיל נזיר אין צורך בזה. כמו כן, הכל מודים שאין כאן מותר שמן שמתחלק לכהנים אלא הכל נמשח עליהם (מבואי הקדשים עמ' רכא).

[21] ויקרא ז, יד ורש"י. במדבר ו, כ וברש"י. משנה זבחים ה, ו. רמב"ם מעשה הקרבנות י, ד.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש