קרבן עצים


קרבן עצים: נדבת עצים מיוחדת לאש המזבח מטעם משפחה מיוחדת או נדבת יחיד.

קרבן העצים הוא כינוי לנדבת עצים מיוחדת שהיו מביאים משפחות ידועות בתשעה ימים קבועים בשנה בימי בית שני. היתה זאת תקנת נביאים לשמור על ימים אלה כיום טוב למשפחה, לציון מעשה ההתנדבות של אותן משפחות שקמו והביאו עצים למקדש לקיום עבודת התמיד בראשית ימי הבית השני. בנוסף, גם היחיד רשאי להתנדב עצים למקדש ואף זה בכלל 'קרבן עצים'.

קרבן העצים הקבוע למשפחות: בתשעה ימים בשנה היו מתנדבות משפחות מסוימות עצים למערכה[1]. משפחות אלו היו משפחות מעולי בבל הראשונים, שכשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכת העצים והתנדבו משפחות אלו להביא עצים משלהן. בזכות נדבת ליבם, עמדו הנביאים שהיו באותו הדור וקבעו שאפילו הלשכה מלאה בעצים, יהיו זכאים להביא עצים משלהם בימים הקבועים להם, ואין רשות לדחותם[2], וכך נאמר בספר נחמיה: "והגורלות הפלנו על קרבן העצים, הכהנים הלויים והעם, להביא לבית אלוהינו לבית אבותינו לעיתים מזומנים שנה בשנה"[3]. את העצים היו מוסרים לציבור יפה יפה, מפני שגם מכשירי הקרבן צריכים להיות קרבים משל הציבור[4].

קרבן העצים – מהותו: יש שכתבו שקרבן העצים הם העצים עצמם, שכן, הלכה היא, שמתנדב אדם עצים למקדש, ונדבה זו נקראת 'קרבן'[5]. לעומת זאת יש מפרשים, שקרבן העצים שנאמר כאן, אינו העצים כשלעצמם, אלא קרבנות עולה, שהביאו המשפחות כנדבה באותו יום בו הביאו את העצים למערכה, וזה פירוש המושג 'קרבן עצים'[6].

יום טוב למשפחות: אותו היום שהביאו קרבן עצים נהגו אותו יום טוב ואסורים בהספד ובתענית[7]. אף לאחר החורבן נהגו אותן משפחות לעשות את אותם הימים ימים טובים, וכך שנינו: "אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: אני מבני בניו של סנאב בן בנימין, ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת, ודחינוהו לאחר השבת, והתענינו בו ולא השלמנוהו, מפני שיום טוב שלנו הוא [י' באב הוא יום קרבן עצים של משפחת סנאב]"[8].


הבאת קרבן עצים להקרבה על המזבח

בציור נראה אדם המביא קרבן עצים למקדש. העצים נמסרים לכהן, וניתן להקריבם כקרבן יחיד. היו משפחות בישראל שהביאו קרבן עצים בימים קבועים בשנה, והיה זה יום טוב שלהן. בעת הבאת קרבן העצים, הביאו גם קרבן עולה כהודיה לה' על הזכות שנפלה בחלקן לקיים מצוה זו.

תאריכי הבאת קרבן העצים: בתשעה ימים בשנה היו מביאים את קרבן העצים ואלו הם:

א. באחד בניסן בני ארח בן יהודה.

ב. בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה.

ג. בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה.

ד. בשבעה באב בני יונדב בן רכב.

ה. בעשרה באב בני סנאה בן בנימין.

ו. בחמשה עשר באב בני זתוא בן יהודה, ועמהם כהנים ולויים, וכל מי שטעה בשבטו, ובני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות[9].

ז. בעשרים באב בני פחת מואב בן יהודה.

ח. בעשרים באלול בני עדין בן יהודה.

ט. באחד בטבת בני פרעוש הביאו פעם שניה[10].

המעמד ביום הבאת קרבן עצים: ביום שהיו מביאים קרבן עצים לא היו אנשי המעמד* מתפללים תפילת מנחה, מפני שקרבן העצים היה קרב לפני זמן המנחה. קרבן העצים היה דוחה את ה'מעמד', היינו, את התפילות המיוחדות של אנשי המעמד שהגיעו למקדש, המתקיימות בזמן המנחה[11]. ויש חולקים, ולדעתם, קרבן עצים דוחה את המעמד המיוחד המתקיים בתפילת נעילה[12], מפני שתפילת נעילה מדברי סופרים[13], וכך הלכה[14]. עם זאת, יש מי שכתב, שאותו היום שהביאו קרבן עצים, היו כולם טרודים בחיבוב מצוותן של המשפחות מביאי העצים, לצאת לקראתם לעת ערב ולכבדם בכל מיני כיבוד, ומתוך כך היה קרבן זה דוחה מעמד נעילה[15].


חוטב עצים למקדש

בציור נראה חוטב עצים בהרי ירושלים המכין ערימת עצים להביאה כ'קרבן עצים' למקדש.

קרבן עצים של היחיד: כאמור, רשאי אדם להתנדב ולהביא עצים להקריב אותם על המערכה, מפני שהם כקרבן, וכן דרשו חכמים: "מניין שהיחיד מתנדב עצים? - תלמוד לומר: 'ונפש כי תקריב קרבן'[16], מלמד שהיחיד מתנדב עצים"[17]. כן מצינו, שהכתוב מכנה את העצים כקרבן, שכן נאמר: "ולקרבן העצים"[18]. יש מקורות שנראה מהם, שקרבן העצים הכוונה היא, שאדם יחיד מביא את העצים עצמם כקרבן אישי. במקרה זה אין כוונתו למסור את העצים לציבור כדי שישתמשו בהם לעצי המערכה. הדבר עולה מן ההלכות המיוחדות של קרבן יחיד, החלות גם על המביא קרבן עצים, כגון, שהמקריב טעון לינה*[19], כמו כן, אינו מביא אותו בשותפות[20], גם אינו מביא אותו כשהוא אונן[21], ומכאן, שיש קרבן עצים של היחיד להלכותיו. וכן כתבו הראשונים: "מתנדב אדם ונודר עולה ושלמים... ומתנדב או נודר יין בפני עצמו, או לבונה בפני עצמו, או שמן בפני עצמו או עצים למערכה [המיוחדת לו] מפני שהן כקרבן, שנאמר: 'ולקרבן העצים'"[22].

קרבן עצים – כלשון הנודר: כתבו הראשונים: "האומר 'הרי עלי עצים' - לא יפחות משני גזרים. עביים - כמחוקות וארכן אמה". פירוש: שיהיה עובי הגזרים אחיד כעובי המֶחָק, שהוא המקל הקטן שמעבירים על שפת הכלי, כדי לגרוף בו את העודף בכלי מדידה המחזיק סאה, כגון קמח[23]. עוד כתבו: "ואם אמר: 'הרי עלי עץ' - מביא גזר אחד - ארכו אמה"[24]. ואם רצה רשאי להביא דמי עצים[25], ויביא אותם לקופה המיועדת לצורך זה במקדש[26].

מן המדרש

הבאת עצים למקדש בשעת גזירה

"פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה... והושיבו פרוזדאות על הדרכים... מה עשו כשרין ויראי חטא שבאותו הדור?... הן הן 'בני סלמאי הנתופתי'... הביאו גזיריהן, ועשו סולמות, והניחו על כתפיהם והלכו להם. כיון שהגיעו אצלן, אמרו להם: להיכן אתם הולכין? - אמרו להם: להביא גוזלות משובך שלפנינו, ובסולמות שעל כתפינו. כיון שעברו מהן – פירקום, והביאום והעלום לירושלים. ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר: 'זכר צדיק לברכה'"[27].

[1] תענית כו, א.

[2] תענית כח, א.

[3] נחמיה י, לה.

[4] ראה ירושלמי שקלים ד, א: "ומסרום לציבור"; תענית ד, ו; רמב"ם כלי המקדש ח, ז.

[5] משמעות הגמרא במנחות כ, ב וברש"י שם, וכן באוצר הגאונים לתענית עמוד 34 מביא את הגמרא במנחות ומשמע שהבין שהקרבן הוא העצים עצמם; משמעות דברי רש"י תענית יב, א ד"ה שיום טוב; ריטב"א תענית כו, א.

[6] משמעות דברי רש"י בתענית כו, א ד"ה תשעה ובמגילה ה, א ד"ה אבל; ריטב"א תענית בשם רבותיו; משמעות הרמב"ם בפירוש המשנה תענית ד, ה; משמעות הרמב"ם בהלכות כלי המקדש ו, ט וכך כתב משנה למלך בדעתו ד"ה ונראה, וראה מעשה רוקח שם ורש"ש על תענית שם; מאירי תענית כז, ב; רע"ב מגילה א, ג; גבורת ארי תענית שם.

[7] תענית יב, א; רמב"ם כלי המקדש ו, ט.

[8] תענית יב, א.

[9] לביאור ראה להלן: מן המדרש.

[10] תענית כו, א.

[11] דעת ר' עקיבא במשנה שם לפני שחזר בו וכפירוש רש"י שם ד"ה קרבן עצים.

[12] דעת בן עזאי ור' יהושע וחזר ר' עקיבא להיות שונה כדבריהם.

[13] תענית כח, א וכפירוש רש"י שם ד"ה הללו.

[14] רמב"ם כלי המקדש ו, ח.

[15] מאירי תענית שם.

[16] ויקרא ב, א.

[17] ספרא נדבה פרשה ח; מנחות כ, ב; קו, ב.

[18] נחמיה יג, לא. רמב"ם מעשה הקרבנות יד, א.

[19] ספרי ראה פיסקה קלד. ראה גם תוספות סוכה מז, א ד"ה לינה.

[20] ספרא נדבה פרק י.

[21] זבחים צט, ב.

[22] רמב"ם מעשה הקרבנות יד, א.

[23] פירוש המשנה לרמב"ם כלים יז, טז.

[24] מנחות קו, ב; ירושלמי שקלים ו, ד; רמב"ם מעשה הקרבנות טז, יג.

[25] רמב"ם שם וראה ר"י קורקוס וכסף משנה שם.

[26] ראה רמב"ם שקלים ב, ב.

[27] תענית כח, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש