קריאת התורה ביום הכיפורים


קריאת התורה ביום הכיפורים: הכהן הגדול קורא בתורה ביום הכיפורים בעזרת נשים.

במהלך עבודת יום הכיפורים התקיימה קריאת התורה במקדש. קריאה זו נערכה בעת שנשלח השעיר המשתלח למדבר. הכהן הגדול יוצא מן העזרה ובא לעזרת נשים לקרוא בתורה בפני העם. במקביל לקריאת התורה, שורפים את הפר והשעיר לה', בבית הדשן שמחוץ לירושלים, נמצא, שהרואה כהן גדול קורא בתורה, אינו רואה את שריפת הפר והשעיר[1].

בגדי הכהן הגדול בשעת הקריאה בתורה: הקריאה בתורה אינה נחשבת עבודה המצריכה לבישת בגדי כהונה. לפיכך, אם הכהן הגדול רוצה לקרוא בבגדי חול - הרשות בידו, ואם ירצה לקרוא בבגדי לבן - הרשות בידו, שכן, "בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן שלא בשעת עבודה"[2].

סדר קריאת התורה: הכהן הגדול יושב בעזרת נשים וכל העם עומדים מסביבו. חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותן ל'ראש הכנסת'[3] ראש הכנסת מעבירו לסגן הכהן הגדול, והסגן נותנו לכהן הגדול. מכאן ואילך עומד הכהן הגדול וקורא בתחילה את סדר העבודה של הכהן הגדול במקדש, מתוך פרשת אחרי מות שבספר ויקרא[4]. לאחר מכן, גוללים את הספר לפרשת אמור, והכהן הגדול קורא משם את פסוקי פרשיות המועדות בעניין יום הכיפורים[5]. ולבסוף גוללים את הספר ומניחו הכהן הגדול בחיקו ומכריז לקהל הנאספים: 'יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן'. לאחר מכן ממשיך הכהן הגדול וקורא בעל פה את פרשת המוספים שבספר במדבר[6], וזאת, מפני טורח הציבור, כדי שלא יצטרכו הקהל להמתין עד שהכהן יגלול את ספר התורה למקום זה[7].


הקריאה בתורה בעזרת נשים

בציור נראה כהן גדול במהלך עבודת יום הכיפורים בעזרת נשים, כשהוא לבוש בגדי לבן. הכהן קורא בתורה את פרשת אמור בפני הנאספים למקדש כשותפים לעבודת היום.

ברכות הקריאה: לפני הקריאה בספר התורה, מברך הכהן הגדול: 'אשר בחר בנו מכל העמים... ברוך אתה ה' נותן התורה'. לאחר קריאת התורה, מברך הכהן הגדול 'אשר נתן לנו תורת אמת... ברוך אתה ה' נותן התורה' ולאחריה עוד שבע ברכות: א. על העבודה – 'רצה ה' אלהינו בעמך ישראל', וחותם: 'הבוחר בעבודת ישראל עמו ברחמים'. ב. על ההודאה - 'מודים אנחנו לך' כפי הנוסח הנהוג בתפילת העמידה. ג. על מחילת העוון - ברכת סלח לנו כפי הנהוג בתפילת העמידה וחותם 'מוחל עוונות עמו ישראל ברחמים'. ד. על המקדש – ברכה שהמקדש יעמוד ושלא תסור ממנו השכינה, וחותם 'ברוך אתה ה' השוכן בציון'. ה. על ישראל - שה' לא יסלק את שכינתו מישראל, וחותם 'הבוחר בישראל'. ו. על הכהנים - שיקבל קרבנם ברצון, וחותם 'ברוך אתה ה' מקדש הכהנים'. ז. לבסוף חותם הכהן הגדול בתחינה, בקשה ותפילה על ישראל, הצריכים לישועה ורחמים, וחותם 'הושע ה' עמך ישראל שעמך ישראל צריכין להושע ברוך אתה ה' שומע תפלה'[8].

מדברי חז"ל

הבאת ספר תורה למקדש – על שום מה?

בגמרא (יומא ע, א) נאמר: "אחר כך [אחר קריאת הכהן הגדול] כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו, וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים". בדומה לכך בסוטה מא, א: "מכאן ואילך, כל אחד ואחד מביא ספר תורה מתוך ביתו וקורא בו, וכל כך למה? - כדי להראות חזותו לרבים". הפרשנים עסקו בשאלה - מה הטעם שכל אחד יביא מביתו את ספר התורה, ואף יתפאר בצורתו הנאה? וכתבו האחרונים, שכיון שיום הכיפורים בא לכפר על חטא העגל, בו שבר משה את הלוחות, שכן, ישראל ביטלו את הברית שנכרתה עמם באומרם 'נעשה ונשמע' בעת קבלת התורה. לפיכך, עתה, ביום הכיפורים, שנמחל לישראל על חטא העגל לאחר שעשו תשובה, זה הזמן להראות את תשובתם ואת חיבתם לתורה. לפיכך, כל אחד מביא מביתו ספר תורה, שכן כל אחד מישראל מצווה לכתוב לו ספר תורה, ובא למקדש ומראה לרבים את תפארת הכתב ועטיפת הספר הנאה שהכין. בכך מתרצה הקב"ה לישראל, המקבלים עליהם מחדש את התורה ביום זה כנתינתה מסיני, ובזכות כבוד התורה באה כפרה שלמה לישראל.

מעולם ההלכה

האם כהן גדול יכול ללבוש בעת הקריאה בתורה בגדי זהב?

נאמר במשנה (יומא סח, ב) "אם רצה [הכהן הגדול] לקרות בבגדי בוץ - קורא, ואם לאו - קורא באצטלית לבן משלו". המשנה מציעה שתי אפשרויות, ושתיהן בבגדי לבן, שאלה היא, מדוע לא הציעה המשנה את האפשרות שכהן גדול יקרא בבגדי זהב? במיוחד לאור ההלכה, שלאחר קריאת התורה טובל הכהן, ולובש בגדי זהב לצורך עבודת המוספים ותמיד של בין הערביים, ואם כן למה לא יקרא את התורה בבגדי זהב? מה עוד שהלכה היא, שכך דרכו של כהן גדול בכל ימות השנה, שהוא לובש במקדש ובהר הבית את בגדי הזהב. כך מובא בתוספתא כלאים ה, כז: "בגדי כהן גדול היוצא בהן למדינה [לירושלים] חייב, שבמקדש - בין לשרת בין שלא לשרת – פטור, מפני שהן ראויין לעבודה". כך גם בבמדבר רבה (יט, יט) נאמר: "אם יצא כהן גדול בבגדי כהונה חוץ מהר הבית סופג את הארבעים", אך בתוך הר הבית זה הוא לבושו כל עוד עסוק הכהן הגדול בתפקידו?

וכתבו האחרונים בהמשך לאמור לעיל, שהקריאה בספרי התורה על ידי כל ישראל באה לכפר על חטא העגל, לפיכך ילבש הכהן הגדול דווקא בגדי לבן, או איצטלית לבנה, המציינים את הפסוק: 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'. במיוחד לאור העובדה שבמהלך הקריאה בתורה מתקבלת הידיעה מן הצוק, שהשעיר כיפר על ישראל, ולשון של זהורית הופכת ללבן - אין זה ראוי ללבוש בגדי זהב המזכירים את זהב העגל, לפיכך ילבש הכהן דווקא בגדי לבן.


קריאה בספרי תורה של יחידים - לאחר קריאת הכהן הגדול

בציור נראים אנשי ירושלים, מחזיקים בידיהם ספרי תורה. ספרים אלה הביא כל אחד מביתו כדי לקרוא בו, ו"כדי להראות חזותו לרבים".

[1] יומא סח, ב; רמב"ם עבודת יום הכיפורים ג, ב.

[2] יומא סט, א; רמב"ם עבודת יום הכיפורים ג, ט.

[3] האחראי על 'בית הכנסת שבהר הבית' עיין ערך.

[4] ויקרא טז, א - לד.

[5] ויקרא כג, כז - לב.

[6] במדבר כט, ז - יא.

[7] יומא סט, ב; רמב"ם עבודת יום הכיפורים ג, י.

[8] יומא ע, א; ירושלמי יומא ז, א; רמב"ם עבודת יום הכיפורים ג, יא.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il