קדשי בדק הבית


קדשי בדק הבית: קרן כספית במקדש לאיסוף תרומות שנועדו לבנין הבית ולתיקונו.

לשכה מיוחדת היתה במקדש לצרכי הבניין[1], בלשכה זו נאספו תרומות המיועדות לשיפורים ותיקונים - בהיכל, בעזרה, ובלשכות שבעזרה. תרומות אלה נועדו לא רק עבור חומרי הבניין, אלא גם עבור שכר האומנים הבונים במקדש המקבלים את שכרם מ'קדשי בדק הבית'. המקור לתרומות אלה, הוא הפסוק "ועשו לי מקדש", ואמרו חכמים: "'ועשו לי' – משלי", כלומר, עשו לי קרן מיוחדת לבנין הבית ותיקונו[2], והיא הנקראת בלשון חז"ל 'קדשי בדק הבית'.

תרומות 'בדק הבית' בימי בית ראשון: שמות שונים וצורות שונות היו במקדש לגביית כספים לקרן הכספית לצורך בדק הבית*. בימי בית ראשון מצינו, שיהוידע הכהן קבע ארון בצד המזבח, לאיסוף תרומות לבדק הבית, ככתוב: "ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקוב חור בדלתו, ויתן אותו אצל המזבח... ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה'... ויוציאוהו לחרשי העץ ולבונים העושים בית ה', ולגודרים ולחוצבי האבן. ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית ה''[3]. בכסף שנתרם שיקם יהוידע את המקדש ולשכותיו אחר תקופה של הזנחה.

תרומות 'בדק הבית' בימי בית שני: בימי בית שני נקבעה לצורך תרומות אלה לשכה מיוחדת, שנקראה 'לשכת בדק הבית'*, והיתה מקור כספי עיקרי לתיקונים במקדש[4]. כן מצינו, שהיתה במקדש 'לשכת נדבת הכלים'*, כלשון המשנה: "'לשכת הכלים' - כל מי שהוא מתנדב כלי זורקו לתוכה. ואחד לשלושים יום גיזברין פותחין אותה, וכל כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית מניחין אותו, והשאר נמכרין בדמיהן ונופלין ל'לשכת בדק הבית'"[5]. עוד מצינו, שהיתה במקדש 'גפן של זהב'* לתרומות: "גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסאות, כל מי שהוא מתנדב עלה או גרגיר או אשכול - מביא ותולה בה. אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים"[6]. וכתבו הפרשנים שם[7], שגפן זהב זו נועדה לתרומות לבדק הבית.


קדשי בדק הבית – המקור הכספי לשיקום המקדש

בציור נראים פועלים העוסקים בעבודות 'בדק הבית' במקדש. הלכה היא, שההוצאות עבור החומרים השונים, כגון, אבנים המובאות מן המחצבה, הטיט, הסיד, וכן עצים המשולבים בבניין, התשלום לכל אלה בא מ'קדשי בדק הבית', כלומר 'לשכת בדק הבית'. כך גם שכר המהנדסים, הסבלים ופועלי הבניין, משולם אף הוא מ'קדשי בדק הבית'.

יעוד כספי בדק הבית: כספי בדק הבית מיועדים לצורך בנין ההיכל, הלשכות והעזרות בלבד, ולא ללשכות שמחוץ לחומת העזרה. כן מיועדים כספים אלה למזבח העולה, שכן, מזבח האבנים מצוי בעזרה, הבנוי מאבן וסיד ומחובר לקרקע כבית עצמו. לעומת זאת, כלי השרת המשמשים לצורך העבודה על גבי המזבח אין דינם כמזבח, אלא כקרבן, שכן הכלים הם צורך הקרבנות, לפיכך באים מתרומת הלשכה*[8]. יש מי שכתב, שקדושת ההיכל וקדושת המזבח הן שתי קדושות שונות, ואין משנים כספים שנתרמו לשיקום ההיכל לצורך שיקום המזבח[9]. לדעה זו, ההיכל העזרות והמזבח נבנים מכספי 'שיירי הלשכה'*[10]. פרוכות של היכל דינן כבנין עצמו, כגון, פרוכת אמה טרקסין*, ופרוכת האולם*, לפיכך באים מקדשי בדק הבית[11]. לאור האמור השתמשו בכספי 'בדק הבית' לשכר הנשים שארגו את פרוכות ההיכל במקדש. לא כן באשר לפרוכות שערי העזרה, שם שולם שכרן מכספי שיירי הלשכה[12]. באשר לעודפים שנותרו מכספי 'בדק הבית' הלכה היא, שקונים בהם קרבנות ציבור*[13] וכלי שרת*[14].

[1] עיין ערך 'לשכת בדק הבית'.

[2] תמורה לא, א. במשנה, ובגמרא תמורה לא, ב. רמב"ם פירוש המשנה תמורה ז,א.

[3] ראה מלכים ב' יב י - יג.

[4] רמב"ם ערכין ב, יג.

[5] שקלים ה, ו. ועיין ראב"ד שקלים ד, י.

[6] מידות ג, ח.

[7] תוספות יום טוב ותפארת ישראל.

[8] כתובות קו, ב. ראה רש"י שם ד"ה מזבח הזהב, וד"ה מזבח העולה.

[9] פירוש המשנה לרמב"ם תמורה ז, ג.

[10] ירושלמי שקלים, ד, א. רמב"ם שקלים ד, ח.

[11] כתובות קו, ב. ורמב"ם שקלים ד, ב.

[12] כדעת ר' יוחנן כתובות קו, ב. ורב חולק בגמרא שם וסובר ששכר פרוכות ההיכל משלמים משיירי הלשכה. ראה רמב"ם הלכות שקלים ד, ב.

[13] שקלים ה, ב. תמורה לב, א. רמב"ם שקלים ד, י.

[14] מתוך סתירה בין ספר מלכים לספר דברי הימים מתרצת הגמרא בכתובות קו, ב. שבמותר כספי בדק הבית עשו כלי שרת. ראה רד"ק ורלב"ג מלכים ב יב, יד. וראה רש"י כתובות שם ד"ה כלי שרת.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש