פרחי כהונה


פרחי כהונה: כהנים צעירים ותפקידם בעבודות השונות במקדש.

בכמה מקומות בדברי חז"ל קיים תיאור אודות עבודות שונות, ופעולות ש'פרחי כהונה' היו עושים במקדש. בגמרא מבואר, שהמושג 'פרחי כהונה' עניינו, כהנים צעירים שהגיעו לגיל שבו הם יכולים לעבוד במקדש[1].

המושג ומשמעותו: יש מפרשים שהיו נקראים 'פרחי כהונה' משום שהנערות עדיין פורחת בהם, או משום שהם זריזים והיו נראים בהילוכם כפורחים[2]. פירוש אחר מצינו, שהיו נראים יפים כפרחים[3]. עוד יש מי שפירש, שהיו נקראים כן, משום ששער זקנם מתחיל לפרוח[4]. באשר לגיל, יש מי שכתב, שהכוונה לכהנים בני שלש עשרה שנה ומעלה[5], מאידך יש מפרשים, שהכוונה לכהנים בני עשרים ומעלה[6].

בעבודתם במקדש: כהני בית אב* המתוכננים לעבוד במקדש עם שחר, היו ישנים בלילה בבית המוקד*. ומתואר במשנה, שזקני הכהונה היו ישנים על גבי רובדין של אבן שהיו שם, ואילו פרחי הכהונה – הצעירים יותר - היו ישנים על כסותם בארץ[7]. בליל יום הכיפורים, היה זה תפקידם של פרחי כהונה להכות באצבע צרדא* לפני הכהן הגדול, ובכך להעסיק אותו בלילה, כדי שלא יירדם[8]. בחג הסוכות, בזמן שמחת בית השואבה, היו ארבעה ילדים מפרחי כהונה עולים על הסולמות שהיו שם, עם כדי שמן גדולים, המכילים מאה ועשרים לוג בכל כד, כדי למלא את הספלים שבמנורות הזהב שהאירו את המקדש בזמן השמחה[9].


פרח כהונה מעלה אש במנורה בעת שמחת בית השואבה

בציור נראה אחד מפרחי הכהונה, כשהוא עולה אל אחת ממנורות של זהב שהיו בעזרת נשים, וארבעה ספלים של זהב בראשיהם. התפקיד שהוטל עליו היה, להמשיך ולהאיר את העזרה בעת שמחת בית השואבה. לשם כך נטל עמו בגדי כהונה ישנים להבערת האש. כן נטל עמו כד שמן גדול ובו שמן לרוב, לצקת אל הספלים שבראש המנורה.

מעשים מיוחדים: לפי המתואר במשנה היו פרחי כהונה עולים על שרשראות הזהב שהיו תלויות בתקרת האולם, כדי להתבונן בעטרות* שהיו מונחות על פתח ההיכל, וכדי להתבונן בכהן המדליק את המנורה[10]. אחת לשבעים שנה, היו פרחי הכהונה יורדים ללול קטן שהיה בין הכבש למזבח, ומלקטים משם את יין הנסכים שירד לשם ונקרש. היין נראה כעיגולי דבילה, והיו שורפים אותו בקודש[11]. תפקיד מיוחד הוטל על פרחי הכהונה, הקנאים לכבוד המקדש, אם גילו שאחד הכהנים עבד בעזרה בטומאה במזיד, לא היו מביאים אותו לבית דין, אלא פרחי כהונה היו מוציאים אותו מחוץ לעזרה והורגים אותו[12].

מעולם האגדה

פרחי כהונה בעת החורבן

בגמרא במסכת תענית (כט,א) מתוארת עובדה שהתרחשה על ידי פרחי הכהונה בעת שחרב הבית הראשון: "משחרב הבית בראשונה נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה, ומפתחות ההיכל בידן, עלו לגג ההיכל ואמרו לפניו: ריבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים – יהיו מפתחות מסורות לך! זרקום כלפי מעלה, ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם, והם קפצו ונפלו לתוך האור. ועליהן קונן ישעיה הנביא: 'משא גיא חזיון: מה לך אפוא, כי עלית כולך לגגות? תשואות מלאה, עיר הומיה, קריה עליזה! חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה'" ישעיהו כב, א-ב.

[1] תמיד כז, א; בניגוד ל"רובים" שהיו שומרים בבית המקדש (תמיד א, א) שהם כהנים שלא הגיעו לגיל עבודה (גמרא שם).

[2] תפארת ישראל תמיד א, א אות יא.

[3] תפארת ישראל סוכה ה, ב אות ט.

[4] רע"ב שם.

[5] המפרש לתמיד שם. כס"מ בית הבחירה ח, ה.

[6] משנה למלך בית הבחירה שם.

[7] משנה תמיד א, א (בגמרא כה, ב) ומידות א, ח.

[8] משנה ביומא יט, ב. אבל הרמב"ם גורס שם: פרחי לויה (הל' עבודת יום הכיפורים פ"א ה"ח; וכן הגרסה בנוסח המשנה שעם פירושו, מהדורת ר"י קאפח, יומא א, ז).

[9] משנה בסוכה נא, א.

[10] מידות ג, ח; עיין בערך 'עטרות'.

[11] סוכה מט, א.

[12] משנה בסנהדרין פא, ב; רמב"ם ביאת מקדש ד, ב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il