פשפש


פשפש: כמין שער קטן בצדו של שער גדול - או דלת קטנה קבועה בדלתו של שער גדול.

שלשה שערים קטנים המכונים 'פשפש' נזכרים בדברי חז"ל, כשערים שנקבעו בבית המקדש. האחד נזכר כאחד משערי בית המוקד* בשער הפתוח לעזרה, ושני שערים קטנים אחרים נזכרים כסמוכים לשער ההיכל*.

הפשפש בבית המוקד: במשנה נאמר, כי שני שערים היו לו לבית המוקד: אחד פתוח לחיל* והשני פתוח לעזרה*[1]. בשער הפתוח לעזרה נקבע פשפש קטן דרכו היו נכנסים לפנות בוקר לעזרה כדי לבדוק את העזרה לפני עבודות היום לוודא שכל כלי השרת במקומם[2], פשפש זה נועד גם לבדוק את הכהנים השומרים בעזרה[3]. הכניסה לעזרה לפנות בוקר דרך נעשתה דרך הפשפש ולא דרך השער הגדול, שכן, השער הגדול נפתח משהאיר היום קודם שחיטת התמיד כשנפתחו שערי העזרה כולם[4], יש מי שכתב שהסיבה שפתחו את הפשפש בלילה, שכן, קשה לפתוח את השער הגדול בחשיכה[5]. סיבה נוספת: דרך אותו פשפש היה נכנס הממונה לבדוק את הכהנים השומרים בעזרה, נמצא, שאם היה נכנס דרך השער הגדול היו הישנים סומכים על הרעש והקול שנשמע בעת פתיחת השער הגדול, שיעיר אותם משנתם בטרם יבוא הממונה, והיו ישנים על משמרתם, לפיכךהתקינו פשפש לשער זה[6].


פשפש – דלת קטנה בתוך דלת גדולה

בתמונה נראית דלת גדולה הפתוחה לבית ולחצר במשך היום לכניסה ויציאה. עם זאת, היו מתקינים בבתים דלת קטנה בתוך הדלת הגדולה לשימוש מיוחד, כגון לפותחה לאדם יחיד הנכנס בלילה לבית בדרך זו.

פשפש – מהותו: כתבו הראשונים בפירוש המושג 'פשפש', שעניינו – "דלת קטנה בגוף הדלת הגדולה"[7]. בהתאם לכך הפשפש שהיה בבית המוקד היה דלת קטנה בתוך הדלת הגדולה. באמצעות דלת זו ניתן להיכנס לעזרה בלא לפתוח את השער הגדול כולו[8]. עם זאת מצינו את המושג 'פשפש', המכוון לשער קטן הנמצא סמוך לשער גדול ממנו[9]. יש מי שכתב שנקרא 'פשפש' על שם שדרכו היו נכנסים לפשפש את העזרה[10].

פשפש - שער ההיכל הדרומי: שני פשפשים היו משני צדיו של פתח ההיכל, כשהכוונה היא, לשערים קטנים ביחס לשער הגדול שביניהם. הפשפש הדרומי היה סגור באופן קבוע[11], לקיים את הנאמר בספר יחזקאל: "ויאמר אלי ה': השער הזה סגור יהיה לא יפתח, ואיש לא יבוא בו, כי אם ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור"[12].

פשפש - שער ההיכל הצפוני: הפשפש הצפוני הוא השער דרכו נכנסים הכהנים עם בוקר להיכל כדי לפתוח את שערי ההיכל מבפנים[13]. הפשפש הצפוני פתוח היה לתא, הנמצא בחלל כותל הצפוני של ההיכל. מן התא הזה היו נכנסים להיכל ופותחים את השער הגדול מפנים[14]. על פשפש צפוני זה אמרו חכמים, שהכהנים עלו בשערי ההיכל עם בוקר - "ושתי מפתחות; אחד יורד לאמת השחי, ואחד פותח כיון"[15], ונחלקו הפרשנים בפירוש הדבר. יש אומרים שלשער זה היו שני מנעולים, אחד בגובה היד, שאין הפותח צריך להתכופף או להרים את ידו, ומנעול אחד היה בשיפולי הדלת באופן שהפותח צריך להתכופף כדי לפותחו[16]. ויש מפרשים שהיו לפתח שני מנעולים, חיצוני ופנימי, את החיצוני פותחים מיד, ואילו הפנימי אינו נפתח אלא משהכניס הכהן את ידו פנימה דרך חור שבדלת שולח ידו פנימה עד בית השחי, ובכך פותחו מבפנים[17].


הפשפש הדרומי - ה'שער הסגור'

בציור נראה הפשפש ב'אולם' מדרום לשער ההיכל, הוא ה'שער הסגור' עליו דיבר יחזקאל.

מעולם המחשבה

'פשפש' - השער הסגור בדרום ה'אולם' במקדש

פירושים אחדים נאמרו להסברת המושג 'השער הסגור' עיין במפרשי המשנה. ומצינו באחרונים שכתבו להסברת הפסוק ביחזקאל מד, ב; אשר בנבואתו על מקדש ה' העתיד להבנות, השאיר לבוני המקדש תוכנית מפורטת של ההיכל העזרות השערים והדלתות כשייבנה בעתיד. בנבואה זו הוזכר השער הדרומי, וכך נאמר: "ויאמר אלי ה': השער הזה סגור יהיה לא יפתח, ואיש לא יבוא בו, כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור". וכתבו האחרונים, שהשער הדרומי התקדש במיוחד בעת חנוכת הבית בימי שלמה, בעת שהעבירו ישראל את ארון הברית להכניסו לקדש הקדשים. ומבואר בדברי חז"ל במדרש תהלים כד: "בשעה שבנה שלמה את בית המקדש, בקש שלמה להכניס את הארון לבית קדשי הקדשים, והיה השער קטן [כלומר הפשפש הדרומי]: חמש אמות ארכו, ושתים אמות וחצי רחבו, והארון היה אמתיים וחצי ארכו, ואמה וחצי רחבו... וכי לא אמה וחצי [רוחב הארון] נכנסת בתוך שתים וחצי?! אלא, באותה שעה דבקו השערים זה בזה, ואמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה... כיון שאמר: 'זכרה לחסדי דויד עבדך'... מיד נשאו שערים ראשם ונכנס הארון, וירדה אש מן השמים". ולאור המעשה הגדול שנעשה בשער זה, אין כבוד השער שעברה בו שכינה שיכנסו בו כהנים הלוך ושוב. שכן, שם ה' אדון כל הארץ נקרא על הארון, ככתוב ביהושע ג, יא: "הנה ארון הברית - אדון כל הארץ - עובר לפניכם בירדן". זה מה שאמר יחזקאל ששער זה יהיה סגור "כי ה' אלהי ישראל בא בו", וכוונתו לומר, בימי שלמה, ולכן שער זה ישאר סגור לתמיד. משום כך קידשו את ה'פשפש' שלא ייפתחו דלתותיו יותר.


פשפש – הפתח הקטן מצפון לשער ההיכל

בציור נראה הפשפש הצפוני. ומתואר במשנה תמיד ג, ו; כיצד נכנסו אליו הכהנים עם בוקר לתחילת העבודה ולפתיחת דלתות ההיכל: "מי שזכה בדישון מזבח הפנימי והמנורה, היו מקדימין וארבעה כלים בידם... ושתי מפתחות: אחד [לצורך פתיחת חלון קטן בתחתית הדלת, כשאחד הכהנים מכניס ידו פנימה] יורד לאמת השחי [ושם פותח את הבריח שבקרקע]. ואחד [הכהנים הנראה משמאל ויש בידו מפתח שני] פותח כיון [בכיוון ישר]".

[1] משנה מידות א, ז.

[2] משנה מידות שם לדעת ר' יהודה; תמיד כח, א; רמב"ם בית הבחירה ח, יא.

[3] רא"ש תמיד כו, ב.

[4] המפרש לתמיד כו, ב ד"ה א"ר יהודה; רא"ש תמיד כח, א; תפארת ישראל תמיד א, א אות כו; א, ג אות לט.

[5] ראב"ד תמיד כח, א (נדפס בדף בסוף המסכת).

[6] רא"ש תמיד כו, ב.

[7] פירוש המשנה לרמב"ם תמיד א, ג.

[8] פירוש המשנה לרמב"ם תמיד א, ג; רע"ב שם ובמידות א, ז; המפרש לתמיד כו, ב ד"ה א"ר יהודה; ראב"ד תמיד כח, א (נדפס בסוף המסכת) בפירוש הראשון; רא"ש מידות א, ז.

[9] ראב"ד תמיד כו, ב (נדפס בדף כח,ב); כח, א (נדפס בסוף המסכת) בפירוש השני; רא"ש תמיד כו, ב; כח, א.

[10] ראב"ד תמיד כח, א.

[11] תמיד א, ז; מידות ד, ב.

[12] יחזקאל מד, ב.

[13] תמיד ג, ז; מידות ד, ב.

[14] תמיד שם; מידות ד, ב - ג.

[15] תמיד ג, ו.

[16] פירוש המשנה להרמב"ם תמיד ג, ו.

[17] ראב"ד תמיד ג, ו; רע"ב שם. ועיין שם בתפארת ישראל פירוש נוסף.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il