פתיתה


פתיתה: חיתוך המנחות לפתיתים בגודל כזית.

נאמר בתורה לגבי מנחת מחבת*: "פתות אותה פתים"[1]; ולמדו חז"ל, שיש לחתוך את המנחה האפויה לפתיתים קטנים. עוד למדו חכמים מכאן לשאר המנחות הנעשות בכלי[2], שאף הן טעונות פתיתה. לא כן באשר למנחת שתי הלחם* ולחם הפנים*[3] מנחות אלה נשארות בשלימותן. באשר למנחת סולת*, הנקמצת קודם אפייה – זו אינה טעונה פתיתה[4].

אופן הפתיתה: את המנחה האפויה כופלים לשניים ולאחר מכן לארבעה, וחותכים[5]. יש מי שסובר, שממשיכים לכפול את המנחה כמידת היכולת, עד שגודל כל אחד מהחלקים יהיה בגודל כזית[6]. דעה נוספת מצינו, האומרת, שיש להמשיך לפרוך את הפתיתים עד שיחזרו להיות כפי שהם היו בעודן סולת[7], כלומר, חלקים קטנים מכזית[8]. להלכה כתבו הראשונים, שלכתחילה יש לחלק את המנחה לחלקים בגודל כזית, ובדיעבד אם חתך לחלקים קטנים יותר, המנחה כשרה[9].


מנחת מאפה תנור לשלביה

בציור נראה כהן המוציא מן התנור שבעזרה מנחת מאפה תנור. לאחר הוצאתה, כופל הכהן את המנחה ומחלק אותה לפתיתים בגודל כזית. השלב הבא הוא - קמיצה מתוך הפתיתים, והקומץ מובא אל אש המערכה. יתרת המנחה נאכלת לכהנים בקדושה בעזרה.

מנחת כהנים: מאחר שמנחת כהן* קריבה כליל על המזבח ואין בה קמיצה, אין מקיימים בה פתיתה[10]. עם זאת, יש סוברים, שהיו כופלים אותה, אך לא היו חותכים אותה[11]; ויש סוברים, שלא היו כופלים אותה כלל[12].

מנחת כהן משיח: מנחת חביתין* המובאת על ידי הכהן הגדול בכל יום אינה טעונה קמיצה, אולם מאחר שנאמר בה בפירוש "מנחת פתים"[13], למדו חז"ל שהיא טעונה פתיתה[14] – והיו מחלקים אותה לשני חלקים בלבד ולא לארבעה חלקים[15].

[1] ויקרא ב, ו.

[2] משנה מנחות עה, א.

[3] גמרא שם.

[4] רש"י ויקרא ב, ו; סמ"ג עשין סימן קפו; וראה בלחם משנה ומשנה למלך מעשה הקרבנות יג, י; שדבר זה מוסכם אף על הרמב"ם, ואינו שנוי במחלוקת.

[5] משנה שם עה, ב; רמב"ם שם.

[6] רבינו גרשום למנחות עה, ב. וכן הוא בדברי המפרש שם ד"ה וכולן, בפירושו הראשון – ולזה מסכימים הגר"א והתפארת ישראל בביאוריהם למשנה.

[7] תנא דבי רבי ישמעאל שם; כך נוקט רש"י בכמה מקומות: פסחים לו, א ד"ה לישה; מנחות סג, ב ד"ה ובוללן.

[8] ברש"י כתב יד על המשנה עה, ב (ד"ה וכולן) מבאר, כי רבי שמעון הסובר שיש צורך בכך שהפתיתים יהיו בשיעור כזית, חולק על תנא קמא; וכך מבאר בפסקי הרי"ד, המבאר כי אלו שלוש דעות שונות בגודל הפתיתים.

[9] רמב"ם שם – וכן הוא במנחות יח, ב.

[10] רש"י כ"י שם ד"ה מנחת כהן – על פי דברי רבי שמעון בהמשך המשנה שם.

[11] תנא קמא במשנה שם, וכן נראה מהרמב"ם שם, וכפי שמבאר הלחם משנה שם יג, ד.

[12] דעת רבי שמעון במשנה.

[13] ויקרא ו, יד.

[14] רש"י שם.

[15] גמרא מנחות שם; רמב"ם שם יג, ד. ומרבי שמעון שם נראה שחולק וסובר שאין בה פתיתה כלל.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש