צופים


צופים: כל מקום סביב ירושלים ממנו ניתן לצפות אל מקום המקדש.

המושג 'מן הצופים ולפנים', נזכר בקשר להלכות שונות, הנוגעות לבאים לירושלים וליוצאים ממנה. קיים הבדל להלכה בין מקום שממנו רואים את המקדש, לבין מקום שאינו נראה משם, שכן, 'צופים' עניינו, מקום ממנו ניתן לצפות ישירות על המקדש בלא שיהיה באמצע הפסק, כגון הר המסתיר את הראייה[1]. יש אומרים, כי גם היה מקום סמוך לירושלים שנקרא באופן קבוע בשם 'צופים'[2].

איסור הקלת הראש: הלכה היא, שאסור לאדם להקל ראשו בעומדו כנגד שער המזרח* של הר הבית והעזרה, ואמרו חכמים: "לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים... לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים... ובזמן שהשכינה שורה"[3]. הכוונה היא לנהוג בכובד ראש, וכל התנהגות של קלות ראש במזרח המקדש אסורה. איסור זה נאמר גם בעת החורבן. מסיבה זו אסרו חכמים לאדם הנמצא מן הצופים ולפנים, להטיל מים לכיוון המקדש, אלא אם כן יש מחיצה באמצע[4]. יש מי שמחמיר ואוסר בכל אופן, גם כשיש מחיצה באמצע[5].

בשר קודש שיצא: עולה רגל, שיצא מירושלים ובטעות נשאר בידו בשר קודש של קדשים קלים, הנאכל בקדושה בתוך חומת העיר בלבד. בשר זה נפסל משום שהוא בגדר 'יוצא'*, הלכה היא, שאם עבר האיש את 'צופים', לא הטריחו אותו לחזור לירושלים לשריפת הבשר, אלא שורפו במקום בו הוא נמצא. אולם אם טרם עבר את 'צופים', עליו לחזור לבית המקדש, ולשרוף את הבשר בעצי המערכה[6]. שיעור הבשר שהטריחו חכמים את האיש לחזור לירושלים אם טרם עבר את 'צופים', הוא כזית[7].

חובת הקריעה: אדם המגיע לירושלים בזמן החורבן, כיוון שהגיע לצופים, הלכה היא, שחייב לקרוע[8]. יש אומרים, כי אף על פי שהאדם עוד לא ראה את ירושלים בפועל, עם זאת מרגע הגעתו ל'צופים', הוא מחויב לקרוע[9].

מן המדרש

חכמי ישראל קורעים את בגדיהם על החורבן ב'צופים'

"וכבר היו רבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה... עולים לירושלם. הגיעו לצופים - קרעו בגדיהם. הגיעו להר הבית - וראו שועל יוצא מבית קדש הקדשים - התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק... אמרו לו: עקיבה! לעולם אתה מתמיה שאנו בוכים ואתה מצחק?!...

אמר להם ואתם למה בכיתם? אמרו לו לא נבכה... הרי שועל יוצא מתוכו!...אמר להם... את נבואת זכריה (ח, ד): 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם... ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה'... בלשון הזה אמרו לו: עקיבה נחמתנו!"


'צופים' - המקום ממנו נראה המקדש לעניין הלכה

בציור נראים עולי הרגל בעת עלייתם לירושלים, ועם הגיעם ל'צופים' המקום ממנו נראה המקדש עומדים לתפילה מתוך כובד ראש. ואמרו חכמים, שכל מקום שממנו נראה הר הבית נקרא 'צופים' לעניין הלכה.

[1] תוספתא פסחים ג, יב.

[2] רש"י פסחים מט, א ד"ה אם עבר. ובתוספות שם תמהו עליו; אך נראה שאף לרש"י אין הכוונה רק לכפר מסוים, וכל מקום ממנו רואים את ירושלים נכלל בזה, כפי שהוא עצמו כותב בפסחים פא, ב ד"ה צופים, ובברכות מט, ב ד"ה אם עבר.

[3] ברכות סא, ב; רמב"ם בית הבחירה ז, ח.

[4] ירושלמי ברכות ט, ה; שו"ע או"ח ג, ה - ז.

[5] ראה ברמב"ם שם ז, ט.

[6] משנה בפסחים דף מט, א; רמב"ם פסולי המוקדשין יט, ח.

[7] דעת חכמים בגמרא בפסחים שם; רמב"ם שם.

[8] מועד קטן כו, א; רמב"ם תעניות ה, יז; שו"ע או"ח תקסא, ב.

[9] משנה ברורה שם.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il