ציפורן


ציפורן: אחד מסממני הקטורת.

נאמר בתורה: "קח לך סמים: נטף ושחלת וחלבנה, סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה"[1]. ה'שחלת' הנזכרת בפסוק מזוהה בכתבי ראשונים ואחרונים עם ה'צפורן' שבדברי חז"ל[2].

מקור השם: יש אומרים שהשחלת נקראת 'ציפורן' משום שצורתה כציפורן[3], או שהיא חלקה כציפורן[4].

זיהויו – קונכיה ריחנית בים סוף: בכתבי הגאונים והראשונים מזהים את הציפורן עם הבושם 'אצפאר טיב' בשפה הערבית[5]. לשיטה זו, הכוונה, ככל הנראה, לקונכיה מסוימת המצויה בים סוף, המפיצה ריח נעים כאשר קולים אותה[6]. עוד כתבו ראשונים, ש"ה'שחלת' היא 'ציפורן' - יוצא מן הים"[7]. בימינו סממן ריחני זה מכונה: 'ציפורניים ריחניות' וניתן להשגה בשווקי הבשמים בארצות המזרח[8].

זיהויו כבושם מן הצומח: מאידך מצינו ראשונים ואחרונים הסוברים שאין מדובר בקונכיה מן הים, אלא בסוג של צמח[9]. כך היא דעת אחד האחרונים הכותב: "אינו מן החי בשום אופן... והאומרים כי 'שחלת' נגזר מן 'שחל' ושהם ציפורני ארי - אין דבריהם מקובלים. והוא כעין קליפי צמח ריחני מאד, וכך מערבין אותו בתימן במוגמר... והוא דומה לציפורן האדם שנשלה בשלמותה מן האצבע"[10]. כך גם נראה מפשט דברי הגמרא, המגדירה את ה'שחלת' כ'גידולי קרקע'[11]. וסברא נוספת היא, שהציפורן באה מן הצומח, שכן מדובר בדבר טהור ולא מן הקונכיות שבים.

משקל הציפורן: הצפורן היא אחד מארבעת הסממנים החשובים המרכיבים את הקטורת, שמשקלה הוא שלש מאות שישים ושמונה מנים לשנה. משקל הציפורן ביחס למשקל הכללי הוא - שבעים מנה[12].


ה'שחלת' המזוהה עם ה'ציפורן'

בתמונה נראות 'צפורניים ריחניות'. זאת לפי השיטה המזהה את ה'ציפורן' עם קונכיות מים סוף שבהן מצוי הבושם הנקרא בערבית – 'אצפאר טיב'.

הכנת הציפורן: בטרם ניתנה הציפורן לכמות הכללית של הסממנים ונשחקה עמם, השביחו הכהנים את ריחה בשתי דרכים: האחת בעזרת "בורית כרשינה"[13]. כמו כן היו שורים את הציפורן ב'יין קפריסין', כלומר, יין שנעשה מענבי האי קפריסין[14], וזאת "כדי שתהא עזה", כלומר, תפיץ ריח חזק. לחילופין, בהעדר יין קפריסין, היו שורים את הציפורן ביין לבן ישן, היינו, "חמר חיוורין עתיק".

[1] שמות ל, לד.

[2] כריתות ו, א. וראה אונקלוס: טופרא, צפורן בארמית. כן ראה אונקלוס לדברים כא, יב; המתרגם "ציפורניה": "טופרהא", וכן ברש"י. כך גם בתשובות הגאונים סי' סד; ורמב"ם, הלכות כלי המקדש ב, ד.

[3] ערוך, ערך צפורן.

[4] רש"י, שמות שם.

[5] ראה רס"ג בפירושו לתורה, שמות שם, וכן רמב"ם כלי המקדש ב, ד.

[6] זהר עמר, 'הקטורת', עמ' 77.

[7] רמב"ן שמות ל, לד.

[8] כגון, באיסטנבול, מרוקו, ועוד; זהר עמר, שם.

[9] רש"י שמות ל,לד: "שורש בושם"; הר"י קאפח בהל' כלי המקדש ב, ה. וראה בהרחבה אצל זהר עמר, שם.

[10] הרב יוסף קאפח כלי מקדש ב, ה; הערה י.

[11] בגמרא כריתות ו, ב; נאמר, שהשחלת היא גידולי קרקע. לדעת רס"ג והרמב"ם יש ליישב, שמצאנו שגם דגים נחשבים כגידולי קרקע לעניינים מסוימים, מפני שהם ניזונים מן הקרקע (ערובין כז, ב). בעזרת כהנים (במבואות, שער הקטורת) כתב שמדובר בקונכיות אך הן צמודות בדרך כלל לקרקעית הים, ולכן הן נחשבות כגידולי קרקע (מצאנו כיוצא בזה לעניין מלאכת קוצר, עיין שבת קז, ב - קח, א).

[12] כ- 20% מכלל הקטורת.

[13] כריתות ו ע"א. כמין סבון המנקה את הציפורן ומעורר את ריחה. לזיהויו עיין בספר 'הקטורת' עמ' 128-129.

[14] 'הקטורת' עמ' 131, ושם השערות נוספות, כגון שהחומר הופק מה'קפרס', פרי הצלף, עיין ערך 'יין קפריסין'.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש