פר


פר: בהמה גדולה ממשפחת הבקר, הבאה כקרבן עולה, שלמים או חטאת - בקרבן יחיד וציבור.

קרבן מן החי ניתן להביא מן הבקר או מן הצאן או מן העוף. הפרים שייכים למשפחת הבקר, שהיא הבהמה הגדולה ביותר הקרבה על גבי המזבח[1]. הפר הזכר - קרב כעולה או כחטאת. אדם המביא שלמים מקריב פר בין זכר ובין נקבה[2]. הפר הוא המשובח והיקר שבכל הקרבנות, וכדברי דוד בתהילים: "אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל, אז יעלו על מזבחך פרים"[3].

הקרבת פרים בעת חנוכת המזבח: בעת מעמד הר סיני נצטוו בכורי בני ישראל[4] להקריב פרים לשלמים ולעולה על המזבח שהוקם לרגלי הר סיני[5]. כך גם בעת חנוכת המזבח במשכן, הקריב אהרן הכהן פר לחטאת בכל יום משבעת ימי המילואים[6], וביום השמיני הקריב פר לשלמים[7]. בחנוכת מקדש שלמה הביאו פרים לרוב, ככתוב: "ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לה' - בקר עשרים ושנים אלף"[8]. בימי בית שני, כשהיו ישראל מועטים ודלים, עם זאת הביאו מאה פרים לכפר על ישראל[9]. אף בחנוכת בית שלישי המתוארת בדברי הנביא יחזקאל, עתידים ישראל להקריב פר לחטאת אשר דמו יינתן על המזבח ועל פינות העזרה[10].

גיל הפר: נחלקו חכמים מהו הגיל שבו מוגדרת הבהמה כ'פר': יש מי שאומר, שעד שנתו השניה מוגדר הקרבן כעגל* ומשם והלאה נקרא 'פר'[11]. ויש אומרים – שנקרא כך בשנתו השלישית[12]. אף בעניין זה מצינו דעה, שאין נקרא 'פר' אלא כשיכנס בשנה שלישית שלושים יום[13]. עוד אמרו חכמים, שהפר כשר אף בשנתו הרביעית והחמישית, אלא שלכתחילה אין מביאים פר זקן מפני הכבוד[14]. להלכה כתבו הראשונים, שנקרא 'פר' בהגיעו לשנתיים, וכשר לקרבן עד שלוש שנים שלמות[15]. פר שהזקין מעבר לשלש שנים הרי הוא בגדר 'זקן' ואין ראוי להקריב אותו[16], וכתבו האחרונים שבדיעבד ניתן להקריבו אף מעבר לשלוש שנים[17].


קרבן פרים לרגלי הר סיני

בציור נראה הקרבן שהביאו ישראל לרגלי הר סיני, להזאת הדם בברית שנכרתה על קיום התורה. הקרבן שנצטוו ישראל להביא היה שני פרים, ומדמם היזו את דם הברית על המזבח ועל העם. באותו מעמד נשבע העם באומרו 'נעשה ונשמע'.

מנחת הנסכים שבאה עם הפר: בקרבנות עולה ושלמים הקרבים על המזבח, מקריבים גם נסכים[18]. נסכי הפר קבועים, ומידתם שלושה עשרונים של סולת בלולה בחצי הין* שמן*, וכן מביאים חצי הין יין לנסך[19].

קרבנות המוספים והחגים שבהם מביאים פר לעולה:

במוסף ראש חודש קרבים שני פרים[20].

במוסף חג הפסח קרבים שני פרים[21].

במוסף חג השבועות קרבים שני פרים[22].

יחד עם שתי הלחם בחג השבועות קרב פר אחד[23].

במוסף ראש השנה קרב פר אחד[24].

במוסף יום הכיפורים קרב פר אחד[25].

במוסף חד הסוכות ביום הראשון קרבים ארבעה עשר פרים. בכל יום מימות החג מספר הפרים הולך ופוחת - עד שביום השביעי מקריבים שבעה פרים בלבד[26].

ביום שמיני עצרת - קרב פר אחד[27].

קרבנות חטאת או עולה המובאים מן הפר: להלן קרבנות מיוחדים שקבעה בהם התורה פר לכפרה: א. פר העלם דבר*: מובא, במקרה, שהתירו סנהדרין גדולה בשוגג איסור עבודה זרה, אזי כל שבט מביא פר לעולה[28]. ב. פר העלם דבר של ציבור*: מובא, במקרה שהורתה סנהדרין הגדולה הוראה בשוגג, והתירה דבר שחייבים על שגגתו חטאת קבועה, אזי מביא כל שבט פר לחטאת[29]. ג. פר כהן המשיח*: הוא הכהן הגדול - אם הורה היתר לעצמו בשוגג, ובכך עבר עבירה שחייבים עליה חטאת קבועה - מביא פר לחטאת[30]. ד. כהן גדול ביום הכיפורים*: מביא פר כקרבן לכפרה - ומביא את דמו לפני ולפנים[31].

קרבנות יחיד שרשאי להביא פר: יש מן הקרבנות, שאדם מצווה להביא למקדש קרבן כחלק ממצוות החג - עולה או שלמים, והבחירה נתונה לאדם להביא קרבן זה מן הצאן או מן הבקר. א. עולת ראיה*: קרבן זה הוא קרבן עולה, שחייב עולה הרגל להביא בעת שהוא נראה לפני ה' בעזרה, ורשאי להביא פר לחובתו[32]. ב. שלמי חגיגה*: קרבן זה עניינו, שלמים שחייב עולה הרגל להקריב ביום טוב הראשון של כל רגל. העולה רשאי להביא פר לשלמים, וכגון, שיש לו משפחה גדולה או קרואים רבים לסעודת החג[33]. ג. שלמי שמחה*: שלמים שמצווה עולה הרגל להביאם בנוסף על שלמי חגיגה ברגל. אף קרבן זה רשאי להביא פר[34]. ד. חגיגת ארבעה עשר*: קרבן שלמים הקרב ביום ארבעה עשר בניסן יחד עם הקרבת קרבן פסח. אף חגיגה זו ניתן להביא פר כקרבן בהתאם לצורך[35]. ה. שלמי ביכורים*: שלמים הבאים עם הביכורים - רשאי מביא הביכורים להביא פר[36]. ו. קרבן הגר: לאחר שהגר מל וטבל, חובתו להביא קרבנות להשלמת תהליך הגירות, ובכך מותר לאכול בקדשים. חובת הגר להביא קרבן עולה, אם רצה להביא דווקא פר כקרבן זה - רשאי. כמו כן רשאי להוסיף קרבן שלמים, ואף כאן יכול להביא פר כקרבן[37].

קרבנות שהיחיד מתנדב: רשאי כל אדם מישראל להביא עולה או שלמים כקרבן נדבה, אזי נודר או מתנדב פר לעולתו או לשלמיו[38]. כמו כן, אם רצה להביא קרבן תודה, כגון, שנעשה לו נס ורצונו להודות לפני ה' על חסדיו עמו[39], רשאי להביא פר כקרבן תודה[40]. אף קרבן עצים*, הבא כעולת נדבה, והיו משפחות קבועות מתנדבות להביא עצים למערכה, והביאו בנוסף עולה לנדבה, רשאים להביא פר לנדבתם[41].


פר במרעה

בתמונה נראה פר בן שנתיים במרעה (באדיבות הצלם פרנדו).

[1] פירוש המשניות לרמב"ם הקדמה לסדר קדשים.

[2] ויקרא א, ג; ג, א; ד, ג; ד, יד; רמב"ם מעשה הקרבנות א, ח - יא.

[3] תהילים נא, כא.

[4] על פי תרגום אונקלוס שמות כד, ה; מכילתא דרשב"י שם; רש"י רמב"ן שם. אך ראה בפסיקתא שם שהיו אלו זקני ישראל.

[5] שמות כד, ה; ראה יומא נב, ב שספק אם גם הוקרבו פרים לעולה. וראה אבן עזרא הקצר שהקריבו עשרים וארבעה פרים: שנים עשר עולות ושנים עשר שלמים.

[6] שמות כט, א.

[7] ויקרא ט, ד.

[8] מלכים א' ח, סג.

[9] עזרא ו, יז.

[10] יחזקאל מג, יט - כ. ראה גם יחזקאל מה, יח - כה.

[11] דעת ר' יוסי הגלילי משנה פרה א, ב; תורת כהנים דבורא דחובה פרק ג.

[12] דעת חכמים משנה פרה שם; תורת כהנים שם; דעת ר' מאיר ראש השנה י, א. מהמשנה בפרה נראה שהסובר שפר הוא בן שלוש מסכים לדעת ר' יוסי הגלילי שגם בן שתים נקרא פר, אך ראה תוספות ר"ה ד"ה בן כ"ד ור"ש במשנה פרה שם שסוברים שאין זה כך. וראה תוספות יום טוב פרה שם שלדעה זו אין גורסים 'אף' במשנה עיי"ש.

[13] דעת ר' אלעזר ראש השנה שם.

[14] דעת ר' מאיר משנה פרה שם; תורת כהנים שם.

[15] רמב"ם מעשה הקרבנות א, יא; א, יד. וראה כסף משנה שהרמב"ם פסק כחכמים שמודים חכמים לר' יוסי הגלילי שמבן שנתיים נקרא פר, ובאמת כשר עד סוף שנה שלישית. וראה תוספות יום טוב שם.

[16] רמב"ם מעשה הקרבנות א, יא.

[17] תוספות יום טוב פרה שם.

[18] מנחות צ, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות ב, ב.

[19] במדבר טו, ח - י.

[20] במדבר כח, יא; רמב"ם תמידין ומוספין ז, א.

[21] במדבר כח, יט; רמב"ם שם ז, ג.

[22] במדבר כח, כז; רמב"ם שם ח, א.

[23] ויקרא כג, יח; רמב"ם שם.

[24] במדבר כט, ב; רמב"ם שם ט, א.

[25] במדבר כט, ח; רמב"ם שם י, א.

[26] במדבר כט, יג והלאה; רמב"ם שם י, ג-ד.

[27] במדבר כט, לו; רמב"ם שם י, ה.

[28] במדבר טו, כד; רמב"ם שגגות יב, א.

[29] ויקרא ד, יד; רמב"ם שגגות שם.

[30] ויקרא ד, ג; רמב"ם שגגות א, ד; טו, א.

[31] ויקרא טז, ג; רמב"ם עבודת יום הכיפורים א, א

[32] שמות כג, יז; רמב"ם חגיגה א, א.

[33] דברים טז, טו; רמב"ם שם.

[34] דברים טז, יד; רמב"ם שם.

[35] דברים טז, ב; רמב"ם קרבן פסח י, יב.

[36] דברים כו, יא; רמב"ם ביכורים ג, יב.

[37] במדבר טו, יד; ספרי שם; כריתות ח, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות א, ו; מחוסרי כפרה א, ב.

[38] ויקרא א, ב-ג; ג, א; רמב"ם מעשה הקרבנות א, ח; א, יא.

[39] רש"י ויקרא ז, יב.

[40] ויקרא ז, יב; רמב"ם מעשה הקרבנות א, יא; ט, ה.

[41] תענית כו, א; רמב"ם כלי המקדש ו, ט.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il