פספסין


פספסין: מחיצה קטנה שנקבעה כסימן היכר בין מקומות במקדש החלוקים בדרגת הקדושה שלהם.

בשלשה מקומות במקדש מצינו תיאורים אודות סימן היכר לכהנים או לישראלים, כדי שידעו להבדיל בתנועתם במקדש בין תחום הקודש לחול, או בין קדושה לקדושה: א. בלשכת בית המוקד*. ב. בעזרה*. ג. בעליית ההיכל[1].

מהותם: פספסין לדעת כמה מן הפרשנים, הם קורות עץ שנקבעו ברצפה לסימן, כדי להבדיל בין תחום הקודש לתחום החול, או בין דרגת קדושה אחת לקדושה גבוהה ממנה[2]. מצינו גם מי שפירש, שהיו קבועים בכותל או בתקרה[3]. עוד יש מן הראשונים שפירש, שמדובר במחיצה כמין גדר ממש וקבועה ברצפה: "'פסיפס' - הוא מחיצה קטנה מנוקבת נקבים קטנים; יש שעושים אותו מן הקנים... ופעמים עושין אותו מעץ, ויש שעושין אותו מבניין [אבנים] כפי אותה הצורה"[4].

בבית המוקד: בית המוקד היה בית גדול ובפינותיו ארבע לשכות, וחציו בנוי בקודש וחציו בחול[5]. לשכה גדולה זו נחלקה לשניים, חלקה בקודש וחלקה בחול, לפיכך עשו סימן היכר לכהנים, כדי שידעו לעבור לצד הקודש. כגון, כשרצו לאכול בשר קרבנות שהם קדשי קדשים וצריכים לאוכלם בקודש – בעזרה, עברו את הפסיפסין וישבו לאכול. סימן זה נעשה גם להזהר מאיסור כניסה בטומאה, לפיכך עשו באותו מקום פסיספין להיכר[6].


כהנים אוכלים בתחום ה'קודש' שבבית המוקד

בציור נראים הכהנים בבית המוקד, כשהם יושבים לאכול מבשר קרבן קדשי קדשים. ישיבתם מתקיימת בתחום הקודש, שכך היא המצוה לאכול בתחום העזרה. בחזית הציור נראים הפסיפסין המסמנים את גבול הקודש והחול.

בעזרה המקודשת: ראשי פספסין היו מבדילים בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, שאין ישראל נכנס לעזרת כהנים אלא לצורך, כגון: לסמיכה*, שחיטה*, תנופה* וכדומה[7], לכן התקינו עבורו פסיפסין שידע את גבול הקדושות. יש חולקים ואומרים שלא היו שם פסיספין אלא הדוכן, והוא מבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים[8], ודבריו הובאו להלכה[9].

בעליה: ראשי פספסים נקבעו בגג ההיכל, שהוא רצפת העליה, והיו מבדילים בין גג הקודש לבין גג קודש הקדשים[10]. אף שהיו בעלייה פרוכות מבדילות עשו היכר נוסף, מפני שקדושת עליה חמורה, שאין עולים לה אלא אחת לכמה שנים[11]. ויש שפירשו, שפעמים נטמאו הפרוכות ונטלו אותן לטהרן במקוה, לפיכך נקבע סימן נוסף עד שיחזרו הפרוכות למקומן[12].


הפסיפסין ותנועת הכהנים ב'חול' של בית המוקד

בציור נראה בית המוקד כשהוא מחולק על ידי פסיפסין לשניים. הפסיפסין עשויים כאבן קבועה בקרקע שיש לה ארבע רוחות (ראה 'מן המדרש'). הדבר מאפשר לכהנים לעבור באופן חופשי בין האבנים. משמאל לפסיפסין נראים ה'רובדים', היינו, מקומות השינה שהיו לכהנים בחול. כן נראים כהנים היורדים לטבילה במקוה.

מן המדרש

הפסיפס כמוסר השכל

"רבי אלעזר בן שמוע אומר: שלש מדות בתלמידי חכמים: אבן גזית, אבן פינה. אבן פסיפס: 'אבן גזית' כיצד? - זה תלמיד ששנה מדרש; בזמן שתלמיד חכם נכנס אצלו שואלו במדרש - אומר לו. זהו 'אבן גזית' שאין לה אלא פה אחת. אבן פינה כיצד זה תלמיד ששונה מדרש והלכות; בזמן שתלמיד חכם נכנס אצלו, שואלו במדרש - אומר לו, בהלכות - אומר לו. זהו 'אבן פינה', שאין לה אלא שתי פיות בלבד. 'אבן פסיפס' כיצד? - זה תלמיד ששונה מדרש והלכות ואגדות ותוספתות; כשתלמיד חכם נכנס אצלו, שאלו במדרש - אומר לו, בהלכות - אומר לו, בתוספתות - אומר לו, באגדות - אומר לו, וזו היא אבן פסיפס שיש לה ארבע פיות מארבע רוחותיה" (אבות דרבי נתן כח).

[1] ע"ע עליה.

[2] רש"י יומא טו, ב; רא"ש מידות א, ו; ב, ו; ר"ש מידות ב, ו.

[3] רע"ב מידות ב, ו. וראה תפארת ישראל בועז אות ג. לדעות אלו שהפספסין היו מעץ, ראה תוספות יו"ט מידות ב,ו ותפארת ישראל שם כיצד היה מותר לבנות בעץ בעזרה.

[4] רמב"ם פירוש המשנה מידות א, ה; מאירי מידות ב, ו.

[5] מידות א, ו.

[6] מידות א, ו. רמב"ם בית הבחירה ה, י.

[7] מידות ב, ו; כלים א, ח; רמב"ם שם ז, יט.

[8] שיטת ר' אליעזר בן יעקב במידות שם.

[9] ראה רמב"ם ו, ג.

[10] מידות ד, ה; רמב"ם שם ד, יג.

[11] פסחים פז, א; תוספות יו"ט מידות ד, ה. וע"ע עליה.

[12] שלטי הגיבורים פרק יד; עזרת כהנים מידות שם. אך ראה ר"מ קאזיס שנשאר בצריך עיון.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש