פגימת מזבח


פגימת מזבח: פגם שנעשה במזבח או באבניו - פוסל את המזבח מלהקריב עליו.

בתורה נאמר: "מזבח אדמה תעשה לי, וזבחת עליו את עולתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך"[1]. עוד נאמר: "אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך"[2]. מכאן למדו חכמים, שרק כשהמזבח שלם אפשר להקריב עליו קרבנות, אבל אם נפגם בניין המזבח או נפגמו אבניו, הרי הוא פסול להקרבה[3]. ולא רק המזבח נפסל, אלא כל הקרבנות שנשחטו במקדש כשהמזבח פסול, נפסלים, ולא עוד אלא אפילו נשחטו קודם שנפגם, אלא שטרם נזרק דמם על המזבח, גם אז נפסלים[4].

פגימת אבני המזבח: נאמר בתורה: "אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך"[5], מכאן למדו חכמים, שכל אבן שנפגמה, פסולה למזבח, ושיעור הפגימה הפוסל הוא 'כדי חגירת הציפורן', כלומר, כשמעבירים את הציפורן על האבן במקום הפגימה, הציפורן נכנסת ומתעכבת בתוך הפגימה הרי אבן זו פסולה לשימוש במזבח, ואם היא בנויה במזבח נפסל המזבח, ויש להחליפה באבן שלימה[6]. שיעור זה נלמד מהגדרת אבני המזבח כ'אבנים שלמות', שהיא דרישה שהאבנים יהיו שלמות במצבן הטבעי. מאידך פגם שהוא פחות מכדי חגירת הציפורן אין זה בגדר פגימה כלל[7].


מזבח שנפגם פסול להקרבה

בציור נראה המזבח כשהוא פגום בלא קרן. פגימה זו פוסלת את המזבח מהקרבה, וכל הקרבנות שהוכנו להקריבם על המזבח בעודו פסול - נפסלו.

פגימת בניין המזבח כשהפגימה היא בסיד: המזבח נבנה מאבנים המונחות בתוך תבנית מרובעת, ועליהן יוצקים סיד וזפת ושאר חומרי בניין[8]. הלכה היא, שאם נפגם בניין המזבח בחלקו החיצוני, כלומר במקום הסיד ושאר חומרי הבניין העוטפים את האבנים, ואילו האבנים נשארו בשלמותן, אזי אין המזבח פסול, אלא אם כן חסר מבניינו טפח של סיד[9]. ויש אומרים, שגם חיסרון בשיעור כזית פוסל[10]. בטעמו של דבר כתבו הראשונים, כי רק בעניין האבנים נאמר הציווי - 'שלמות', לא כן על הסיד ועל בניין המזבח, ולכן החיסרון פוסל רק אם מדובר בפגם הניכר לעין[11]. ויש שכתבו שחיסרון הסיד פוסל כי כך הדין במזבח שיהיה מרובע[12] ובשיעור הנראה לעין נפגם ריבועו של המזבח[13]. עוד כתבו הראשונים לחלק בין דין אבן המזבח לבין בניינו בסיד, כי האבן מתחילת יצירתה שלימה ולכן ראוי להקפיד יותר על שלימותה, לעומת הסיד שהוא מקובץ מדברים נפרדים וטבעו להתפרד כשמתייבש, "ואם אדם יקפיד בו הרבה לא תמצא לעולם מזבח כשר"[14]. אחרים כתבו, שפגם בבניין המזבח בסיד העוטף אותו, הוא מדברי חכמים ולכן לא החמירו בשיעור הפגימה שבו[15]. פגם הבניין האמור בסיד, שהוא פוסל בטפח או בכזית, הוא בין שנפגם יסוד המזבח, בין שנפגם גופו של מזבח, או אם נפגמה קרנו של מזבח[16]. אם נפגם המזבח ונפסל, ואין אפשרות לתקנו מיד, יש לסתום פגימתו באופן זמני, מפני כבודו של מזבח שלא יראה כפגום[17].

פסול הקדשים כשהמזבח פגום: כל הקדשים שנשחטו בשעה שהמזבח פגום, או שנשחטו לפני שהמזבח נפגם וטרם הספיקו הכהנים לזרוק את הדם על קיר המזבח - עד שנפגם, קרבנות אלו פסולים אפילו אם יתוקן המזבח[18]. דבר זה נלמד מן הכתוב: "וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך", ודרשו חכמים: "וכי 'עליו' אתה זובח? כלומר, וכי שוחטים את הקדשים על גג המזבח?! – אלא [שנשחטו] כשהוא שלם - ולא כשהוא חסר"[19]. דין זה נאמר בין שנפגמו אבני המזבח ובין שנפגם הסיד[20]. כמו כן אין אוכלים הכהנים והישראלים קדשים, כל זמן שהמזבח פגום, בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים, עד שייבנה מחדש[21], שנאמר: "ואכלוה מצות אצל המזבח"[22] - בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר[23]. בהמות שהוקדשו לקרבן, אפילו היו בעזרה, ולא שחטום עדיין, ונפגם המזבח, דבר זה תלוי בשאלה, אם בעלי חיים שנדחו מהקרבה לזמן מה - חוזרים וראויים להקרבה כאשר סרה המניעה, או שמאחר שנדחו לזמן מה - נדחו לגמרי[24]. להלכה נפסק שבעלי חיים אינם נדחים[25], ולכן קרבנות אלו כשרים[26].

מן המדרש

מעשה שהיה

"מעשה בצדוקי אחד שניסך [את מי ניסוך המים] על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן. ואותו היום נפגמה קרן המזבח [מן האתרוגים]. הביאו בול [גוש] של מלח וסתמוהו, לא מפני שהוכשר לעבודה אלא מפני שלא ייראה מזבח פגום"[27].

[1] שמות כ, כא.

[2] דברים כז, ו.

[3] חולין יח, א.

[4] זבחים נט, א.

[5] דברים כז, ו.

[6] חולין יח, א; רמב"ם בית הבחירה א, יד.

[7] רמב"ן חולין יז, ב ד"ה והא.

[8] זבחים נד, א; רמב"ם בית הבחירה ב, טז.

[9] חולין יח, א כדעת ר' שמעון בר יוחאי; רמב"ם בית הבחירה ב, יח.

[10] חולין שם כדעת ר' אליעזר בן יעקב.

[11] רמב"ן חולין שם.

[12] לעניין ריבוע המזבח ראה זבחים סב, א; רמב"ם בית הבחירה ב, יז.

[13] רשב"א חולין יח, א ד"ה פגימת על פי גמרא זבחים סב, א. ראה גם המאירי סוכה מח, ב.

[14] ריטב"א חולין יח, א ד"ה הא בסידא.

[15] רמב"ן שם; ריטב"א שם.

[16] משמעות הגמרא בזבחים סב, א.

[17] סוכה מח, ב. וברש"י ד"ה אלא כדי. וראה גם זבחים סב, א.

[18] זבחים נט, א; רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין ג, כג.

[19] זבחים שם.

[20] כך משמע מרש"י חולין יז, ב ד"ה מזבח, וכן מהרמב"ם בהלכות פסולי המוקדשין שלא חילק בין אבנים לבניין. אולם על פי המוזכר לעיל שיש מפרשים שפסול הבניין הוא מדרבנן, אפשר שבדיעבד הקרבנות כשרים.

[21] זבחים ס, א; רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין ב, כה.

[22] ויקרא י, יב.

[23] זבחים שם.

[24] מחלוקת רב ור' יוחנן זבחים נט, א ובעוד מקומות רבים.

[25] רמב"ם מעשה הקרבנות טו, ד שהכריע כשיטת רב שבעלי חיים אינם נדחים; פסולי המוקדשין ד, כד; ו, א; ו,יז; קרבן פסח ד, ט ועוד.

[26] רמב"ם פסולי המוקדשין ב, כג.

[27] סוכה מח, ב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il