פינחס


פינחס: בנו של אלעזר בן אהרן הכהן.

פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, שימש ככהן משוח מלחמה כשעם ישראל היו במדבר[1]. לאחר שעברו ישראל את הירדן שימש פינחס במשכן בכהונה גדולה[2].

מינויו לכהן משוח מלחמה: מינויו של פינחס ככהן משוח מלחמה נעשה בעת חנוכת המשכן, זאת, כחלק מן ההכנות לכניסה ארצה, שם נדרש כהן משיח לצרכי המלחמה[3]. מצינו דעות נוספות בעניין זה בתלמוד: "לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי", היינו, לאחר שהרג את זמרי בן סלוא, כשחטא עם המדינית בערבות מואב בחטא בעל פעור[4]; רק אז נאמר לו: "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם"[5]. יציאתו של פינחס למלחמה במדין[6] מבוארת בדברי חז"ל שנתמנה ל'כהן משוח מלחמה'[7]. עוד אמרו חכמים, "'וישלח אותם משה'... צולמה שלח לפניהם פינחס, אמר [משה]: מי שהתחיל במצוה הוא גומרה: הוא השיב את חמתי, הוא יגמור את מצותי". דעה אחרת קובעת את מינויו לכהן – ליום בו השכין שלום בין השבטים. שכן פינחס נשלח לברר את פרשת בניין המזבח שבנו שניים וחצי השבטים על הירדן[8]; ומשהשכין שלום בין שנים וחצי לתשעה וחצי השבטים אזי נאמר בו - "וישמע פינחס הכהן"[9].


פינחס ותפקידו במשכן ובסנהדרין

בציור נראה מושב הסנהדרין כפי שהתקיים בתקופת הנדודים של המשכן, מיום שעברו ישראל את הירדן, וכן, בתקופת מלחמות יהושע והשבטים בעמי כנען. לפינחס היה תפקיד ככהן משוח מלחמה, וכמו כן במשכן בתפקיד כהן גדול (ראה משמאל). כן מילא תפקיד של נשיא הסנהדרין במהלך תקופת השופטים, כמעביר המסורת ממשה רבינו לדורות הבאים.

מינויו לכהן גדול: לאחר פטירת אלעזר אביו, נתמנה פינחס להיות כהן גדול תחתיו[10]. אפשרות מינויו של כהן משוח מלחמה לכהן גדול נלמדת מהאמור לגביו[11] - "ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים - ה' עימו"[12]. במעשה פילגש בגבעה, פינחס בן אלעזר שאל בשם ישראל באורים ותומים אם לצאת למלחמה עם בני בנימין, ככתוב: "ופינחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמור: האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי - אם אחדל?[13]" ופירשו הפרשנים: "כי הוא היה כהן גדול בימים ההם, ובו היו שואלים באורים ותומים, והיום הזה עמד לפני הארון והתומים עמו"[14].

פינחס ראש הסנהדרין: משמת משה נתמנה פינחס כאחד מראשי הסנהדרין, כמובא בגמרא: "שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה... אמרו [ישראל] לפינחס: שאל! אמר להם: 'לא בשמים היא!'"[15] בתפקידו זה האריך פינחס ימים בתקופת השופטים, ואף נתמנה לנשיא הסנהדרין, וחכמים מביעים תרעומת, שהסנהדרין בתקופתו לא מילאה את תפקידה, כגון בפרשת פילגש בגבעה, שהיתה תוצאה של הזנחה: "שמא תאמר: אותן שבעים אלף שנהרגו בגבעת בני בנימין מפני מה נהרגו? - היה להן לסנהדרין גדולה שהניח משה ויהושע, ופינחס בן אלעזר עימהם, שיקשרו חבלים של ברזל במתניהם, ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם, ויחזרו בכל עיירות ישראל: יום אחד בבית אל, יום אחד לחברון, יום אחד לירושלים, וילמדו את ישראל דרך ארץ... הן לא עשו כן! אלא כשנכנסו לארצם כל אחד ואחד נכנס לכרמו וליינו, אמר: 'שלום עליך נפשי!' כדי שלא להרבות את הטורח... וכשעשו בגבעת בני בנימין דברים מכוערין ודברים שאינן ראויין... יצאו למלחמה ונהרג מהן שבעים אלף, ומי הרג את כל אילו? אמרו: לא הרג אותן אלא סנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע ופינחס בן אלעזר הכהן"[16]. עוד אמרו חכמים בעניין בת יפתח: "ולא היה שם פינחס שיתיר לו [ליפתח] את נדרו?! אלא פינחס אמר: הוא צריך לי - ואני אלך אצלו?! ויפתח אמר: אני ראש קציני ישראל - ואני הולך לי אצל פינחס?! - בין דין לדין אבדה הנערה ההיא!... פינחס [נענש] שניטלה ממנו רוח הקדש"[17].

[1] סוטה מג, א ובתוספתא שם ז, יז ועוד.

[2] אבות דרבי נתן נוסח א פרק יב, ויקרא רבה לז, ד ועוד.

[3] שיר השירים רבה ג, ז – ומובא בשינויים בזבחים קב, א (וראה שנשמט שם שהיה זה באותו היום).

[4] דעת רבי אלעזר בזבחים קא, ב, ובדעת זקנים מבעלי התוספות במדבר כה, יג כותבים, שאז נתמנה להיות כהן משוח מלחמה.

[5] במדבר כה, יג.

[6] במדבר לא, ו.

[7] סוטה מג, א.

[8] דעת רב אשי בזבחים שם.

[9] יהושע כב, ל.

[10] רש"י גיטין נט, א. ד"ה והא הוה פינחס.

[11] ירושלמי יומא א, א; הוריות ג, ב.

[12] דברי הימים א' ט, כ; עיין שם, כי יש המבארים את הפסוק באופן אחר, ראה רד"ק ומפרשים אחרים שם.

[13] שופטים כ, כח.

[14] רד"ק שם.

[15] תמורה טז, א.

[16] אליהו רבה פרשה יב.

[17] בראשית רבה פרשה ס.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש