עולת מצורע


עולת מצורע: עולת יחיד שמביא המצורע בסיום ימי טהרתו.

נאמר בתורה: "וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנה... והעלה הכהן את העולה ואת המנחה המזבחה וכיפר עליו הכהן וטהר"[1]. בסיום טהרת המצורע, לאחר שהמצורע נטהר מצרעתו וטובל ביום השמיני[2], מביא שלוש בהמות לקרבן, כשאחת מהן היא עולה וזוהי 'עולת מצורע'.

עולת מצורע – קרבן עולה ויורד: עולת המצורע מיוחדת בכך, שהיא שייכת לסוג קרבנות הנקרא: 'קרבן עולה ויורד'. ואמרה תורה, שאם אין ידו של המצורע משגת להביא כבש, הרי הוא מביא במקום הכבש תור או בן יונה לעולה. דין זה נאמר לא רק בעולה אלא גם באשר לחטאת מצורע. לעומת זאת, האשם שהמצורע צריך להביא, חייב לבוא דווקא מן הבהמה, ולא ניתן להחליפו בתור או בן יונה גם אם המצורע הוא עני[3].

דינים נוספים: א. לאחר הבאת עולת המצורע, הרי הוא מותר באכילת קדשים[4]. ב. המצורע סומך ידיו על הבהמה ומתוודה[5]. ג. קרבן זה אינו דוחה שבת ויום טוב[6].

מעולם המחשבה

קרבנות המצורע - ומטרתם

"אמר הכתוב באשם [מצורע] 'וכפר', וחזר ואמר בחטאת [מצורע] 'וכיפר על המטהר מטומאתו', ואמר עוד בעולה ובמנחה [של המצורע] 'וכפר עליו הכהן וטהר', ולא ידענו מה ענין הכפרות הללו כולן. [תשובה]: אולי האשם יכפר על מעלו אשר מעל קודם נגעו [בלשון הרע וכד']. והחטאת - על חטאו אשר חטא בימי הנגע, אולי בצערו נתן תיפלה לאלהים, וזה טעם 'מטומאתו'. והעולה והמנחה יהיו לו כופר נפש, שיזכה ליטהר ולשוב אל אהלו [ולא יחזור על חטאו] ולכך אמר: 'וכפר עליו הכהן וטהר'" (רמב"ן ויקרא יד, יח).


הוידוי על קרבן העולה של המצורע

בציור נראה המצורע ביום השמיני לטהרתו, כשהוא עומד בשער ניקנור, סומך את ידיו ומתודה על קרבן העולה. בצידו נראים כהנים; ביד האחד לוג שמן להזאה ונתינה על בהונות ידי המצורע. כהן אחר מביא את הקרבנות האחרים של המצורע לצורך הסמיכה והוידוי.

[1] ויקרא יד, י- כב.

[2] שם ד, א.

[3] רמב"ם שגגות י, ג. מחוסרי כפרה א, ג.

[4] שם א, א.

[5] מעשה הקרבנות ג, ו.

[6] ביאת מקדש ד, ט - י.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש