עולת תמיד


עולת תמיד: קרבן עולה הקרב במקדש בכל יום עם שחר ובין הערביים.

נאמר בתורה: "וידבר ה' אל משה לאמור: צו את בני ישראל... ואמרת להם: זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עולה תמיד. את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים"[1]. מכאן שמצוות עשה מן התורה להקריב שני כבשים לעולה בכל יום, והם הנקראים 'תמידים', אחד בבוקר ואחד בין הערביים[2]. יש אומרים, שמדובר בשתי מצוות עשה נפרדות, תמיד של שחר מצוה בפני עצמה, ותמיד של בין הערביים מצוה בפני עצמה, משום ששני התמידים אינם מעכבים זה את זה ולכל אחד זמן אחר[3].

תמיד של שחר*: זמנו של תמיד של שחר הוא משהאיר פני כל המזרח*[4], ואפשר להקריבו, בדיעבד, עד סוף שעה רביעית של היום[5].

תמיד של בין הערבים*: זמנו של תמיד של בין הערבים מן התורה, הוא משש שעות ומחצה ולמעלה, שאז מתחילה השמש להעריב ולנטות[6], וכך עד סוף היום[7]. חכמים קבעו זמן לתמיד של בין הערביים, שביום רגיל שוחטים את התמיד בשמונה וחצי שעות זמניות של היום, ומקריבים אותו בתשע וחצי שעות. לא היו מקדימים להקריבו בתחילת זמנו, כיון שאסור להקריב שום קרבן לאחר תמיד של בין הערביים[8], והרי היו צריכים להקריב את הקרבנות שהביאו אנשים ונשים למקדש, כגון, נדרים ונדבות, חטאת ואשם לפני הקרבת התמיד. לעומת זאת, בערב פסח, שהמצוה היא להקריב את קרבנות הפסח של כל ישראל אחר תמיד של בין הערביים, אזי היו מקדימים את הקרבת התמיד סמוך לחצות היום, כדי לאפשר הקרבת קרבנות רבים ככל האפשר מיד לאחר התמיד עד זמן השקיעה[9].

מדיני התמיד: קרבן התמיד הוא קרבן שקבוע לו זמן, ולפיכך הוא דוחה את השבת ואת הטומאה[10], אבל הקטרת איבריו דוחה את הטומאה ואינה דוחה את השבת[11].


תמידים כסידרם

להקרבת התמיד מובאים ללשכת הטלאים שני כבשים לצורך ביקור ממום, כהכנה להקרבתם עם שחר ובין הערביים.

מן המדרש

ההתמדה - יסוד גדול בתורה

"בן זומא אומר: מצינו פסוק גדול בחשיבותו, והוא: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'.

בן ננס אומר, מצינו פסוק חשוב ממנו, והוא: 'ואהבת לרעך כמוך'.

שמעון בן פזי אומר: מצינו פסוק חשוב משניהם, והוא: 'את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים'... והלכה כבן פזי!"

מדרש זה מקורו אינו ידוע, ומופיע ב'הקדמת הכותב' לספר 'עין יעקב' מאת רבי יעקב בן חביב. דורשי רשומות דורשים מדרש זה, שכוונתו לומר: קריאת שמע היא יסוד גדול באהבת ה'. 'ואהבת לרעך כמוך' הוא כלל גדול באהבת ישראל - כדברי הלל (שבת לא, א). ואילו התמידים, שהם העבודה המתמדת במקדש עולים על כולנה, שכן, עליהם העולם עומד.

מכאן גם לימוד מוסרי לכל אדם מישראל, כי בכוח ההתמדה בוקר וערב, יזכה האדם להגיע לשלמות. כך הם דברי ילקוט שמעוני משלי תתקמג: "אמר רבי יהושע בן לוי לבניו: הקדימו להכנס לבית המדרש, אחרו לצאת - כדי שתאריכו ימים ותלמודכם יתקיים בידכם, ככתוב: 'אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום... כי מוצאי מצא חיים".

[1] במדבר כח, א - ד.

[2] רמב"ם ספר המצוות עשה לט והלכות תמידין ומוספין א, א; חינוך מצוה תא.

[3] רמב"ן בהשגות לספר המצוות לרמב"ם, בסוף הספר, ד"ה ואתה אם תבין.

[4] משנה ביומא כח, א; רמב"ם תמידין ומוספין א, ב. ועיין עוד בעניין זה ב'שערי היכל' למסכת יומא, מערכה נט.

[5] עדויות ו, א; רמב"ם שם.

[6] רבא בפסחים נח, א; רמב"ם שם ה"ג. ועיין שערי היכל שם מערכה ס, שמעיקר הדין זמן ההקרבה הוא משש שעות ולמעלה, אלא שכיון שקשה להבחין בזמן זה, יש להמתין עוד חצי שעה.

[7] רמב"ם שם.

[8] חוץ מקרבן פסח, שמקריבים אחר תמיד של בין הערביים.

[9] משנה וגמרא בפסחים נח, א; רמב"ם שם ה"ג וה"ה.

[10] פסחים סו, א - ב; רמב"ם שם ה"ז. ועיין שערי היכל

[11] רבה (ויש גורסים: רבא) ביומא מו, א. רמב"ם שם. ועיין שערי היכל שם מערכה קז, שהובאו שם כמה שיטות ראשונים בביאור העניין.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il