עזרא הסופר


עזרא הסופר: ממנהיגי ישראל בראשית ימי הבית השני וממשיך מסורת התורה ממשה רבנו.

עזרא הסופר היה מגדולי החכמים במהלך הדורות, ותקופת פעולתו היתה בראשית ימי הבית השני. עזרא עלה לארץ ישראל בשנה השביעית למלכותו של דריוש המלך. במהלך פעולתו בארץ ישראל שימש עזרא גם בכהונה גדולה[1]. עם בואו ארצה נוכח בהזנחת המצוות הקיימת בעם, לפיכך כינס את העם להר הבית, שם נכרתה ברית מחודשת בין העם לקב"ה, על שמירת מצוות התורה וחוקיה.

פעולותיו: עזרא חיזק את מערכת המשפט, ו'כנסת הגדולה' היא הסנהדרין ששימשה בתקופתו. וכתבו הראשונים: "בית דינו של עזרא הם הנקראים 'אנשי כנסת הגדולה', והם חגי זכריה ומלאכי... וזרובבל והרבה חכמים עמהם - תשלום מאה ועשרים זקנים"[2]. עזרא תיקן תקנות לחיזוק התורה ושמירת השבת. בכך התחזק מעמדו הרוחני של הישוב היהודי המצומצם שחי בארץ בתקופתו. עזרא נקט צעדים לחיזוק העבודה במקדש, זאת, בנוסף לעזרה הכספית, היינו, כסף וזהב שהביא בעלייתו מפרס לארץ ישראל. כן חיזק עזרא את קיום מצות 'מחצית השקל' לצורך המקדש והקרבנות. עזרא הסופר נמנה על מנהיגי ישראל שהכינו אפר הפרה בתקופתם[3]. חז"ל מעלים על נס את פעולות עזרא בירושלים, ואומרים, שהיה ראוי להיות כהן גדול במקומו של יהושע בן יהוצדק[4], ולו היה בתקופתו של אהרן הכהן היה משמש במקומו בכהונה גדולה[5].

גדלותו בתורה: הפסוקים בספר עזרא מתארים את גדלותו של עזרא בתורה, וכך נאמר עליו: "הוא עזרא עלה מבבל והוא סופר מהיר בתורת משה... כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט"[6]. חז"ל הפליגו בשבחו של עזרא, ואמרו, ש"ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אילמלא קדמו משה"[7]. בעת העלייה הראשונה ארצה עם הכרזת כורש, היה עזרא עדיין צעיר, וכיון שלמד תורה מפי ברוך בן נריה רבו, שהיה מן היחידים שנותרו כמעבירי התורה ממשה רבינו, לפיכך, נשאר עזרא בבבל כדי לקנות תורה מרבו. ברוך בן נריה עצמו לא עלה לארץ כי היה כבר זקן וחלש, ולפיכך התעכב עזרא בבבל כדי להספיק לשמוע תורה ממנו ככל האפשר. זאת, מתוך הכרה, שאחר כך יעלה עזרא לירושלים ויוכל להרביץ תורה וללמדה בארץ ישראל[8]. על כך אמרו חכמים: "גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש, שכל זמן שברוך בן נריה קיים - לא הניחו עזרא ועלה"[9], וכוונתם לומר, שמאחר שמצות בניין המקדש מתקיימת על ידי זרובבל ויהושע בן יהוצדק, וכן על ידי שאר העולים לירושלים, נמצא שעזרא פטור ממצות הבניין, זאת על פי ההלכה, ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה"[10], שכן, מצות בנין המקדש יכולה להיעשות על ידי אחרים[11].


קבר עזרא הסופר

בתמונה נראה קבר עזרא הסופר בעיר בצרה בעירק, זאת, על פי מסורת יהודית בדורות האחרונים. העיר בצרה נמצאת מדרום לנהר פרת בתחום ארץ ישראל, ומסיבה זו בחרו יהודים לשבת דווקא בעיר זו ולהקבר דווקא שם. עם זאת, הסברא נותנת שנקבר בארץ ישראל.

עליית עזרא לארץ ישראל: מיד עם פטירת רבו, וסיום לימוד תורתו ממנו, פותח עזרא בהכנות לעלות לארץ ישראל, פעולה שהיתה מורכבת עקב סכנת הדרכים. ידע עזרא, שהמלאכה עדיין רבה בבניין המקדש, וכך בקיום התורה והמצוות בארץ ישראל, לפיכך, בטרם עלייתו ארצה, פנה עזרא לדריווש מלך פרס וקיבל רשיון מהמלכות לעלות לירושלים, ולתקן בה תיקונים וסדרים חדשים. עזרא כינס עולים וביניהם כהנים ולויים, משוררים ושוערים. כן אסף כלים וכסף להוצאות הנסיעה, וכן לצורך אוצר המקדש שבירושלים. יחד עם עזרא עלו אלף שבע מאות חמישים וארבעה יהודים מן הערים השונות, ועמם שלושים ושמונה לויים לצורך העבודה במקדש. כן דאג עזרא לטהר את בבל מפסולי כהונה ומפסולי חיתון, וכלשון הגמרא: "לא עלה עזרא מבבל - עד שעשאה כסולת נקיה – ועלה"[12]. היה זה מסע ממושך, העולים החלו את המסע בחודש ניסן, ובחודש אב הגיעו לירושלים. שם מסר עזרא לאוצרות המקדש את הכסף והזהב שהביא עמו, והחל בהקמת בתי הדינים והפצת התורה בישראל[13]. לאור העובדה, שהלויים שעלו עם עזרא מספרם היה מצומצם - שלושים ושמונה בלבד, לפיכך גזרו הוא ובית דינו, שמעשר ראשון הניתן ללוי - יינתן לכהנים ולא ללויים[14].


קידוש חומת ירושלים בימי עזרא

בציור נראים עזרא ונחמיה ואנשי כנסת הגדולה מלוים את הכהנים הנושאים חלות תודה בידם. כולם מקיפים את העיר ירושלים בהליכתם על החומה, ובהקרבת קרבן תודה באופן זה מתקדשת ירושלים לעניין אכילת קרבן פסח ולאכילת שאר הקרבנות.

עזרא כורת ברית עם העם על קיום המצוות: בבואו ארצה מצא עזרא מצב רוחני ירוד בין עולי הגולה שהגיעו לפניו; מצוות רבות נשתכחו, אף לשון הקודש נשתכחה, והיו הילדים מדברים אשדודית – "ואינם מכירים לדבר יהודית"[15]. כן מצא חילול שבת בירושלים, ועל כולם – נישואין עם נכריות מעמי הסביבה. עזרא ונחמיה כינסו את העם להר הבית, וכרתו אמנה ככתוב: "ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים, ועל החתום שרינו לויינו כהנינו"[16]. באותו מעמד קיבלו שבי הגולה על עצמם לקיים את 'אמנת המקדש', היינו עשר חובות לתקנת המקדש.

'אמנת המקדש': 'אמנה' זו פותחת בקבלת עול מצוות כללי; לקיים את כלל מצוות התורה - "באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים... ולשמור ולעשות את כל מצוות ה' אדונינו"[17]. בין המצוות המודגשות - "אשר לא ניתן בנותינו לעמי הארץ", כמו כן, זהירות מחילול שבתות והחגים. רוב המצוות הנזכרות באמנה, הן מצוות המתקיימות במקדש, ולהלן עשרה דברים עיקריים: א. קיום מצות מחצית השקל - התרומה השנתית למקדש, ככתוב: "והעמדנו עלינו מצוות, לתת עלינו שלישית השקל [הפרסי] בשנה לעבודת בית אלהינו"[18]. ב. לחם הפנים: הנאספים קבלו על עצמם להתמיד בקיום מצות הבאת לחם הפנים מדי שבת בשבתו לשלחן לחם הפנים שבהיכל. ג. עולת התמיד: הבאת שני כבשים מדי יום ביומו לקרבן התמיד, האחד בבוקר והשני בין הערביים. ד. מנחת התמיד: כן קיבלו לתרום להבאת המנחות עם קרבן התמיד, היינו, סולת, יין ולבונה. ה. מוסף שבת וראש חודש – להקריב 'מוספים כהלכתם'. ו. מוספי המועדים ככתוב: "למועדים ולקדשים ולחטאות, לכפר על ישראל"[19], כגון, 'כבשי עצרת' בחג השבועות, וכן קרבנות מיוחדים ביום הכיפורים, "לכפר על בני ישראל". ז. "מלאכת בית אלהינו": המתכנסים התחייבו לספק שמן, יין וקטורת למקדש, ולשלם את הנדרש לבדק הבית, שכן, ההיכל נבנה בחופזה ובאמצעים דלים וחייב תיקונים לאחזקתו. ח. קרבן עצים: המתכנסים הטילו גורלות בין המשפחות, להביא אספקה קבועה של עצים לאש המערכה, ובתאריכים קבועים על פי צרכי המקדש. ט. הבאת ביכורים: עולי הגולה התחייבו באותו מעמד - "להביא את ביכורי אדמתנו... שנה בשנה לבית ה'". י. 'בכור אדם ובהמה', כן התחייבו לקיים את פדיון הבכורות - הן בכור אדם והן בכור בהמה, ובכור תמים ממום יש להביאו לכהנים המשרתים במקדש לאוכלו בירושלים.


עזרא ובית דינו – כורתים אמנה עם ישראל

בציור נראה עזרא ובית דינו ליד שער המים, בעת שכרתו ברית עם ישראל על קיום המצוות שבאמנה. המעמד נערך ברחבת הר הבית, והעם קיבל על עצמו את קיום כל המצוות הלכה למעשה, ובמיוחד המצות המתקיימות במקדש.

תקנות עזרא: עזרא תיקן תקנות רבות, כגון, בענייני תפילה וברכות, בענייני נשים וטהרתן, בעניין המקדש וירושלים, ובעניין ההלכות התלויות בארץ. להלן כמה מהן: א. "כיון שראה עזרא ובית דינו כך [שלשון הציבור עילגת] עמדו ותקנו להם שמונה עשרה ברכות על הסדר... ותהיה תפילת אלו העילגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה"[20]. ב. "עזרא תיקן שיהו קורין במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות, וגם הוא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי שלשה בני אדם ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים"[21]. ג. "מתקנות עזרא, שלא יעלו הכהנים לדוכן בסנדליהן אלא עומדין יחפין"[22]. ד. "נוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום, ואין ראוי לשנותם"[23]. ה. "עזרא תיקן שיהו העם מכבסים בחמישי מפני כבוד השבת"[24]. ו. "עזרא תיקן שתהיה אשה משכמת ואופה כדי שתהיה הפת מצויה לעניים"[25]. ז. "עזרא תיקן שתהיה אשה חוגרת בסינר תמיד בתוך ביתה משום צניעות"[26]. ח. "תקנת עזרא היא שתהיה אשה חופפת את שערה ואח"כ תטבול"[27]. ט. "עזרא קנס את הלויים בזמנו, שלא יתנו להן מעשר ראשון אלא ינתן לכהנים, לפי שלא עלו עמו לירושלים"[28]. ט. "תשע פרות אדומות נעשו משנצטוו [ישראל] במצוה זו עד שחרב הבית בשנייה; ראשונה עשה משה רבינו, שנייה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית, והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה"[29]. י. "זה שעשה עזרא שתי תודות [לקידוש חומת ירושלים] זכרון הוא שעשה! לא במעשיו נתקדש המקום"[30]. יא. "בשנה השביעית מבניינו [של בית שני] עלה עזרא, והיא ה'ביאה השנייה', ומשנה זו התחילו למנות מנין אחר [לשמיטה]"[31]. יב. "כיון שעלה עזרא בביאה השניה נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת"[32]. יג. "כיון שעלה עזרא וקידשה [את הארץ] לא קידשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה, ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום"[33].

מעולם המחקר

האם היה עזרא כהן גדול?

בעניין זה נחלקו הראשונים; הרמב"ם בהקדמתו למשנה כותב, שאכן היה כהן גדול: "בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה… האחרון מהם הוא שמעון הצדיק… וקיבל תורה שבעל פה מכולם, והוא היה כהן גדול אחר עזרא". וכך נראה מדברי חז"ל ב'משנת רבי אליעזר' (פרשה ו) ולומדים זאת מן הפסוק בעזרא (ז, ה): "אלעזר בן אהרן כהן הראש – הוא עזרא", משמע, שאף הוא היה כהן גדול כאלעזר. לפיכך גם מייחסים חז"ל לעזרא את העובדה שבימיו נשרפה פרה אדומה, זאת, עקב היותו כהן גדול (הריטב"א). וראה בקדמוניות היהודים ספר אחד עשר (ה, א) שעזרא היה "כהן ראשון לאלוהים", אך מהמשך דבריו לא נראה שהיה כהן גדול.

[1] ראה להלן 'מעולם המחקר'.

[2] הקדמה ליד החזקה לרמב"ם.

[3] משנה פרה ג, ה. אפר פרה זה, נזכר במשנה כשני במספר הפרות האדומות שהכינו מנהיגים וכהנים גדולים מאז ימי משה רבנו.

[4] שיר השירים רבה ה, ד.

[5] קהלת רבה ח.

[6] עזרא ז, ו - י.

[7] סנהדרין כא, ב.

[8] שיר השירים רבה פרשה ה.

[9] מגילה טז, ב.

[10] סוכה כה, א.

[11] רמב"ם ממרים ו, יג. וראה מה שכתב בט"ז ליו"ד רנא, ו; כן ראה ערוך השולחן קדשים ג, כ; וזאת בניגוד לתינוקות של בית רבן שתלמוד התורה שלהם דוחה את בניין בית המקדש, ואם ילך רבם של התלמידים לבנות את הבית, הרי הם בטלים, ראה רמב"ם הלכות בית הבחירה א, יב.

[12] קידושין סט, ב. וראה ערך 'כהן מוחזק' וערך 'כהן מיוחס'.

[13] עזרא פרק ז.

[14] יבמות פו, ב.

[15] נחמיה יג, כד.

[16] נחמיה י, א.

[17] נחמיה י, ל.

[18] נחמיה י, לג. ראה רמב"ן שמות ל, יב: שעזרא ונחמיה השוו את ערך המטבע הפרסית בימיהם לערך 'מחצית השקל' של ימי משה.

[19] נחמיה י, לד.

[20] רמב"ם תפילה א, ד.

[21] רמב"ם תפילה יב, א.

[22] רמב"ם תפילה יד, ו.

[23] רמב"ם ברכות א, ה.

[24] רמב"ם שבת ל, ג.

[25] רמב"ם אישות כא, ה.

[26] רמב"ם אישות כד, יג.

[27] רמב"ם מקוואות ב, טז.

[28] רמב"ם מעשר א, ד.

[29] רמב"ם פרה אדומה ג, ד.

[30] רמב"ם בית הבחירה ו, יד.

[31] רמב"ם שמיטה ויובל י, ג.

[32] רמב"ם שמיטה ויובל יב, טו.

[33] רמב"ם בית הבחירה ו, טז.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il