עזרה


עזרה: החצר המקודשת של המקדש והיא הנקראת בדברי חז"ל 'מחנה שכינה'.

שלש מחנות היו לישראל במדבר: 'מחנה ישראל', 'מחנה לוויה' ו'מחנה שכינה', וכנגדם בירושלים: 'מחנה ישראל' - מפתח ירושלים המוקפת חומה ועד חומת הר הבית, 'מחנה לויה' - מפתח הר הבית עד שער ניקנור*, ו'מחנה שכינה' היא העזרה - משער ניקנור ולפנים[1]. חומת העזרה מקיפה את חצר המקדש ואת ההיכל, ולה שבעה שערים, וקבועות בה לשכות רבות. כל הקרבנות הנשחטים במקדש אינם נשחטים אלא בעזרה[2], וקדשי הקדשים אינם נאכלים אלא בה[3]. העזרה נקראת בשם זה, כי משם "עזרה באה לעולם", שנאמר: "ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך"[4], והיו ישראל נעזרים מהקדוש ברוך הוא כשהיו מתפללים שם[5].

הקדושות בעזרה והכלים: כתבו הראשונים: "עושין מחיצה... סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר, וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא 'עזרה'"[6]. העזרה חולקה לקדושות אחדות: קדושת 'עזרת ישראל'*, קדושת 'עזרת כהנים'*, קדושת 'בין האולם ולמזבח'*[7]. כן נקבע שם ה'דוכן'* לשירת הלויים. בתחומי העזרה נמצאים כלים המיוחדים לעבודה: מזבח העולה, הכבש והכיור[8]. יש אומרים שבימי בית ראשון היה שם גם ה'ים של שלמה'[9].

מידות העזרה: אורך העזרה ממזרח למערב מאה שמונים ושבע אמות ורוחבה מצפון לדרום מאה שלושים וחמש אמות. ממזרח למערב: עזרת ישראל – אחת עשרה אמות; עזרת כהנים – אחת עשרה אמות; מזבח החיצון – שלושים ושתים אמה; בין האולם ולמזבח – עשרים ושתים אמה; האולם, ההיכל וקדש הקדשים – מאה אמה; אחורי בית הכפורת – אחת עשרה אמות. מצפון לדרום: מכותל צפוני עד בית המטבחיים - שמונה אמות; בית המטבחיים – שתים עשרה וחצי אמות; מקום השולחנות - שמונה אמות; מקום הטבעות – עשרים וארבע אמות; בין מקום הטבעות למזבח – שמונה אמות; המזבח החיצון – שלושים ושתים אמה; הכבש - שלושים אמה; בין הכבש והכותל הדרומי – שתים עשרה וחצי אמות[10].

הלשכות שבעזרה: המשנה מונה שמונה לשכות בעזרה; שלש בצפון העזרה: לשכת הגזית, בה ישבו חכמי סנהדרין; לשכת הגולה, משם סיפקו מים לצרכים שונים בעזרה; לשכת העץ, היא לשכת הכהן גדול. שלש לשכות בדרום העזרה: לשכת המלח, שם מאחסנים את המלח לקרבנות; לשכת בית הפרוה, שם מולחים את עורות הקדשים; לשכת המדיחין, שם מדיחים את האיברים הפנימיים של הקרבנות. שתי לשכות במזרח העזרה: לשכת פנחס המלביש, שם מכינים ומאחסנים בגדי כהונה. לשכת עושי חביתין, שם מכינים מנחת כהן גדול[11].

שערי העזרה: שבעה שערים היו לעזרה. בדרום: שער הדלק; שער הבכורות; שער המים. בצפון: שער הניצוץ; שער הקרבן; שער בית המוקד. במזרח: שער ניקנור, וכך הוא להלכה[12]. יש מי שאומר שהיו שלושה עשר שערים לעזרה: ארבעה בדרום, ארבעה בצפון, שניים במערב ושלושה במזרח[13]. כמו כן יש אומרים שהיו שמונה שערים לעזרה[14], ויש אומרים שהיו חמשה שערים לעזרה[15].


שלמה המלך בעת חנוכת הבית וקידוש העזרה

בציור נראה שלמה המלך בתפילתו בעת חנוכת בית המקדש הראשון. מעמד זה בא בהמשך לקידוש מקום המזבח והמקדש בימי דוד, ושלמה השלים את מעשה הבניין והקידוש. לדעת חז"ל ורבים מן הראשונים נתקדשה העזרה מאז בקדושה עולמית. לפיכך, ניתן להקריב קרבנות על המזבח בכל דור גם אם חרב הבית וחרבו חומות העזרה.

קדושת העזרה: העזרה היא 'מחנה שכינה' ושטחה משער ניקנור במזרח ועד 'אחורי בית הכפורת' במערב[16], ואסורה בכניסה מן התורה לכל טמא שחייב טבילה במקוה[17], ואף למחוסרי כיפורים[18]. כל טמא שטעון טבילה מן התורה ונכנס לעזרה במזיד - חייב כרת ולוקה, ובשוגג - חייב קרבן עולה ויורד[19]. באשר למחוסר כיפורים שנכנס לעזרה במזיד - לוקה מכת מרדות[20], ויש סוברים שאף הוא לוקה מן התורה[21]. כמו כן, חל איסור להכניס טומאה לעזרה, כגון, שרץ או מת או אדם טמא, והמכניס טומאה לתחומי העזרה - חייב כרת מפני שטימא את מקדש ה'[22]. ויש אומרים שאינו חייב כרת אבל לוקה[23]. לדעת הכל המכניס כלים טמאים למקדש אינו חייב כרת אלא לוקה[24]. אם נמצאת טומאה בעזרה חייבים למהר ולהוציאה, ומוציאים טומאה מן העזרה אפילו בשבת[25]. וכשמוציאים אותה לא יוציא אותה בידיו, שהרי בכך יטמא את עצמו בעזרה[26], אלא יוציאה על ידי דבר אחר. יש אומרים שעדיף למהר ולהוציאה מן העזרה ולכן יוציאה אפילו באבנטו[27], ואף על פי שמטמא אבנט של בגד כהונה שהוא קודש, כך עדיף, כדי לא להשהות את הטומאה[28]. מאידך יש מי שאומר, שעדיף לחזר אחר כלי שאינו מקבל טומאה, כגון צבת של עץ, ויוציא את הטומאה באופן שלא יגרום להרבות טומאה בעזרה[29], וכך הלכה[30].

קדושת העזרה – גם בעת החורבן: קדושת העזרה נדונה בדברי חז"ל בתלמוד[31], ומבואר במשנה: "אמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית[32], ואוכלים קדשי קדשים [בעזרה] אף על פי שאין קלעים"[33], וביארו הראשונים מאמר זה[34] כדלהלן: "למה קדושת העזרה אינה בטלה? מפני שהעזרה התקדשה בקדושה ראשונה שקידש שלמה, שהוא קידש את העזרה ואת ירושלים לעולם, שקדושת המקדש וירושלים - מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה לעולם. לפיכך מקריבים את הקרבנות כולם אף על פי שאין בית המקדש בנוי, ואוכלים קדשי קדשים בכל העזרה - אף על פי שהעזרה חרבה ואינה מוקפת במחיצה"[35]. מסיבה זו, "אף על פי שהמקדש היום חרב בעונותינו - חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם, ולא ישב בעזרה, ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח, שנאמר: 'את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו - מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם', שאף על פי שחרב בקדושתו עומד"[36]. יש חולקים, ולדעתם קדושת העזרה בטלה עם החורבן, כי הקדושה שקידש עזרא את העזרה לא היתה קדושה תמידית, "לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות, ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד ה', ולפיכך הנכנס עתה לעזרה אין בו איסור כרת"[37].

מהלכות הקרבנות בעזרה: קרבנות 'קדשי קדשים'* נשחטים ונאכלים בעזרה בלבד[38], ו'קדשים קלים' נשחטים בכל חצר העזרה[39]. אם דם הקרבן יצא מחוץ לעזרה לפני זריקתו על המזבח, נפסל הזבח ואין לו תקנה[40], וכן, אם יצא בשר קדשי קדשים מתחום העזרה - נפסל הקרבן[41]. הלכה היא, שאסור לשחוט בהמת חולין בעזרה[42], כמו כן, אסור להכניס בהמת חולין או אפילו פירות חולין לשטח העזרה[43]. בגד שהותז עליו דם חטאת מן הכלי לפני שהוזה על המזבח - חייב בכיבוס במים בתוך העזרה[44]. כלי חרס שהתבשלה בו חטאת הנאכלת - טעון שבירה בעזרה, וכלי מתכות שבישלו בהם את החטאת - טעונים שטיפה ומריקה בעזרה[45]. הלכה היא, שאין איסור 'שבות' במקדש, כלומר, פעולות וסייגים שאסרו חכמים עקב היותן דומות למלאכות שבת האסורות, הותרו בתחום העזרה משום חובת העבודה[46].

הלכות הנוהגות משום כבוד העזרה: הלכה היא, שאסור לשבת בכל שטח העזרה פרט למלך ממלכי בית דוד[47]. אמרו חכמים: "כהנים בעבודתן, ולוים בדוכנן, וישראל במעמדן, כשהן נפטרין [ויוצאים מן העזרה] - לא היו מחזירין פניהן [ואחוריהם להיכל] והולכין, אלא מצדדין פניהם והולכים"[48], עוד אמרו: "כל הנכנס לעזרה יהלך בנחת במקום שמותר לו להכנס לשם, ויראה עצמו שהוא עומד לפני ה' כמו שנאמר: 'והיו עיני ולבי שם כל הימים'[49], ומהלך באימה וביראה ורעדה, שנאמר: 'בבית אלהים נהלך ברגש'"[50].

בניין וסתירה בעזרה – האסור והמותר: אין בונים בעזרה עץ בולט, ואין בונים אכסדראות של עץ, זאת, כדי להרחיק ממנהגי עבודה זרה, שדרך עובדי עבודה זרה לנטוע עצים במקדשיהם[51], אלא באבנים או בלבנים וסיד וכיוצא בכך[52]. וכשבונים את העזרה בונים באבנים גדולות ומסתתים אותם מבחוץ ואחר כך מכניסים אותם, אבל אין מסתתים אותם בתוך העזרה[53]. אבני ההיכל והעזרות היו שלמות וחלקות[54], ואם נפגמו נפסלו ואין להם תקנה וגונזים אותם[55]. רצפת העזרה היתה מרוצפת באבני שיש יקרות[56]. הסותר אפילו אבן אחת מחומת העזרה או לשכותיה לוקה[57], וכן הנוטע עץ בשטח העזרה כולה, אף אם עשה זאת לנוי, לוקה, מפני שמעשה זה מדרכי עבודה זרה[58].


הרחבת תחום העזרה: בית דין שרצו להוסיף על העזרה רשאים לעשות כן, ויכולים להגדיל את העזרה כמידה שירצו. ואין מוסיפים על העזרה אלא על פי מלך ונביא וסנהדרין גדולה[59]. כיצד מקדשים את העזרה? עושים שתי מנחות ומקטירים את הקומץ, ולוקחים את שיירי המנחה, והולכים, ובית דין אחריהם, ועומדים בכינורות ובנבלים ובצלצל - עד שמגיעים לסוף המקום שמתכוונים לקדשו, ועומדים שם. ואוכלים הכהנים את שיירי המנחה בסוף המקום שקידשו, ובכך מתקדש המקום המורחב[60]. וכתבו הראשונים, שהנכנס בטומאה לתוספת העזרה חייב: "טמא שנכנס למקדש במזיד ענוש כרת... בשוגג - מביא קרבן עולה ויורד... ואין חייבין כרת או קרבן אלא מעזרת ישראל ולפנים, או על תוספת העזרה שנתקדשה קדושה גמורה"[61].

עמוד אבן ענק מתקופת בית המקדש השני

בתמונה נראה עמוד אבן ענק שנחצב במחצבה בירושלים לצרכי המקדש, ונותר במקומו כמות שהוא באמצע החציבה והסיתות, זאת, מאחר שניבעה בו סדק תוך כדי עבודה. העמוד נחצב וסותת באופן זה לאור ההלכה האומרת – "כשבונים את העזרה, בונים באבנים גדולות ומסתתים אותם מבחוץ [למקדש] ואחר כך מכניסים אותם [למקומם בעזרה] אבל אין מסתתים אותם בתוך העזרה". העמוד התגלה ב'מגרש הרוסים' בירושלים, בעת חפירת יסודות לבנייני שכונת הרוסים במקום. ככל המשוער היה מיועד להגיע למקדש הורדוס, שם היו עמודים רחבים במידות דומות לעמוד זה. עמודים חצובים במצב דומה התגלו בירושלים באיזור 'מחנה יהודה'.

[1] זבחים קטז, ב; רמב"ם בית הבחירה ז, יא.

[2] זבחים נה, א; רמב"ם מעשה הקרבנות ה, ד.

[3] זבחים נד, ב; רמב"ם שם י, ג.

[4] תהילים כ, ג. ראבי"ה בשם ירושלמי, מובא בתוספות יום טוב מידות ב, ו.

[5] רד"ק ומצודת דוד דברי הימים ב' ד, ט.

[6] רמב"ם שם א, ה.

[7] כלים א, ח - ט.

[8] שמות מ, ו - ז; ראה רמב"ם שם א, ו.

[9] מלכים א' ז, כג - כו; רמב"ם ביאת מקדש ה, טו. עיין ערך 'ים של שלמה' שמקומו של ה'ים' נתון לפרשנויות.

[10] מידות ה, א; רמב"ם בית הבחירה ה, יב - יג.

[11] יומא יט, א; רמב"ם בית הבחירה ה, יז. ועיין משנה מידות ה, ג - ד. שם הגירסה הפוכה לגירסת הגמרא ביומא.

[12] מידות א, ד; רמב"ם בית הבחירה ה, ד.

[13] מידות ב, ו לדעת אבא יוסי בן חנן. עיין ערך 'שערי העזרה'.

[14] תמיד כז, א וכדעת רבא.

[15] שם.

[16] זבחים קטז, ב; רמב"ם בית הבחירה ז, יא.

[17] משנה פרה יא, ד; רמב"ם ביאת מקדש ג, יג - יד.

[18] משנה כלים א, ח; רמב"ם שם ג, ז.

[19] כלים א, ח; רמב"ם בית הבחירה ז, יח; ביאת מקדש ג, יב - יד.

[20] רמב"ם ביאת מקדש ג, ט, ועיין שם בכסף משנה שהרמב"ם סבור שמחוסר כיפורים של זב אינו כזב.

[21] תוספתא כלים א, י; מנחות כז, ב; השגות הראב"ד, הלכות ביאת מקדש ג, ט.

[22] עירובין קד, ב; רמב"ם שם ג, טז.

[23] השגות הראב"ד, שם.

[24] עירובין שם; רמב"ם שם.

[25] עירובין שם; רמב"ם שם ג, כ.

[26] רש"י עירובין שם ד"ה כהן

[27] עירובין שם כדעת ר' יוחנן בן ברוקה.

[28] רש"י שם.

[29] עירובין שם כר' יהודה.

[30] רמב"ם ביאת מקדש ג, כ.

[31] ראה שבועות טז, א.

[32] ראה ערך 'מקריבין אף על פי שאין בית'.

[33] עדויות ח, ו.

[34] רמב"ם בית הבחירה ו, טו.

[35] רמב"ם בית הבחירה ו, יד - טז.

[36] מגילה כח, א; רמב"ם שם ז, ז.

[37] השגות הראב"ד, בית הבחירה ו, יד.

[38] זבחים נד, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות י, ג.

[39] זבחים נה, א; רמב"ם שם ה, ד.

[40] זבחים פב, א; רמב"ם פסולי המוקדשין א, לה.

[41] זבחים שם; חולין סח, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות יא, ו.

[42] קידושין נא, ב; רמב"ם שחיטה ב, א.

[43] רמב"ם שם ב, ג על פי גמרא בבא בתרא פא, ב. אך יש חולקים בזה וראה כסף משנה.

[44] ויקרא ו, כ; זבחים צב,א; רמב"ם מעשה הקרבנות ח, א.

[45] ויקרא ו, כא; זבחים צג, ב; רמב"ם שם ח, יא.

[46] עירובין קד, ב; ביצה יא, ב; ראה רמב"ם הלכות קרבן פסח א, יח.

[47] ראה סוטה מ, ב; רמב"ם בית הבחירה ז, ו; סנהדרין יד, יב. וע"ע 'אין ישיבה בעזרה', ועיין ערך 'עלי'.

[48] יומא נג, א; רמב"ם בית הבחירה ז, ד.

[49] מלכים א ט, ג; דברי הימים ב' ז, טז.

[50] תהילים נה, טו; רמב"ם שם ז, ה.

[51] ראה רמב"ם עבודה זרה ו, י; מורה נבוכים ג, מה.

[52] תמיד כח, ב; רמב"ם בית הבחירה א, ט.

[53] מכילתא יתרו פרשה יא; סוטה מח, ב; רמב"ם שם א, ח.

[54] רמב"ם שם א, יד.

[55] תוספתא מגילה ב, טז; רמב"ם שם א, טו.

[56] ראה משנה שקלים ו, ב; רמב"ם שם א, י; הערוך ערך רצף; רש"י שבת יט, ב ד"ה בית המוקד.

[57] דברים יב, ג - ד; ספרי שם; רמב"ם יסודי התורה ו, ז. אך ראה בית הבחירה א, יז.

[58] ספרי שופטים; רמב"ם עבודה זרה ו, ט.

[59] סנהדרין ב, א; שבועות יד, א; רמב"ם בית הבחירה ו, י - יא.

[60] שבועות טו,א; רמב"ם שם ו, יב - יג.

[61] רמב"ם ביאת המקדש ג, יב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il