עזרת ישראל


עזרת ישראל: מקום במזרח העזרה המקודשת המיועד לאדם מישראל הנכנס למקדש.

עזרת ישראל היא תחום מוגדר בצד המזרחי של העזרה המקודשת. אורכה אחת עשרה אמה ורוחבה כרוחב העזרה - מאה שלושים וחמש אמות[1]. עזרת ישראל היא תחילת העזרה המקודשת[2], ומפתח עזרת ישראל שהוא 'שער ניקנור'* ולפנים, הוא הנקרא 'מחנה שכינה'* לכל דבר ועניין[3]. לעזרה זו נכנסו ישראל הטהורים מכל טומאה לתפילה ולהשתחוויה, וכן כחלק מן המצוה להיות נוכחים בעת הקרבת התמיד על ידי הכהנים[4]. נקראת בכתובים, עזרה זו 'העזרה הגדולה'[5], שכן עמדו בה רבים מישראל בתפילה וכן במעמדות*. וכתבו הפרשנים, שהביטוי - 'עזרה', לקוח מן הפסוק: "ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך"[6], שכן, בתפילת ישראל במקום זה, היו נעזרים ונושעים מהקדוש ברוך הוא השומע את תפילתם במקדש[7].

תיאורה: עזרת ישראל היא תחילת העזרה המקודשת, והנכנס דרך שער המזרח - הוא שער ניקנור, נכנס מיד לעזרת ישראל[8]. בפתח שער ניקנור במזרח היה גרם מדרגות ובו חמש עשרה מעלות שבו עולים מעזרת נשים* לעזרת ישראל[9]. הנכנס לשער עבר בעזרת ישראל אחת עשרה אמה, ומשם עלה לעזרת כהנים במעלה גבוהה אמה – "והדוכן נתון עליה ובה שלש מעלות של חצי אמה כל מעלה"[10], ואלו הבדילו בין שתי העזרות הללו. יש אומרים ש'ראשי פספסין', כלומר מחיצה קטנה מסורגת[11] - או כלונסאות עצים קבועות באדמה[12], הם שהבדילו בינה ובין עזרת כהנים[13]. בכך היה סימן לישראל שמשם ואילך אסור להם להיכנס ללא צורך[14]. שמונה לשכות היו בעזרת ישראל משני צידיה, שלש בצפון, שלש בדרום ושתים במזרח[15]. כמו כן, היו לשכות - "מתחת לעזרת ישראל ופתוחות לעזרת נשים ששם הלויים נותנים כנורות ונבלים ומצלתיים וכל כלי שיר"[16].


עזרת ישראל

בתמונה נראית עזרת ישראל בדרום מזרח העזרה. משמאל נראה שער ניקנור ומשני צידיו שתי לשכות; משמאלו הפתח ללשכת פנחס המלביש, ומימינו הפתח ללשכת עושי חביתין. עזרה זו מסתימת במערב בדוכן הלויים ובו שלש מעלות. בעזרה עצמה נראים אנשים מישראל הבאים לתפילה ולהשתחוויה. בדרום העזרה לשכות שונות: לשכת המלח, לשכת הפרוה ועליה בית הטבילה של כהן גדול.

קדושתה: כאמור, 'עזרת ישראל' היא חלק מן העזרה המקודשת, ומפתח עזרת ישראל הוא הנקרא 'מחנה שכינה'*. לפיכך, קדושת עזרת ישראל היא כקדושת העזרה לכל דבר, וכגון, לעניין טומאת מקדש וקדשיו*[17], וכן לעניין איסור ישיבה בעזרה*[18], וכך גם לעניין הכלל שאין איסור שבות* בעזרה[19]. כן אמורים הדברים לעניין איסור נתיצת אבני העזרות[20]. לפיכך מחוסר כיפורים* וטמא* אין נכנסים לשם, והנכנס לשם חייב כרת[21]. כמו כן, חל אסור על כל אדם, בין כהן ובין ישראל להיכנס לעזרת ישראל כשהוא פרוע ראש דרך ניוול*, וכן שתוי* או קרוע בגדים[22].

[1] מידות ב, ו; רמב"ם בית הבחירה ה, יב.

[2] רמב"ם בית הבחירה ו, ב.

[3] רמב"ם ביאת מקדש ג, ב

[4] מידות ה, א; רמב"ם בית הבחירה ה, יב. ראה גם יומא כ, א.

[5] דברי הימים ב ד, ט ובפירוש רש"י שם.

[6] תהילים כ, ג. ראבי"ה בשם ירושלמי, מובא בתוספות יום טוב מידות ב, ו.

[7] רד"ק ומצודת דוד דברי הימים שם.

[8] מידות ב, ה - ו; רמב"ם בית הבחירה ו, ב.

[9] מידות ב, ה; רמב"ם שם.

[10] מידות ב, ו; רמב"ם שם.

[11] פירוש המשנה לרמב"ם מידות א, ה.

[12] רש"י יומא טו, ב; רא"ש מידות ב, ו.

[13] מידות ב, ו.

[14] תפארת ישראל מידות ב, ו.

[15] רמב"ם בית הבחירה ה, יז. ועיין שם בציור המובא במהדורת פרנקל ובמהדורת הרב קאפח. אך במשנה מידות ה, ג הלשון היא "שש לשכות היו בעזרה". ובתפארת ישראל מידות ה, בועז ב. כתב שכוונת הרמב"ם שחלקם היו בעזרת ישראל והשאר בעזרת כהנים, וכן מובא בספר שלטי גיבורים פרק כג.

[16] מסכת מידות ב, ו.

[17] ראה רמב"ם ביאת מקדש ג, ב

[18] ראה סוטה מ, ב; רמב"ם הלכות בית הבחירה ז, ו; הלכות סנהדרין יד, יב; וראה ערך 'אין ישיבה בעזרה'.

[19] ראה תפארת ישראל בועז תמיד ה, אות ג.

[20] דברים יב, ג - ד; ספרי שם; רמב"ם יסודי התורה ו, ז. אך ראה בית הבחירה א, יז.

[21] כלים א, ח. רמב"ם בית הבחירה ז, יח; ביאת מקדש ג, ז; ג, יב.

[22] רמב"ם ביאת מקדש א, יז. ועיין בכסף משנה שהרמב"ם כתב כן מסברתו מצד מורא מקדש.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il