עזרת נשים


עזרת נשים: חצר ובה לשכות שונות במקדש, תחום המיועד לנשים ולמעמדים מיוחדים בשנה.

עזרת הנשים היא חצר רבועה במקדש ממזרח לעזרה המקודשת. תחום זה אינו קדוש בקדושת העזרה שאיסורה בכרת אלא בקדושת הר הבית. עם זאת, נתנו חכמים מעלה מיוחדת למקום, וגזרו שטבול יום לא יכנס לעזרת נשים[1].

עזרת נשים נבנתה על פי נבואת יחזקאל: עזרת נשים אינה נזכרת במפורש בימי בית ראשון, אם כי המושג נזכר במדרש בהקשר להריגת זכריה, אך אין תיאור מפורש בהלכה אודות קיומה של עזרת נשים בימי בית ראשון[2]. את עיקר תפקידה אנו מוצאים בתקופת הבית שני. אנשי בית שני בנו את עזרת הנשים על פי נבואת יחזקאל המפורטת ומתארת עזרה זו במקדש[3]. המשנה לומדת את מידות החצר ואת הלשכות המצויות בה מן הפסוק: "ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר... בארבעת מקצעות החצר חצרות קטורות", ואמרו חז"ל: "אין 'קטורות' אלא שאינן מקורות"[4], וכך נבנו הלשכות ללא תקרה. עזרה זו היא אחד מחמישה דברים ששולבו בתכנית הבית השני על פי נבואת יחזקאל[5].

תיאורה: עזרת נשים היתה שטח רבוע ממזרח לעזרה, ובחמש עשרה מעלות עולים ממנה לעזרת ישראל[6]. שטחה מאה ושלושים וחמש אמה אורך על מאה שלושים וחמש אמה רוחב, וחלקה הגדול נתפס על ידי ארבע הלשכות שבארבע פינותיה[7]: בקרן דרומית מזרחית – 'לשכת הנזירים'*, שם היו הנזירים מבשלים את בשר קרבן השלמים, מגלחים את שערם ושורפים אותו באש שתחת סיר השלמים. בקרן מזרחית צפונית – 'לשכת העצים'*, שם בודקים כהנים בעלי מום את העצים למערכה שלא יהיו מתולעים, ושם, לפי אחת הדעות נגנז ארון הברית[8]. בקרן צפונית מערבית – 'לשכת המצורעים'*, שם היה מקווה לטהרת המצורעים ולכהנים וישראלים הנכנסים לעזרה. בקרן מערבית דרומית – 'לשכת בית שמניא'*, שם אוכסנו השמן למנורה ולמנחות והיין לנסכים[9]. יש אומרים, שהלשכות היו בארבע פינותיה מבפנים[10], ויש מן הראשונים שכתב שהלשכות היו בארבע פינותיה מבחוץ[11], לשיטה זו היה מקום נרחב בעזרה לכניסת ישראל, בכך מתבאר כיצד נערכו בעזרה זו מעמדים שונים, כגון מעמד 'הקהל'* ושמחת בית השואבה*.


עזרת נשים – שיטת רבנו אש

בציור נראית תוכנית עזרת נשים לפי שיטת הרא"ש. לדעתו הלשכות נקבעו מחוץ לעזרה, באופן זה היתה העזרה מיוחדת לנשים בלבד. כמו כן, לפי תוכנית זו התפנה מקום רחב בעזרה זו, וכך התאפשר לקיים בה מעמדים ציבוריים כמו 'שמחת בית השואבה' במהלך השנה. סמוך לכניסה נראית אחת מלשכות הסנהדרין שם ישבה סנהדרין של עשרים ושלשה.

קדושתה: מן התורה קדושת עזרת נשים כדין שאר הר הבית, וחכמים בימי הבית הראשון תיקנו שלא יבוא בעזרת הנשים טבול יום, שנאמר: "ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלים בבית ה' לפני החצר החדשה"[12], ודרשו חכמים, מהי 'חצר החדשה'? שחידשו בו דבר, ואמרו טבול יום לא יכנס במחנה לויה[13].

'תיקון גדול' בעזרת הנשים: בתחילה היתה עזרת הנשים חצר רחבה ללא כתלים מסביבה[14], ופתוחה לגברים ולנשים, ומשראו חכמים שבאים ישראל לידי קלות ראש, זאת, בשמחת בית השואבה ובמעמד הקהל, נעשו נסיונות שונים להפרדה בין הגברים לנשים. לבסוף נקבע, שהנשים יהיו למעלה והגברים למטה ברחבת החצר, ולא יהיו מעורבבים[15], והתקינו 'תיקון גדול' שיהיו עושים גזוזטראות[16], מעין מרפסות על גבי אכסדרה של עמודים[17]. יש מי שמפרש את עניין הגזוזטראות, שהן הוקמו מדי שנה מחדש, היינו, עזרת נשים היתה מוקפת כתלים מהם בלטו זיזים, ועליהם הונחו לוחות עץ רחבים כעין תקרה סביב לעזרת נשים, וההפרדה בין גברים לנשים היתה מתקיימת ברגלים או בכנסים מיוחדים. בתום הרגלים פירקו את לוחות העץ, כך נשארה העזרה בשאר ימות השנה ללא גזוזטראות[18]. מאידך יש מן הראשונים האומרים שהגזוזטראות נבנו כחלק קבוע של המבנה, וכך נראתה העזרה כל השנה[19], לשיטה זו מה שנאמר במשנה: "במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול", ומשתמע שכך נהגו תמיד, הכוונה היא, שבנוסף לגזוזטראות הקבועות נעשו הכנות לקליטת קהל החוגגים כדי שהכל ייעשה על פי כללי הצניעות הראויים במקדש.

מעמדות חשובים בעזרת הנשים: בראשית ימי הבית השני כינס עזרא את העם בראש השנה, וקרא לפניהם בתורה כדי לעוררם לתשובה. התכנסות זו היתה "ברחוב אשר לפני שער המים"[20], ובגמרא נאמר שהיה זה "בעזרת הנשים"[21], שכן, עזרת נשים היא ברחבה הסמוכה לשער המים שבעזרה המקודשת. שמחת בית השואבה אף היא התקיימה בעזרת הנשים כמפורש במשנה: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"[22]. ביום הכיפורים, לאחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קורא הכהן הגדול את פרשיות יום הכיפורים בעזרת נשים[23]. מעמד 'הקהל'* בסוכות שבמוצאי השמיטה התקיים אף הוא בעזרת נשים[24]. כמו כן אמרו חכמים, שאחד משלושת בתי הדינים שהיו בהר הבית נקבע בפתח המזרחי של עזרת הנשים[25].


עזרת נשים - בעת שמחת בית השואבה

בציור נראית עזרת נשים הנשים בעת שמחת בית השואבה. במהלך ימות השנה היו הנשים מתפללות בחצר למטה, ולשם הביאו את קרבנותיהן. עם זאת במעמדים כמו 'שמחת בית השואבה' ו'הקהל' הוקצו להן מקומות מיוחדים בגזוזטראות שנקבעו מסביב.

[1] פסחים צב, א; כלים א, ח.

[2] דברי הימים ב' כ, ה; על פי פסחים צב, א; איכה רבה הקדמה פיסקה ה'; דברים רבה פרשת עקב, שם נזכר המושג בהקשר לאיתור החצר בה נהרג זכריה. כך גם נזכר המושג באשר למשכן שילה, שם בני עלי חטאו עם הנשים, ראה תנא דבי אליהו רבה פרק יא, אך נראה שאין מדובר בעזרה מסודרת כבימי בית שני.

[3] יחזקאל מו, כא - כב.

[4] מסכת מידות ב, ה.

[5] משנה מידות ב, ה; ראה הלכות בית הבחירה א, ד. ראה ערך 'מקדש יחזקאל'.

[6] רמב"ם שם ו, ב

[7] משנה מידות ב, ה. רמב"ם בית הבחירה ה, ז.

[8] יומא נד,א. ראה ערך ארון וראה ערך גניזה.

[9] משנה מידות שם; רמב"ם שם ה, ח.

[10] רמב"ם פירוש המשנה למידות ב, ו; תוספות יום טוב ותארת ישראל שם; הרמב"ם בציורו בפירוש המשנה ובהלכות בית הבחירה פרק ה; הציור המופיע בסוף מסכת מידות לרבנו יהונתן.

[11] פירוש הרא"ש למידות ב, ו.

[12] דברי הימים ב' כ, ה. ראה ערך 'יהושפט'.

[13] פסחים צב, א; משנה כלים א, ח; תוספות שם ד"ה טבול יום; רמב"ם הלכות ביאת מקדש ג, ו. אך ראה רש"י פסחים שם שפירש על כל הר הבית.

[14] רמב"ם פירוש המשנה למידות ב, ו.

[15] סוכה שם; מידות שם.

[16] סוכה נא, ב; משנה מידות ב, ו.

[17] פירוש המשנה שם.

[18] רש"י סוכה נא, ב. ד"ה 'והקיפוה גזוזטרא'; פירוש הרא"ש במידות שם.

[19] כך משמע מהמשנה במידות ב, ה; רמב"ם בית הבחירה ה, ט.

[20] נחמיה ח, א.

[21] יומא סט, ב.

[22] סוכה נא, א.

[23] יומא סט, א; רמב"ם יום הכיפורים ג, ח; ד, ב.

[24] סוטה מא, א - ב; רמב"ם הלכות חגיגה ג, ג.

[25] ראה רש"י סנהדרין פו,ב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il