עלייה


עלייה: קומה שניה של בית המקדש, הנמצאת מעל ההיכל וקדש הקדשים.

ההיכל בבית שני היה גבוה מאה אמה, והיה מחולק לשתי קומות. קומתו השנייה נקראת 'עלייה'[1].

צורתה: העלייה היתה אולם גדול, כגודל ההיכל – ששים אמה אורכה ועשרים אמה רוחבה. גובה העלייה היה ארבעים אמה[2]. פתח העלייה היה בפינה הדרומית מזרחית שלה, מעל גגות התאים שהקיפו את ההיכל. לפתח זה היה אפשר להגיע באמצעות מסיבה*, כלומר, מדרגות העולות בצורה סיבובית, שפיתחה היה בפינה הצפונית מזרחית של ההיכל[3]. משעלו על גג התאים הקיפו את ההיכל מצפון למערב ומשם לדרום. שם נמצא פתח העלייה, דרכו היו נכנסים לתחומי העלייה. בפתח זה היו שתי כלונסאות מעץ ארז, שבאמצעותם היו עולים לגג העלייה[4] שהוא גג המקדש.

גבולות העלייה: ראשי פספסין נקבעו ברצפה, היינו, קורות עץ, או אבנים, והיו מבדילים בעלייה בין השטח שמעל ההיכל לבין השטח שמעל קדש הקדשים[5]. יש מן האמוראים שאמרו, שאף היו שתי פרוכות בעלייה בין השטח שמעל ההיכל לשטח שמעל קדש הקדשים[6].

'לולים' בעלייה: ברצפת העלייה שמעל קדש הקדשים היו 'לולים', כלומר, פתחים, שדרכם היו מורידים לקדש הקדשים תיבות. תיבות אלו, היו סגורות משלושה צדדים ופתוחות מצד אחד, ובהן אומנים שהיו עושים תיקונים בקירות קדש הקדשים, והיו עושים כן, כדי שלא יזונו האומנים את עיניהם בקדש הקדשים[7].

קדושתה: יש מן התנאים מי שאומר, שהעלייה שמעל קדש הקדשים חמורה מקדש הקדשים עצמו, שכן, לקדש הקדשים נכנס הכהן הגדול בכל שנה ביום הכיפורים, ואילו לעליית קדש הקדשים אין נכנסים אלא פעם בכמה שנים. בעניין זה, יש מי שאומר פעם בשבע שנים, ויש מי שאומר פעמיים בשבע שנים, ודעה שלישית אומרת: פעם ביובל[8]. הכניסה לא היתה למטרת עבודה, אלא כדי "לידע מה היא צריכה"[9]. יש חולקים עליהם בעניין הקדושה, ואומרים, שאף שאין נכנסים לשם, אין זה משום קדושת המקום, אלא שלא היו צריכים להיכנס לשם[10].


העלייה במקדש

בתמונה נראה פתח העלייה בדרום ההיכל, ממנו היו נכנסים לעלייה המחולקת לשניים, חלקה קודש וחלקה קודש הקדשים. הנכנס לעלייה היה בודק אם היא צריכה תיקון. משם היה עולה בסולם העשוי משני עצי ארז ומגיע באמצעותו לגג העלייה.

[1] מידות ד, ו. רמב"ם בית הבחירה ד, ג.

[2] מידות שם. רמב"ם שם.

[3] מידות ד, ה. רמב"ם בית הבחירה ד, יב. וע"ע מסיבה שבהיכל.

[4] מידות שם. רמב"ם בית הבחירה ד, יג. יש אומרים שבין שני כלונסות אלה היו שליבות לעלות עליהם, ואם כן היו הכלונסות כמין סולם (ר"ש מידות שם, וכן פירשו תוי"ט ותפא"י שם), ויש אומרים שלא היו שם שליבות, אלא היו בכלונסות מקומות חקוקים להעמיד בהם את הרגל (רא"ש שם).

[5] מידות שם. רמב"ם שם. ועי' ר"ש מידות שם שראשי הפספסים היו בראש הכלונסות, וצ"ע, שאם כן כיצד הבדילו בין ההיכל לקדש הקדשים, הרי הכלונסות היו בפתח העלייה, והוא היה רחוק משם, בפינה מזרחית דרומית של העלייה.

[6] ראה יומא נד, א; וכתובות קו, א. רמב"ם כלי המקדש ז, יז. ושאלו האחרונים: אם היו שם פרוכות, לשם מה היה צריך לעשות שם ראשי פספסין. וראה מה שתירצו על זה תוי"ט ותפא"י במידות שם. ובספר עזרת כהנים על מידות שם, הביא שב'שלטי הגיבורים' י"ד תירץ, שהיו צריכים את ראשי הפספסים משום שלפעמים היו הפרוכות נטמאות והיו מורידים אותן לטובלן. ועוד כתב שם שלדעת הרד"ק לא היו פרוכות בעליה, ומה שאמר רב הוא שלא כסתם משנה במידות שהיו שם ראשי פספסים.

[7] משנה מידות שם, והובאה בפסחים כו, א. רמב"ם בית הבחירה ד, יג.

[8] (פסחים פו, א) ועי' תוספתא כלים ב"ק א, ז.

[9] אבא שאול בתוספתא כלים ב"ק א, ז ובגמרא פסחים פו, א.

[10] תוספתא בבא קמא שם: "אמרו לו: אין זו מעלה", וכביאור הר"ש בפירושו למשנה כלים א, ט. וכן משמע ברמב"ם בית הבחירה ז, כג, שכתב שלא היו נכנסים לשם אלא פעם בשבע שנים, ולא כתב שהעלייה הייתה חמורה מקדש הקדשים עצמו; וכן כתב מהר"י קורקוס שם, שקדושתה אינה מצד עצמה, אלא שאין נכנסים לשם כדי שלא ידרסו על גבי קדש הקדשים.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש