עובד אדום הגיתי


עובד אדום הגיתי: נמנה על שבט לוי, ונתמנה על ידי דוד ל'שוער' במקדש, בביתו שכן ארון הברית בדרכו לירושלים.

עובד אדום הגיתי חי בתקופת דוד המלך. בביתו העמידו את ארון הברית בדרכו לעיר דוד בירושלים. נמנה על שבט לוי, ומילא תפקידים שונים בבית המקדש.

נמנה על הלויים במקדש: השם 'עובד' מצוי במקרא, וכגון עובד סבו של דוד המלך[1], עם זאת השם 'אדום' אינו מקובל בישראל, ואפשר שהוא רומז לקשר כלשהו שהיה לו לארץ אדום. כך גם הכינוי 'הגיתי' צריך בירור שכן העיר גת היתה בידי פלישתים. לאור העובדה שעובד אדום הוא צאצא של קורח, ממשפחות בני קהת משבט לוי‏[2], יש מפרשים שקישרו בין 'הגיתי' לבין 'הגיתית', ושם האיש מלמדנו, שעובד אדום הגיתי, נמנה על הלויים המנגנים בבית המקדש המנגנים על כלי נגינה הקרוי 'גיתית'[3].

ארון הברית מופקד בבית עובד אדום הגיתי: בעת שהעלה דוד המלך את ארון הברית מקרית יערים לעיר דוד ברוב עם, אירעה תקלה פתאומית, שכן עוזא, בנו של אבינדב, אשר בביתם נשמר הארון עד כה בקרית יערים, נגע בארון הברית ומצא את מותו. דבר מותו השבית את שמחת העלאת הארון לירושלים, והמסע נעצר בבית אדום הגיתי, שם הועמד הארון על ידי דוד עד שיוחלט על מועד ראוי להמשך המסע[4]. לאחר שלושה חודשים נודע לדוד ששרתה הברכה בבית עובד אדום, והודעה זו הביאה את דוד להחלטה להמשיך את מסע הארון לירושלים‏[5]. חכמינו מתארים את הכבוד הרב שנהג עובד אדום בארון בשעה שהיה בביתו, שהיה מטאטא את הרצפה שלצידו[6], כמו כן הדליק נרות בפני הארון מדי בוקר וערב[7]. עוד מסבירים חז"ל כי הברכה שנתברך עובד אדום, היתה ריבוי צאצאיו. שמונת בניו נמנו במקרא, וכן מקצת מנכדיו, ובסך הכל היו במשפחתו שישים ושניים "אנשי חיל בכח לעבודה" שהיו שוערים בבית המקדש[8]. ברכה זו היוותה מופת ועדות לכך, שהקשר עם ארון הברית כשלעצמו אינו גורם כל נזק, אלא יחסו של האדם, מצוותיו ועוונותיו, הם הקובעים האם נוכחותו לצד הארון תביא עליו את הברכה[9].


מסע ארון הברית לירושלים – ותחנתו האחרונה בבית עובד אדום הגיתי

בציור נראים דוד וישראל מלוים את ארון הברית בשמחה בדרכו לירושלים. במרכז הציור נראה הארון נישא על עגלה חדשה. כן נראה עוזא המגיש את ידו לתמוך בארון מחשש לנפילה, ובכך מוצא את מותו. ברקע נראה בית עובד אדום הגיתי, שם הופקד ארון הברית למשמרת, עד להחלטה על המשך מסע הארון לירושלים.

תפקידי עובד אדום ומשפחתו בבית המקדש: בשעת העלאת הארון מביתו לעיר דוד, נמנה עובד אדום בין הלויים שהיו 'שוערים' בשמירה על הארון, כלומר, משגיחים לבל יגע בו מי שאינו ראוי לכך. כן נמנה על ה'משוררים' ומנגנים במהלך המסע‏[10]. לאחר שהוצב הארון במקומו בעיר דוד, באהל שבנה דוד לשם כך, היה עובד אדום מן הלויים שעמדו וניגנו שם בנבל ובכינור[11].

עובד אדום נמנה על ה'שוערים': דוד המלך עסק בהכנות לבניין בית המקדש הראשון[12] ובכלל זה מינה את הכהנים והלויים לתפקידים השונים הנדרשים בו. בין השאר, מינה את עובד אדום ומשפחתו ל'שוערים' במקדש, כלומר, אחראים על שמירת הבית, הלשכות השונות, וכן על פתיחת השערים והגפתם. בהגרלה שנערכה על חלוקת הגזרות במקדש, נקבע שעובד אדום ישמור על צידו הדרומי ועל 'בית האסופים'‏[13]. משמעות המונח, ככל הנראה, לשכה בה רוכזו כלים שונים שהיו במקדש[14]. משפחה זו שמרה על תפקידה במשך מאות בשנים. ומתברר, כמאתיים שנה אחרי בניין בית המקדש הראשון, מוצאים שיואש מלך ישראל שדד את אוצרות המקדש, שהיו תחת פקודתו של עובד אדום, ככתוב: "כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עובד אדום"‏[15].

מעולם האגדה

שכרו של עובד אדום הגיתי – על האכסניה שנתן לארון הברית

"פתח רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בכבוד אכסניא ודרש: 'ויברך ה' את עובד אדום בעבור ארון האלהים': והלא דברים קל וחומר: ומה ארון שלא אכל ושתה, אלא [בזכות שעובד] כיבד וריבץ לפניו – כך! המארח תלמיד חכם בתוך ביתו, ומאכילו ומשקהו, ומהנהו מנכסיו - על אחת כמה וכמה! מאי היא ברכה שברכו? ... זו חמות [אשתו] ושמונה כלותיה שילדו [בשלשה חדשים] ששה ששה בכרס אחד" (ברכות סג, ב).

[1] רות ד, כא.

[2] דברי הימים א' כו, א - ד.

[3] אבן עזרא תהילים ח, א.

[4] שמואל ב' פרק ו; דברי הימים א' פרק יג.

[5] שמואל ב' ו. דברי הימים א' יג.

[6] ברכות סג, ב.

[7] במדבר רבה ד, כ.

[8] דברי הימים א' כו, ד – ט.

[9] במדבר רבה ד, כ.

[10] דברי הימים א' טו. תפקידו המוגדר נדון בדברי הפרשנים.

[11] דברי הימים א' טז, ה.

[12] שנבנה בפועל בימי בנו, שלמה המלך.

[13] דברי הימים א' כו, טו.

[14] דעת מקרא שם.

[15] דברי הימים ב' כה, כד. וראה בפירוש מצודת דוד.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש