ניחוח


ניחוח: הקרבת הקרבן מתוך מחשבה מיוחדת לשם ניחוח.

ששה דברים מונה המשנה, שהכהן, העושה את העבודה צריך לכוון בהם, וכלשון המשנה: "לשם ששה דברים הזבח נזבח: לשם זבח, לשם זובח, לשם השם... לשם ניחוח"[1]. וכתבו הראשונים, "שאין חוששין אלא למחשבת [הכהן] העובד בלבד, כלומר, השוחט, או המקבל או המהלך או הזורק, אבל בעל הזבח - לא", וכך נפסק להלכה.

משמעות המושג 'ניחוח': כוונות מיוחדות מנו חכמים בשעת הקרבת הקרבן. אחת מהן היא הכוונה "לשם ניחוח", כלומר שריח הקרבן יהיה נחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא[2], שאמר וציווה על הקרבנות ונעשה רצונו[3]. עוד כתבו הראשונים בעניין ה'ניחוח', שיש לו משמעות רוחנית, "כי כאשר יסכימו הכל להקריב להקב"ה ולעובדו שכם אחד לבדו ולא לעבודה זרה, אז יתייחד בזה שם שמים"[4], וזה ה'ניחוח' העולה מן הקרבן[5]. ויש מפרשים 'ניחוח' מלשון 'מנוחה', כלומר שריח הקרבן מניח את מידת הדין[6]. עוד כתבו ראשונים, שניחוח הוא מלשון הנחה על דבר מסוים, שהריח העולה מן הקרבן גורם להנחת השפע האלוהי על המקריב, ובכך גורם הקרבן להתקרבות האדם אל הקדוש ברוך הוא[7].

דינים בניחוח הקרבן: כהן המקריב סתם, ולא כיוון בפירוש שהקרבן יהיה לשם ניחוח, יצא מקריב הקרבן ידי חובתו[8]. איברי עולה שצלה אותם מחוץ למזבח, ואחר כך העלן למזבח לשרוף אותם שם אחר צלייתם, אין בזה משום 'ריח ניחוח'[9]. כהן שעבד עבודה זרה - בין במזיד בין בשוגג, אף על פי שחזר בתשובה גמורה, אינו רשאי לעבוד במקדש לעולם. ואם עבר והקריב אין קרבנו ריח ניחוח. אבל השוחט לעבודה זרה בשוגג אם עבר והקריב - קרבנו ריח ניחוח ונתקבל[10].

מן המדרש: "נאמר בשור הגס 'אשה ריח ניחוח', ובעוף הדק 'אשה ריח ניחוח', ובמנחה 'אשה ריח ניחוח', לומר לך: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין את לבו לשמים. ושמא תאמר: לאכילה הוא צריך? תלמוד לומר 'אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה', ונאמר: 'כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה?!' לא אמרתי אליכם: זבחו כדי שתאמר: אעשה רצונו ויעשה רצוני, לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים, שנאמר: 'לרצונכם תזבחהו'. דבר אחר: לרצונכם תזבחהו - לרצונכם זבחו, לדעתכם זבחו"[11].


הכהן - וכוונת הקרבן

בציור נראה כהן העולה בכבש להקריב קרבן באש המערכה. במהלך ארבעת העבודות המוטלות על הכהן מכוון הכהן שש כוונות, וביניהן – 'לשם ניחוח'.

[1] משנה זבחים ד, ו.

[2] זבחים מו, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות ד, יא.

[3] מנחות קי, א; רש"י ויקרא א, ט.

[4] רבנו בחיי שם.

[5] 'תוספות אחרות' על הספרא, ויקרא נדבה פרק ו, ט, על פי תהלים נ, יב.

[6] רבנו אברהם אבן עזרא בראשית ח, כא.

[7] רמב"ן שם; רבנו בחיי שם.

[8] זבחים מו, ב; רמב"ם שם. וע"ע מחשבה בקדשים.

[9] ראה זבחים מו, ב; רמב"ם מעשה הקרבנות ו, ד.

[10] מנחות קט, א שם הוא במשמעות השוחט 'לשם ריח' וע"ע מחשבה בקדשים; רמב"ם ביאת המקדש ט, יג.

[11] מנחות קי, א.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש