נפה


נפה: כלי לניפוי פסולת מן הקמח, ולהפרדת הקמח מהסולת.

נאמר בתורה: "ולקחת סולת ואפית אותה"[1], ודרשו חז"ל, שהסולת צריכה להיות מנופה כל צורכה בטרם אפייתה[2]. בעת שטוחנים את גרעיני החיטה מקבלים סולת וקמח מעורבים זה בזה, לפיכך, משתמשים בנפה כדי לברור את הסולת מהקמח. יש מקרים בהם הניפוי צריך להיות מדוקדק יותר, אזי מנפים את הסולת מספר פעמים בעזרת הנפה[3].

נפה במנחות: לבדיקת טיב הסולת, מכניס הגזבר את ידו פנימה לתוך הסולת שבכלי. אם לא נמצא בה אבק, אין צורך בניפוי נוסף, וניתן להשתמש בסולת לצורך המנחות. ואם הבדיקה העלתה שיש אבק בסולת, יש לנפות את הסולת בנפה עד שתהיה נקיה[4].


ניפויים מיוחדים: בשלושה סוגי מנחות הקפידו[5] על ברירות נוספות: לחם הפנים*, שתי הלחם* והעומר*.

בלחם הפנים – מנפים את הסולת באחת עשרה נפות[6].

בשתי הלחם: - מנפים את הסולת למנחה בשתים עשרה נפות[7].

מנחת העומר – את מנחת העומר מנפים בשלוש עשרה נפות[8].

נפה לניפוי המנחות

בתמונה נראית נפה, המקובלת בין חקלאים ואופי לחם לניפוי הסולת מן הקמח.

[1] ויקרא כד, ה.

[2] משנה מנחות פה, א. רמב"ם אסורי מזבח ו, יב.

[3] רש"י כתב יד מנחות עו, ב. ד"ה 'בדקה בגסה'.

[4] מנחות פה, א. רמב"ם איסורי מזבח ו, יב.

[5] משנה מנחות עו, ב. ועיין רש"י ד"ה 'העומר היה מנופה' שכתב שניפוי הסולת בשלוש עשרה נפות הלכה למשה מסיני, ועיין ברמב"ם הלכות תמידין ומוספין ה, ו. שאין זה הלכה למשה מסיני אלא דין דרבנן בלבד. ונפקא מינא אם תיווצר מציאות שיהיה מצוי נפה טובה ולא נצטרך לנפות י"ג פעמים בכדי להגיע לסולת מובחרת. לרש"י הרי שהניפוי החוזר הוא מעכב, ולרמב"ם אין הכרח לנפות י"ג פעמים.

[6] משנה מנחות עו, ב. רמב"ם שם, וכתב שאין הדבר לעיכובא. עיין רש"י כת"י ד"ה 'עשרון משלשה סאים' שכתב שאפשר לנפות באותה נפה י"ג פעמים, ואילו הרמב"ם לא הזכיר דבר זה אלא בנפות שונות.

[7] משנה שם, רמב"ם תמידין ומוספין ח, ד.

[8] משנה שם, רמב"ם תמידין ומוספין ז, יב.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il