נחל קדרון


נחל קדרון: נחל סמוך לירושלים אליו ניקוו המים הזורמים מבית המקדש.

בכמה מקומות בתנ"ך נזכר נחל קדרון, העובר סמוך לירושלים[1]. בדברי חז"ל נזכר, כי אמת-המים* העוברת בעזרה היתה משתפכת אל נחל זה[2].

הטומאה היוצאת אל נחל קדרון: יש מי שסובר, כי היתה מחילה מירושלים מקברות בית דוד ומקבר חולדה הנביאה, אשר היתה יוצאת אל נחל קדרון. משום כך התירו להשאיר את הקברות הללו בירושלים, בניגוד לשאר הקברות, שכן, טומאת הקברים הללו יוצאת מחוץ לחומת ירושלים[3]. אולם הדעה המקובלת היא, שלא פינו את הקברות הללו, משום שאין מפנים קבר של מלך או של נביא[4].

צמחים בנחל קדרון: נאמר על אסא המלך אשר שרף בנחל קדרון את ה'מפלצת', כלומר, עבודה זרה שעשתה אמו[5]. אמנם אסור ליהנות מעבודה זרה, ושריפה זו יכולה להועיל לגידול צמחים במקום שריפתה, מסבירים חז"ל, שיש מקומות בנחל קדרון שאינם ראויים לגידול צמחים, ושם נעשתה שריפה זו[6]. עם זאת מצינו, שיש מקומות בנחל קדרון הראויים לגידול פירות וירקות, ואף התירו חכמים למכור לגננים מים היוצאים מן המקדש[7], לזבל את שדותיהם מאמת המים הזורמת אל הנחל[8].

זיהוי נחל קדרון: מן הפסוקים משתמע, שנחל קדרון עובר בין הר הבית להר הזיתים[9]. יש הרוצים לומר, כי הנחל הקיף את ירושלים מצדדים נוספים, שכן יש עמק המקיף את ירושלים מצד מזרח, מצד דרום, ואף מצד מערב, ויתכן שכל הגיא נקרא נחל קדרון[10].


נחל קדרון מקיף את ירושלים

בציור נראה נחל קידרון המקיף את ירושלים משלשה כיוונים, ממזרח, דרום ומערב.

[1] לדוגמא: שמואל ב טו, כג; מלכים א ב, לג.

[2] משנה ביומא נח, א; מידות ג, ב; רמב"ם בית הבחירה ב, יא.

[3] אבות דרבי נתן נוסחה א פרק לה. ובמסכת שמחות (פרק יד הלכה י) ובירושלמי נזיר (פרק ט הלכה ג) זוהי דעת רבי עקיבא.

[4] דעת חכמים במסכת שמחות ובירושלמי שם, וכן הוא ברמב"ם בית הבחירה ז, יג.

[5] דברי הימים ב' טו, טז.

[6] עבודה זרה מד, א וברבינו חננאל שם.

[7] עיין ערך מעילה.

[8] עבודה זרה שם.

[9] בשמואל שם נאמר לגבי דוד ואנשיו שעברו את הקדרון בדרכם אל עבר הירדן, ולאחר מכן בפסוק ל, נאמר על דוד, שהיה עולה "במעלה הזיתים". אם נניח שהכוונה היא להר הנקרא כיום הר הזיתים (וכפי שכותב רש"י במקום "הר הזיתים"), הרי שנחל קדרון עומד בין ירושלים לבין הר הזיתים במזרח; וכן נוקטים חוקרים רבים (ראה לדוגמא בספר חיבת ירושלים סימן כז).

[10] ראה בעזרת כהנים על מידות ב, ד; מהדורת תורת המקדש עמוד של, על פי אזהרתו של שלמה לשמעי במלכים שם, שיישאר בירושלים ולא יעבור את נחל קדרון, ושמעי שעבר על דבריו יצא מירושלים לכיוון גת, שהוא בצד מערב ובכך עבר את נחל קידרון הסובב את ירושלים. ובמלבי"ם (שם פסוק מ) פירש, ששמעי חשב שלא ייענש, משום שאע"פ שיצא מירושלים בלכתו מערבה, הוא לא עבר את נחל קדרון.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il