נחמיה


נחמיה: מושל יהודה בתחילת ימי בית שני ומאנשי כנסת הגדולה.

נחמיה בן חכליה. מתואר בכתובים כשר המשקים לפני מלך פרס, היה מזרע המלוכה מבית דוד, ותוארו נאה[1]. שמו נזכר גם בשם 'התרשתא', ודרשו חכמים תואר זה, על שם שהתירו לו חכמים לשתות מיין בית המלך מתוקף תפקידו בבית המלוכה[2].

מבית המלוכה - לירושלים: נחמיה עלה לארץ ישראל כדי לעזור לאחיו העולים מבבל בעת צרתם בראשית ימי הבית השני. כשר בבית המלוכה קיבל נחמיה רשות ממלך פרס לסייע לאחיו בירושלים, ובשנת עשרים לדריוש עלה נחמיה ארצה, כשבכוונתו להקים את ירושלים מחורבותיה[3]. נחמיה נמנה על אנשי כנסת הגדולה בזמן בית שני[4], ותיקן תקנות לביצור מעמד התורה בירושלים ובארץ הנבנית מחדש.

בניית חומת ירושלים: מיד עם בואו נוכח בחורבן העיר וחומותיה, ועמד על הסכנה של הישיבה בירושלים שחומתה פרוצה ומיעוט המתגוררים בעיר. החלטתו הראשונה היתה לבנות את חומת ירושלים ובכך לחזק את העיר ואת יושביה. מתוקף סמכותו כפחה, חילק נחמיה את העבודה להקמת חומות ירושלים לארבעים ושתים משפחות, וכל אחת מהן היתה אחראית על גיזרה משלה בחומה. חלק מן המשפחות עבדו מרצון ואף עבדו בהתנדבות מעבר למכסתם. לעומת זאת היו משפחות שהיה צריך להטיל עליהן את העבודה בכפיה. כל משפחה היתה בונה את חלקה, וגם שומרת על אותה גיזרה מפני אויבים שהתנכלו לתושבי העיר. כדי להבטיח את ההגנה על העיר ציווה נחמיה על כל הבונים להישאר ללון בעיר ולהשתמש בשופרות לאזעקה בעת הצורך, כשנחמיה עומד בראש משמר העיר עד לסיום בנין החומה. השומרונים ניסו להניח מלכודת לנחמיה מחוץ לירושלים כדי להורגו, אולם בחכמתו ידע כיצד להערים עליהם ולהמשיך את המפעל עד תומו. בכ"ה באלול, לאחר חמישים ושנים יום בניין החומה הושלם, ונחמיה קיים טכס מיוחד לקידוש חומת ירושלים כזכר לקידוש החומה בימי דוד ושלמה.


נחמיה במעמד כריתת ה'אמנה'

בציור נראה נחמיה בעת החתימה על האמנה בחצרות המקדש. בהתאם לאמנה זו מתחייב העם לספק את כל צורכי המקדש, כגון, שלישית השקל בשנה, קרבנות התמיד, קרבן עצים, תרומות ומעשרות ועוד.

חיזוק קיום המצוות בירושלים: נחמיה המשיך את פעולתו של עזרא בחינוך העם לקיום מצוות, זאת, לאחר תקופת רפיון בעת גלות בבל, וחידוש חיי העם בירושלים שהיה כרוך בקשיים. באשר לשמירת השבת פעל לסגירת שערי ירושלים בפני סוחרים נוכרים ואף איים לפגוע בסוחרים נוכרים שילונו בשבת סמוך לעיר ויסחרו שם עם יהודים. נחמיה נאבק בנישואי תערובת והטיל עונשים וקנסות על נושאי נשים נוכריות. כן סילק מתפקידם כהנים שנשאו נוכריות ומינה במקומם כהנים כשרים.

נחמיה כורת 'אמנה' במעמד מיוחד בירושלים: לחיזוק המצב הרוחני וקיום המצוות בהקפדה, פעל נחמיה לשתף את העם בהחלטות על קבלת עול מצוות. נחמיה קיים מעמד מיוחד בירושלים בו כרתו ישראל 'אמנה' לקיים מצוות שקיומן נחלש. ככתוב: "ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה, וכותבים, ועל החתום שרינו לויינו כהנינו"[5]. האמנה כללה התחייבות של כלל המתכנסים, שלא לשאת נשים נוכריות, לא לחלל את השבת, לשמור על הלכות שמיטה, ולהבטיח את קיום עבודת הכהנים והלויים בבית המקדש.

תקנות הנוגעות למקדש: האמנה שנכרתה כללה תקנות מיוחדות בענייני המקדש, וכגון תרומת שלישית השקל לצורך העבודה במקדש[6]. קביעת המשפחות שיביאו 'קרבן עצים'* למזבח במהלך השנה[7]. הבאת תרומות ומעשרות ללשכות מיוחדות בבית המקדש, ובכך להבטיח את מסירת מתנות הכהונה לכהנים ומשפחותיהם[8]. כמו כן נכרתה הברית על הבאת קרבנות החובה - תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם[9]. עוד תיקן כחובה ליישב את העיר ירושלים על ידי נציגי המשפחות "להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלים"[10], כלומר, להביא למצב שעשירית מעולי בבל מאכלסים את ירושלים, ובכך הופכים אותה למרכז כלכלי ורוחני. בתום שתים עשרה שנה שב נחמיה לבבל להמשיך בתפקידו בבית המלוכה, אולם עם הרעת המצב הרוחני בירושלים שב ועלה ארצה, והמשיך בפעולותיו לחיזוק שמירת התורה בירושלים ובנותיה. בעשרה בטבת נפטר נחמיה לבית עולמו[11].

מדברי חז"ל

אל יספר אדם - לא בשבח עצמו ולא בגנות ראשונים

"כל דברי ספר עזרא - נחמיה בן חכליה כתב אותם, ומדוע לא נקרא הספר שכתב על שמו?... מפני שהחזיק טובה לעצמו, שנאמר: 'זכרה לי אלהי לטובה'... רב יוסף אמר: מפני שסיפר בגנותן של ראשונים, שנאמר: 'והפחות הראשונים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים'" (סנהדרין צג, ב).

[1] אוצר המדרשים עשרת המלכים.

[2] ירושלמי קידושין ד, א.

[3] נחמיה ב, ד – ט.

[4] הקדמה לפירוש המשנה לרמב"ם; סדר הדורות ר' היילפרין.

[5] נחמיה י, א.

[6] נחמיה י, לג; ראה ערך מחצית השקל.

[7] נחמיה י, לה.

[8] נחמיה י, לט.

[9] נחמיה פרק י.

[10] נחמיה יא, א.

[11] סוף מגילת תענית.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש