מתנות כהונה


מתנות כהונה: עשרים וארבע מתנות שנצטוו ישראל לתת לכהנים: מן הקרבנות, מן החי והצומח, ומן ההקדש.

נאמר בתורה: "וידבר ה' אל אהרן: ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי, לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחוק עולם"[1]. מפרשה זו ומפרשות אחרות למדו חז"ל, שעשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לכהנים. על מתנות אלו נכרתה ברית לאהרן ולבניו, שיקבלו אותן מישראל לעולם[2], שנאמר: "כל תרומת הקדשים... ברית מלח עולם היא לפני ה' לך ולזרעך אתך"[3].

חלוקת מתנות הכהונה: עשרים וארבע מתנות הכהונה מתחלקות לחמישה סוגים, זאת, בהתאם למקומות האכילה והזכייה[4] כדלהלן: א. מתנות הנאכלות במקדש לפנים מחומת העזרה*. ב. מתנות הנאכלות בתחומי ירושלים*. ג. מתנות שזוכים בהם בתחום ארץ ישראל בלבד. ד. מתנות הניתנות גם בחוץ לארץ. ה. מתנה אחת שזוכים במהלך העבודה במקדש.

שמונה מתנות הנאכלות בעזרה: א. בשר חטאת נאכל לכהנים - בין חטאת יחיד בין חטאת ציבור, וכן חטאת העוף[5]. ב. בשר אשם אף הוא נאכל לכהנים - בין אשם ודאי ובין אשם תלוי[6]. ג. זבחי שלמי ציבור, הם שני הכבשים שמקריבים בחג השבועות עם שתי הלחם[7]. ד. מותר העומר, שיירי המנחה שנותרו לאחר הקרבת הקומץ נאכלים[8]. ה. שיירי מנחות שמביא אדם מישראל, בין מנחת נדבה ובין מנחת חוטא[9]. ו. שתי הלחם הקרבים בחג השבועות[10] ז. לחם הפנים הנאכל לכהנים בשבת[11]. ח. לוג שמן של מצורע*[12].


ביכורים במקדש

בציור נראה כהן המקבל ביכורים במקדש מידי אדם מישראל. פירות הביכורים נאכלים בקדושה על ידי הכהן ובני ביתו בתחומי ירושלים המקודשת.

חמש מתנות הנאכלות בתחומי ירושלים: א. חזה ושוק של שלמים[13]. ב. הבשר והלחם המורם מקרבן תודה, והם ארבע ככרות לחם המונפים עם החזה והשוק[14]. ג. המורם מאיל נזיר, והם שתי ככרות לחם וזרוע בשלה המונפים עם החזה והשוק[15]. ד. בכור בהמה טהורה[16]. ה. ביכורים, אף הם נאכלים בקדושה בתחומי ירושלים[17].

חמש מתנות ניתנות בתחומי ארץ ישראל: א. תרומה גדולה[18]. ב. תרומת מעשר[19]. ג. חלה[20]. ד. ראשית הגז[21]. ה. שדה אחוזה, והיא נחלת אבות שהקדישו אותה בעליה למקדש, ולא קנו אותה חזרה עד היובל[22].

חמש מתנות כהונה הנוהגות בכל מקום: א. זרוע לחיים וקיבה ניתנים לכהנים מכל בהמה הנשחטת לאכילה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ[23]. ב. פדיון הבן[24]. ג. פטר חמור[25]. ד. גזל הגר. כלומר, אדם שגזל סכום כל שהוא מן הגר בחייו, ומת הגר ואין לו יורשים, והגזלן רוצה להשיב את הגזלה, אזי משלם את הגזלה לכהנים[26]. ה. חרם. והוא - האומר על אחד מנכסיו: 'הרי זה חרם'! הנכס מוקדש לכהנים ואין אפשרות לפדות אותו[27].

מתנה מהמקדש: מתנה הניתנת במקדש ואינה לאכילה, היא - עורות העולה, וכן שאר עורות קדשי קדשים[28].

קדושת המתנות: עשרים וארבע המתנות יש בהן דרגות קדושה שונות: שמונה המתנות שבמקדש הן בגדר 'קדשי קדשים', ואינן נאכלות אלא לכהנים הזכרים במקדש[29]. החמש שבירושלים הן בגדר 'קדשים קלים', ונאכלות לכהנים - בין זכרים ובין נקבות[30]. מתנות אלו ניתנות רק לכהנים הזכרים שבאותו משמר[31]. התרומה, תרומת מעשר והחלה - קודש[32]. לא כן הזרוע הלחיים והקיבה וכן ראשית הגז, שהן חול[33]. אלו ואלו ניתנים בין לזכרים ובין לנקבות[34]. שדה אחוזה, גזל הגר, החרמים ועורות הקדשים - חול, וזוכים בהם כהני המשמר המשרתים באותו זמן במקדש[35]. פדיון הבן ופטר חמור – חול, וזוכים בו זכרי הכהנים[36].

כהן שאינו מודה במתנות: כל כהן שאינו מודה בכהונה, או במתנות כהונה - ואפילו באחת מהן, אין לו חלק בכהנים ואין נותנים לו מתנות כלל[37]. יש מפרשים שהכוונה היא שיש בו דברי מינות, שאומר בלבו, שאלו דברי הבל ולא ציוה הקב"ה, אלא משה בדה מלבו[38]. ויש מפרשים, שהאומר כן הרי הוא בגדר אפיקורס, ובוודאי שאין לו חלק בכהונה[39], ומה שמובא בהלכה, שאין נותנים לו מתנות כהונה, הכוונה היא, שהאדם הוא בגדר מאמין, אלא שאומר שאין המתנות חובה אלא רשות[40]. ויש מפרשים שהמושג 'אינו מודה בכהונה' פירושו, שאינו מקבל עליו לעסוק במצוות הכהונה ובשמירת דיני הכהונה[41].

ברכה על אכילת המתנות: כל האוכל מתנה שיש בה קדושה, כגון קרבנות או חלה וביכורים, שהם אסורים לזרים, מברך: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול חטאת, או אשם, או ביכורים", וכיוצא בזה[42], מפני שהיא מצות עשה של תורה[43].

מן המדרש

למה נסמכה פרשת מתנות כהונה לפרשת קרח? משל למה הדבר דומה? - למלך בשר ודם שהיה לו בן בית, ונתן לו שדה אחת במתנה ולא כתב ולא חתם ולא העלה לו בערכיים, בא אחד וערער כנגדו על השדה, אמר לו המלך: [יש לחשוש] שכל מי שירצה יבוא ויערער כנגדך על השדה! [לפיכך] בוא, ואני כותב ואני חותם ואני מעלה לך בערכיים! כך, בא קרח ועירער על הכהונה כנגדו, אמר לו המקום: כל מי שירצה יבוא ויערער כנגדך על הכהונה?! - בוא ואני כותב. ואני חותם ואני מעלה לך בערכיים. לכך נאמרה פרשה זו סמוך לקרח. ולפי שקורח ועדתו ערערו על הכהונה - נתן הקב"ה את המתנות לאהרן ולבניו בברית מלח עולם[44].


תרומה בגורן

בציור נראים כהנים מקבלים תרומה מתבואת הארץ בעת הקציר. הכהנים רשאים לאכול אותה בקדושה בכל מקום - אנשים נשים וטף.

[1] במדבר יח, ח. ובהמשך הפרשה מנויים חלק ממתנות הכהונה.

[2] ספרי פיסקא קיח; בבא קמא קי, ב; חולין קלג, ב; רמב"ם ביכורים א, א.

[3] במדבר יח, יט.

[4] חלוקה זו היא לפי חלוקת הרמב"ם בהלכות ביכורים א, ג-יא, ויש חלוקה אחרת שחילקו חז"ל בבא קמא שם, והביאה הרמב"ם בהלכות ביכורים א, יב-טו.

[5] במדבר יח, ט שנאמר: "ולכל חטאתם"; ספרי פיסקא קיז; רמב"ם שם א, ד.

[6] במדבר יח, ט. שנאמר: "ולכל אשמם"; ספרי שם; רמב"ם שם.

[7] במדבר יח, ט. שנאמר: "לכל קרבנם" ועיין רש"י שם; רמב"ם שם.

[8] במדבר יח, ט. שנאמר: "לכל מנחתם"; מנחות עג, א; רמב"ם שם.

[9] במדבר יח, ט. שנאמר: "לכל מנחתם"; ספרי שם; רמב"ם שם.

[10] במדבר יח, ט. שנאמר: "כל קרבנם"; ספרי שם; רמב"ם שם.

[11] במדבר יח, ט. שנאמר: "כל קרבנם"; ספרי שם; רמב"ם שם.

[12] במדבר יח, ט. שנאמר: "קדש קדשים"; ספרי שם. וראה מנחות שם שלמדו מ"כל קרבנם"; רמב"ם שם.

[13] ויקרא ז, לד; רמב"ם שם א, ה.

[14] במדבר יח, יא שנאמר: "תרומת מתנם לכל תנופות בני ישראל"; רש"י שם; רמב"ם שם.

[15] שם.

[16] במדבר יח, יז - יח; רמב"ם שם.

[17] דברים יח, יג; רמב"ם שם.

[18] דברים יח, ד; במדבר יח, יב. שנאמר: "כל חלב דגן"; ספרי שם. וראה רש"י שלמד מ"ראשיתם"; רמב"ם א, ו.

[19] במדבר יח, כו; במדבר יח, יב. שנאמר: "כל חלב דגן"; ספרי שם; רמב"ם שם.

[20] במדבר טו,כ; במדבר יח, יא. שנאמר: "לה' "; ספרי שם; רמב"ם שם.

[21] דברים יח,ד ; במדבר יח, יא. שנאמר: "ראשיתם"; ספרי שם; רמב"ם שם.

[22] ויקרא כז, כא. שנאמר: "לכהן תהיה אחוזתו"; רמב"ם שם.

[23] דברים יח, ג; במדבר יח, יב. שנאמר: "אשר יתנו"; ספרי שם; רמב"ם שם א,ז.

[24] במדבר יח, טו. שנאמר: "כל פטר רחם באדם"; רמב"ם שם.

[25] במדבר יח, טו. שנאמר: "כל פטר רחם בבהמה"; רמב"ם שם.

[26] במדבר יח, ט. שנאמר: "אשר ישיבו לי"; ספרי שם; זבחים מד, ב; רמב"ם שם. וראה רמב"ם הלכות גזלה ואבדה ח, ה.

[27] במדבר יח, יד. שנאמר: "כל החרם"; רמב"ם שם.

[28] ויקרא ז, ח; רמב"ם שם א, ח.

[29] במדבר יח, י; רמב"ם שם א, ט; ראה גם הלכות מעשה הקרבנות י, ג.

[30] במדבר יח, יא שנאמר: "לך נתתים ולבניך ולבנותיך עמך לחק עולם"; רמב"ם הלכות ביכורים א, י; ראה גם הלכות מעשה הקרבנות י, ד- ה.

[31] רמב"ם הלכות ביכורים א, י.

[32] רמב"ם שם א, ו.

[33] רמב"ם שם א, ו - ז.

[34] רמב"ם שם א, יא.

[35] רמב"ם שם א, י.

[36] רמב"ם שם.

[37] חולין קלב, ב - קלג, א; רש"י שם וראה גרסת רבנו חננאל שם; בכורות ל, ב רמב"ם שם א, א.

[38] רש"י חולין קלב, ב; המאירי שם.

[39] ריטב"א שם.

[40] ריטב"א שם.

[41] כך משמע מפירוש רבנו חננאל שם; פירוש החפץ חיים לספרא צו פרק טז.

[42] תוספתא ברכות ה, כב; רמב"ם הלכות ביכורים א, ב; הלכות תרומות טו, כב; משנה למלך מעשה הקרבנות י, א.

[43] רדב"ז הלכות ביכורים שם על פי הלכות מעשה הקרבנות י, א-ב.

[44] ספרי קרח פיסקא קיז; רש"י במדבר יח, יט.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il