מתעסק בקדשים


מתעסק בקדשים: העוסק בבהמת קרבן, ואגב עיסוקו עשה עבודה, כגון שחיטה מבלי שהתכוון לכך.

נאמר בתורה: "ושחט את בן הבקר לפני ה'"[1]. מפסוק זה לומדים חז"ל, שהשוחט בהמת קרבן צריך לעשות זאת לשם בן הבקר, ולא כמתעסק[2], והיה, אם בעת השחיטה לא היתה כוונתו לצורך הקרבן אלא לשחיטה סתם - השחיטה פסולה[3]. הדבר נלמד מן האמור - "לרצונכם תזבחוהו"[4], שהזביחה צריכה להיות לדעתכם[5].

כוונה לשחיטה: יש אומרים, שכל עוד קיימת באדם כוונה לשחוט כהלכה, אין הוא נחשב כ'מתעסק בקדשים', וה'מתעסק' שאמרו, הוא רק כאשר התעסק בסכין והתכוון להגביה אותו או לזורקו והקרבן נשחט בלא כוונה[6]. ויש אומרים, כי אף אם התכוון לחתיכת סימנים בעלמא, ולא התכוון לבצע שחיטה, הדבר נחשב כמתעסק. כך גם אם סבר שהוא שוחט חולין ולא קדשים אף זה בגדר 'מתעסק'[7].

[1] ויקרא א, ה.

[2] זבחים מז, א.

[3] זבחים שם; רמב"ם פסולי המוקדשין א, ג.

[4] ויקרא יט, ה.

[5] זבחים שם.

[6] רש"י חולין יג, א ד"ה מניין למתעסק, וכפי שהגמרא בחולין לא, א פוסלת בחולין.

[7] תוספות שם ובזבחים שם ד"ה מניין. ולרש"י במקרים אלו השחיטה כשרה, אלא שלא עלתה לבעלים. מהרמב"ם שם לכאורה משמע כרש"י, אם כי הלחם משנה כתב בדעתו שסובר כתוספות.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il