נבוכדנאצר


נבוכדנאצר: מלך בבל מחריב בית המקדש הראשון.

נבוכדנאצר נמנה עם שושלת מלכים ממוצא כשדים, אשר בניה משלו בבבל בסוף ימי בית ראשון. מלכותו על ארץ בבל נמשכה ארבעים וחמש שנה, זאת, במקביל למלכות יהויקים, יהויכין וצדקיהו[1]. נבוכדנאצר עלה על ירושלים לראשונה בשנה הרביעית ליהויקים[2]. היה זה בעקבות הנצחון על פרעה נכו בכרכמיש שעל נהר פרת. נבוכדנאצר לקח ממנו את כל הארצות שהיו למלך מצרים בעבר הנהר, וכך עלה על ירושלים וכבשה.

מלכי יהודה עבדים לנבוכדנאצר: נבוכדנאצר כבש את ירושלים ושיעבד את מלכי יהודה למלכות בבל. בעקבות הכיבוש נאמר: "ויהי יהויקים לעבד [לנבוכדנאצר] שלש שנים", כן הוטל מס כבד על תושבי יהודה. על אכזריותו אמרו חכמים: "כל ימיו של אותו רשע, לא נמצא שחוק בפה כל בריה"[3], ולכן אמרו חז"ל: "הרואה ביתו של נבוכדנצר אומר: ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע"[4]. בתום שלש שנים שב יהויקים ומרד בנבוכדנצאר[5]. בשנה אחת עשרה למלכות יהויקים, עלה נבוכדנאצר על ירושלים: בתחילה אסר את יהויקים בנחושתיים להוליכו לבבל. כן הגלה עמו חלק מן העם לבבל, ועמהם היה דניאל[6].


על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו

בציור נראה נבוכדנאצר ושריו אוכלים ושותים על נהרות בבל. לפניו יושבים הלויים שגלו מירושלים, כשהם נדרשים לשיר לפניו משירי המקדש. הלויים תלו את כינורותיהם על עצי הערבה, קיצצו את בהונות ידיהם בפיהם, כדי שלא יוכלו לשיר את שיר ה' על הקרבן בפני מחריב המקדש.

גלות ראשונה – בימי יכוניה: מלך בבל בזז את כלי המקדש והביאם להיכלו בעיר בבל[7], זאת, לאחר שהמליך את יהויכין – יכניה - בנו של יהויקים למלך על יהודה. כעבור שלשה חדשים ועשרה ימים, נמלך נבוכדנצאר על שמינה למלך את יהויכין[8], ושלח את צבאו לאסור את יהויכין ולהביאו לבבל. על פי המתואר בספר מלכים, נבוכדנאצר בעצמו עלה לירושלים והגלה את יושביה[9]. עם הגולים נמנו יחזקאל הנביא[10], וכן אנשי ירושלים, השרים, גיבורי החיל וכל החרש והמסגר[11], לא נשארו בארץ כי אם דלת העם בלבד. גם המקדש נבזז, כל אוצרת בית ה' ואוצרות המלך, כלי הזהב שבהיכל קוצצו ונלקחו לבבל[12].

גלות שניה – בימי צדקיהו: נבוכדנאצר העביר את המלוכה מיכניה לצדקיהו* והמליך אותו על יהודה וירושלים. צדקיהו לא הלך בדרכי ה', ואף הוא מרד במלך בבל. נבוכדנאצר עלה על ירושלים והרג ביושביה. גם כלי המקדש הנותרים, ובהם עמודי הנחושת – יכין ובועז, וכן ים הנחושת, המכונות אשר עשה שלמה, כולם נלקחו בשבי. את המקדש שרף באש ואת חומת ירושלים ניתץ. מדברי ספר מלכים עולה, כי נבוזראדן רב הטבחים של נבוכדנאצר, הוא זה ששרף את בית המקדש, והוא שהגלה את כל שרידי החרב, אשר נותרו בחיים[13].

מן המדרש

נבוכדנאצר ושבויי יהודה – על נהרות בבל

"בשעה שבא נבוכדנצר ושרף את בית המקדש והגלה את ישראל ושבה אותם, לא עשה אסטטיא [חנייה לשבויים] בכל ארץ ישראל אלא היו רודפים אותם... שהיו חוששים לנפשם לומר... שמא יעשו [ישראל] תשובה עד שהם נתונים בתוך ארצם והוא עושה לנו כדרך שעשה לסנחריב [שהרג את חילו]... כיון שבאו על נהרות בבל, וראו עצמם שהם נתונים בידם על אדמתם [בחוץ לארץ] מיד עשה אסטטיא. אלו [החיילים] ניפנו לאכילה ושתייה, ואלו [השבויים] נפנו לבכי ולמספד. אמר להם נבוכדנצר: מה אתם יושבים ובוכים! והוא קורא לשבטו של לוי ואמר להם... עד שאנו אוכלים ושותים אני מבקש שתעמדו ותקישו לפני בכינורות שלכם כדרך שהייתם מקישים בבית המקדש!... אמרו: לא דיינו שהחרבנו בית מקדשו בעונותינו, אלא עכשיו אנו עומדים להקיש בכינורותינו לפני הננס הזה?! מיד עמדו כולם ונטלו עצה ותלו כינורותיהם בערבות שהיו שם, ושלטו בנפשותם ונתנו אליוני [בוהן] ידיהם לתוך פיהם ומרצצים ומקצצים אותם... [ככתוב]: 'על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו... על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו... כי שם שאלונו שובינו... שירו לנו משיר ציון... אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם שלטתם בעצמיכם וקטעתם אצבעותיכם, חייכם... אני משיב אתכם [לציון]". (פסיקתא רבתי פיסקא לא - ותאמר ציון).

מן המדרש

נבוכדנאצר קיבל אות משמים כי יצליח להחריב את ירושלים

אמר ר' לוי: שמונה עשרה שנה היתה בת קול מכרזת לתוך ביתו של נבוכדנצר ואומרת: עבד רע! עלה והחריב את בית אדונך, כי בני אדונך אינם שומעים לו! היה מתיירא לעלות, לפי שהיה יודע מה שהגיע לסנחריב בימי חזקיה [שמתו חייליו] ולא היה מאמין שהקב"ה מחריב את ירושלים. מה עשה? עמד על פרשת דרכים לקסום קסם לידע אם לעלות אם לאו (על פי יחזקאל כא, כו). היה זורק את החץ לשם אנטוכיא, או לשם צור, או לשם לודקייא, והיה החץ נשבר [מחמת חוזקם ועמידתם]. וכשהיה יורה חץ לשם ירושלים לא נשבר, והיה יודע שהיא עתידה להחרב . כיון שראה כן התחיל לומר לפני הקב"ה: רבונו של עולם! מי האמין שיכנסו השונאין לירושלים ומחריבין אותה, ונכנסין למקום שלא היתה ברייה יכולה ליגע בו! הרי נכנסו השונאין וטמאו מקדשך, והרגו את בניך, שנאמר (תהילים עט, ב): 'אלהים באו גוים בנחלתך'". (איכה ד יב).

[1] מגילה יא, ב.

[2] ירמיה מו, ב.

[3] שבת קמט, ב.

[4] ברכות נז, ב.

[5] מלכים ב' כד, כא. ובסדר עולם רבה תחילת פרק כה תמהו, שכן נבוכדנצאר מלך בשנת ארבע ליהויקים, וכיצד מרד בו יהויקים בשנת שלש למלכו [למלכות יהויקים] ? ותירצו שהכוונה היא לשנת שלוש למרדו. יוצא שנבוכדנצאר עלה פעמיים על יהויקים, לראשונה על מנת לכובשו, ובשניה - לאחר שלש שנים עלה נבוכדנצאר כדי לדכא את המרד. יוסף בן מתיתיהו בקדמוניות, ספר עשירי סעיפים 85- 88, מתאר שנבוכדנצאר הטיל מס כבד על העם, והואיל ויהויקים פחד מפני האויב, קנה את שלום מלכותו בכסף. בשנה השלישית שמע יהויקים שמצרים יוצאים למלחמה על מלך בבל, לכן לא שילם את המס, וזוהי היתה מרידתו.

[6] עיין בתחילת ספר דניאל.

[7] דברי הימים ב' לו, ז. וכן דניאל א, ב.

[8] ויקרא רבה יט, ו. וכן עיין ביוסף בן מתיתיהו קדמוניות י סעיפים 97 – 102. מפני שחשש שמא יהויכין ימרוד בו על שהרג את אביו יהויקים.

[9] מלכים ב' כד, י. ועיין ויקרא רבה יט, ו; שכאשר עלה נבוכדנאצר על יכניה, עלה יכניה לגג המזבח והרים את מפתחות העזרה לשמים, באומרו: "לא היינו גזברים נאמנים לפניך". משם יצא יכניה לבבל, ועל שמו נקרא 'שער יכניה'; מידות ב, ו.

[10] יחזקאל א, ב.

[11] מדברי חז"ל גיטין פח א, עולה, שאינם אלא תלמידי חכמים, עיין שם.

[12] מלכים ב' כד, יג. דברי הימים ב' לו, י.

[13] מלכים ב' כה, ח. דברי הימים ב' לו, יח – יט.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש