נבל


נבל: כלי נגינה במקדש.

בעת הקרבת הקרבנות במקדש היו הלויים מלווים את ההקרבה בשירה בפה, וכן בנגינה בכלי נגינה שונים. אחד מכלי הנגינה שהלויים נגנו בהם היה הנבל, וכדלהלן.

מהות השם 'נבל': במדרש נאמר[1]: "למה נקרא שמו נבל? שהוא מנבל כל מיני זמר", כלומר, צליל הנבל כה נעים ויפה - שהוא מנבל ומבטל קולם של כלים אחרים. פירוש נוסף הובא בספר 'שלטי הגיבורים' לרבי אברהם הרופא: "מפני שבצורתו הוא כדמות נבל יין חלול מתוכו, שיש לו כרס וצואר"[2].

צורת הנבל: הרמב"ם מתאר את הנבל, וזו לשונו[3]: "נבל, כלי כצורת הנאד, והוא בעל מיתרים ומנגנים בו". בעל 'שלטי הגיבורים' מרחיב מאד בתיאור הנבל ומתארו לפרטי פרטים. ככלל תיאורו תואם לזה של הרמב"ם, ומדובר על כלי נגינה בצורת נבל יין נפוח – נאד - בעל מיתרים, ראה דבריו שם בהרחבה[4].


הנבל המיתרים - ותיבת התהודה

בתמונה נראה נבל שנעשה ב'מכון המקדש': בנבל עשרים ושנים מיתרים כמניין עשרים ושתים האותיות בלשון העברית. בנבל תיבת תהודה המגבירה את קול המיתרים ומשפרת את הצליל. הנבל שנעשה בימי קדם, נעשה בסגנון אחר, והיה עשוי כמין נאד מעור המגביר את הקול, בצירוף מיתרים המשמיעים יחד קול נעים.

מספר וסוג המיתרים בנבל: מספר המיתרים בנבל גדול ממספר המיתרים בכינור[5], ופעמים רבות מוזכר שהיו לנבל עשרה מיתרים[6], וכפי שאמר דוד המלך בתהלים: "בנבל עשור אזמרה לך"[7]. אכן, בעל 'שלטי גיבורים' אומר, שלדעתו הנבל של דוד המלך היה בעל עשרה מיתרים, אם כי הוא עצמו מביא דוגמאות מזמנו, שיש גם נבלים עם שלושה עשר מיתרים ויותר[8]. עוד מוסיף בעל 'שלטי גיבורים' שמיתרי הנבל עשויים אך ורק מגידי בהמה או מעי בהמה ולא מנחושת[9]. סמך לדבריו ניתן להביא מהמשנה בקנים האומרת: 'מעיו לנבלים', עיין שם[10].

מספר הנבלים במקדש: להלכה נפסק, שמספר הנבלים שבהם מנגנים בעת שירת הלויים ונגינתם, לא יפחת משניים ולא יעלה על שישה נבלים[11]. בטעמו של דבר יש לומר, שמניין זה של נבלים, הוא המספר הראוי להשתלבות עם יתר כלי הנגינה והדבר מוסיף לאיכות הנגינה והצלילים. לעומת זאת, הפחתה במספר הנבלים או תוספת על ששה נבלים – משנה את איכות הנגינה ולכן יש לשמור על המספר האמור.

מן המדרש

הניגון והשירה – מביאים לרוח הקודש ולנבואה

"כל מקום שנאמר – 'למנצח בנגינות', אינו אלא לעתיד לבא... וכל מקום שנאמר: 'שיר מזמור' - על ידי משוררים [במקדש]. וכל כך למה? - לפי שאין רוח הקודש שורה לא מתוך עצלות, ולא מתוך עצבות, לא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה, שנאמר: 'ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" מדרש תהלים כד.

"המזמור הזה נאמר בשלשה מיני שבח: בניצוח, בניגון, במזמור, בנגינות - שהוא של נבואה, שנאמר: 'והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה''. 'למנצח' - למי שהוא מנוצח מבריותיו; מלך בשר ודם אם מנצחין אותו כועס, אבל הקדוש ברוך הוא - מנצחין אותו [בניגון] והוא שמח".

[1] מדרש תהלים מזמור פא.

[2] פרק ח'

[3] רמב"ם פיהמ"ש ערכין ב, ג.

[4] שלטי הגיבורים פרק ח.

[5] רש"י ישעיה ה, יב ד"ה כינור ונבל. מדרש תהילים מזמור פא.

[6] רש"י ערכין יג, ב ד"ה בנבל עשור.

[7] תהלים צב, ה.

[8] שלטי הגיבורים שם.

[9] שם.

[10] קינים ג, ו.

[11] משנה ערכין י, א; רמב"ם הלכות כלי מקדש ג, ד.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il