נדב ואביהוא


נדב ואביהוא: שני בני אהרן שמתו בחנוכת המשכן בהקריבם אש זרה.

נדב ואביהוא, נזכרים בתורה כשני אחים יחדיו. נדב הוא בכורו של אהרן הכהן ונזכר עם אחיו, אביהוא, שכן, היו בדעה אחת. שניהם נימנו עם העולים להר סיני בעת מתן תורה, כמובא במדרש, שמשה עלה ראשון, והיה 'מחיצה לעצמו'[1], אהרון מחיצה לעצמו ונדב ואביהוא מחיצה לעצמם[2]. שניהם הוקדשו להיות משמרת הכהונה הראשונה, ככתוב: "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך... לכהנו לי, אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר"[3], אך ביום חנוכת המשכן לקחו נדב ואביהוא 'אש זרה' אשר לא ציוה ה', שמו במחתה והקטירו קטורת, מבלי שנצטוו. כתוצאה מכך, נענשו במיתה ונשרפו בתוך המשכן[4].

שבחם של נדב ואביהוא: חכמינו ז"ל מדברים בשבחם של נדב ואביהוא, וכגון, מה שמובא בתרגום לפסוק - "ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו"[5], ומתרגם, שהכוונה היא לנדב ואביהוא שנקראו 'אצילים' בהיותם בחורים נאים[6]. עוד אמרו חכמים, ש"לא היה בידם אלא עוון זה בלבד, וכל מקום שמזכיר מיתתם מזכיר סירחונם, שלא יהא פתחון פה לבאי עולם לומר, מעשים מקולקלים היו בידם בסתר שעל כן מתו"[7]. העובדה שבכמה מקומות בתורה חוזרת ונזכרת מיתת נדב ואביהוא, הדבר מורה, שהיה צער לפני המקום עליהם, שהיו בני אהרן חביבים לפניו[8]. כך גם משה רבנו, כשניחם את אהרן, אמר, שנדב ואביהוא נבחרו כדי להקדיש שמו של הקב"ה ביום חנוכת המשכן, נמצא שהם גדולים ממשה ואהרן[9].


חנוכת המשכן – ומות נדב ואביהוא

בציור נראה אהרן הכהן נושא כפיו בעת חנוכת המשכן, באותה שעה נכנסו נדב ואביהוא לאהל מועד כשאש זרה ומחתה וקטורת בידם (ראה בציור למטה) ועל חטאם זה נשרפו, והתקיים בהם הפסוק - "בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד" ויקרא י, ג.

הסיבה למיתתם: חכמים חיפשו את הסיבה המיוחדת למיתתם, שכן, אם נבחרו לתפקידם הדבר מוכיח על מדרגת השלימות שזכו לה. מצינו מדרשים שונים ביחס לנדב ואביהוא וחטאם: יש מי שדרש, כי כבר בסיני נגזרה עליהם גזירת מיתה, הואיל וזנו עיניהם מן השכינה[10], ככתוב: "ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו"[11]. ודרשו חכמים: "נדב ואביהוא... הקלו ראשם בעלותם להר סיני כשראו את השכינה... וכי אכילה ושתיה היתה שם?!... משל לעבד שהיה משמש את רבו ופרנסתו בידו, והיה נושך ממנה! - כך הקלו ראשן כאוכלין ושותין. והיו ראוין לישרף באותה שעה... ומפני שהיה יום מתן תורה חביב לפני הקדוש ברוך הוא, לפיכך לא רצה לפגוע בהן בו ביום לעשות פירצה בהן... אבל לאחר זמן גבה מהן... ונשרפו כשנכנסו לאוהל מועד"[12]. סיבה נוספת מנו חכמים למיתתם, שהיו הרבה נשים ממתינות להם, והם לא רצו לשאתן, הואיל והרגישו את עצמם מיוחסים מאד[13], וסופם שמתו ללא בנים[14]. נימנו בתלמוד סיבות אחרות, וכגון, שהורו הלכה בפני רבם[15]. עוד מצינו במדרש שגבה ליבם - "שהיו משה ואהרן מהלכים בדרך, ונדב ואביהוא מהלכים אחריהם, אמר לו נדב לאביהוא: מתי ימותו שני זקנים הללו, ואני ואתה ננהיג את הדור, אמר להם הקב"ה: הנראה מי קובר את מי"[16]. סיבות נוספות מנו במדרש: "בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן: על הקריבה, ועל הקרבה, על אש זרה, ועל שלא נטלו עצה זה מזה; על הקריבה - שנכנסו לפני ולפנים [עם הקטורת]. ועל ההקרבה - שהקריבו קרבן שלא נצטוו. על אש זרה - אש מבית כיריים הכניסו, ועל שלא נטלו עצה זה מזה"[17].

מעולם המחשבה

במעמד הר סיני חטאו נדב ואביהוא על שהרהרו בהגשמת הבורא

כתבו הראשונים, שההבדל בין משה רבינו לבין נדב ואביהו, שעליו נאמר: "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים"... "מפחדו להסתכל באור הנראה [אור השכינה]... והשפיע עליו האל יתעלה מטובו מה שחייב לו [שכר על יראתו] שנאמר בו: 'ותמונת ה' יביט'. וזכרו החכמים ז"ל, כי זה גמול להסתירו פניו תחילה מהביט אל האלהים". לא כן "'אצילי בני ישראל', הם הרסו ושלחו מחשבתם... השגה בלתי שלימה. ולזה אמר עליהם: 'ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר', ולא אמר – 'ויראו את אלהי ישראל' לבד... דיקדק עליהם תוכן השגתם, אשר כללה מן הגשמות והתחייבו כליה... ונשרף נדב ואביהוא באהל מועד" (מורה נבוכים חלק א, ה). כוונת הרמב"ם לומר, שבמעמד הר סיני ראו נדב ואביהו אור שמימי כמשה, ודימוהו בדמיון גשמי, ככתוב: 'ותחת רגליו', והגשמת הבורא לדעת הרמב"ם גרועה מעבודה זרה (ראה מו"נ א, לו; בסוף). לפיכך נפרע הקב"ה מהם במשכן, כי במיוחד בעניין הקרבנות שנאמר בהם - "את קרבני לחמי לאישי", צריך הכהן זהירות מהגשמה, כביכול מביאים לחם לפניו, ולכן, נאמר בתורה, "ועשו לי מקדש" - "שיהיה המזבח לשמו, וכן 'מזבח האדמה תעשה לי', ושיהיה הקרבן לו (מו"נ ג, לב, עיין שם).

[1] מכילתא דרשב"י יט.

[2] וכתב הרמב"ם במורה נבוכים ב, לב; ש'מחיצה' עניינה, מדרגה רוחנית מיוחדת לכל אחד.

[3] שמות כח, א.

[4] ויקרא י, א. שני חוטין של אש יצאו מקדש הקדשים ונכנסו דרך החוטם, נמצא שהיתה שריפת הנשמה וגוף קיים. סנהדרין נב, א.

[5] שמות כד, יא.

[6] תרגום יונתן שם.

[7] ויקרא רבה כ, ח.

[8] במדבר רבה ב, כג.

[9] זבחים קטו, ב.

[10] ויקרא רבה כ, י.

[11] שמות כד, א.

[12] במדבר רבה בהעלותך פרשה טו. תרגום יונתן שמות כד, יא.

[13] ויקרא רבה כ, י.

[14] במדבר ג, ד.

[15] עירובין סג, א.

[16] סנהדרין נב, א.

[17] ויקרא רבה כ, ח.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il