משכב ומושב


משכב ומושב: בגדים או כלים הנטמאים על ידי הזב היושב או שוכב עליהם.

נאמר בתורה: "כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא, וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא"[1]. כלומר, זב - והוא הדין לזבה, נידה ויולדת[2], אשר יושבים על כלי או בגד המיועד לישיבה או לשכיבה, הרי הם מטמאים אותו. הכלי או הבגד נעשה אב הטומאה - לטמא אדם וכן את הבגדים שעליו[3]. טומאה זו נקראת בדברי חז"ל, טומאת 'מדרס'[4].

הכלים הנטמאים: כל הראוי לשכיבה עליו נקרא - 'משכב', וכל הראוי לישיבה עליו נקרא – 'מושב', ואין הבדל בין דיני המשכב לדיני המושב[5]. כלי שאינו מיועד לישיבה או שכיבה, גם אם אדם מסוים השתמש בו לכך באופן זמני, אינו מקבל טומאה בטומאת מדרס[6]. אמנם, כלים ובגדים שמיועדים גם לישיבה וגם לדברים אחרים, כגון חלוק או טלית, מטמאים בטומאת מדרס[7]; וכן כלים שאין יושבים או שוכבים עליהם, אלא רק נשענים עליהם[8], אף הם נטמאים בטומאה זו[9]. נעליים וסנדלים נטמאים גם הם בטומאה זו[10]. כלי אבנים, כלי אדמה וכלי גללים, אינם מקבלים טומאה כלל, וממילא גם בטומאה זו הם אינם נטמאים[11].


משכב ומושב – המטמאים והנטמאים

בציור נראים אנשים כשהם מסבים על ספה. ספה זו, אם ישב עליה הזב הרי היא נטמאת טומאת מדרס. שני האנשים שבציור נשענים בשמאלם על חבילות; אם האנשים טמאים והחבילות אינן עשויות למשכב הרי הן טהורות. האנשים היושבים, אם הם טהורים והספה טמאה - הרי הם נטמאים בישיבתם עליה או בשכיבתם.

דרך קבלת הטומאה: הזב מטמא את הבגד בחמישה דרכים: א. עומד. ב. יושב. ג. שוכב. ד. נתלה. ה. נשען. המשכב מטמא את האדם בחמשת הדרכים הללו, וכן במגע ובמשא[12]. טומאה זו חלה רק במקרה, שרוב האדם - המטמא או הנטמא - היה על גבי הבגד, אפילו אם ישב האדם רק על מיעוטו של הבגד נטמא[13]. הבגד עליו נמצא הזב נטמא, גם אם בין הזב לבגד חוצצת אבן, עליה הזב יושב, וראה ערך 'אבן-מסמא'*[14].

מצורע: המצורע* בימי ספרו אינו מטמא משכב ומושב, אבל בימי חלוטו הוא מטמא משכב ומושב[15]. יש אומרים, כי טומאה זו אינה אב הטומאה אלא רק ולד הטומאה, ועל כן אין הוא מטמא אדם, ומטמא אוכלים ומשקים בלבד[16]. מאידך יש אומרים, כי גם טומאה זו היא אב הטומאה וכך הובא להלכה[17].

[1] ויקרא טו, ד.

[2] רמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב א, א ושם א, טו ביאר, שכשנוקט בעניין זה זב, כוונתו גם לכל הטמאים הללו, והם המכונים בדבריו "חבריו" של הזב.

[3] רמב"ם שם א, א, וראה משנה כלים א, ג ומשנה זבים ב, ד.

[4] משנה בנידה מט, א ועוד.

[5] רמב"ם שם ו, א.

[6] תורת כהנים פרשת זבים פרשה א ב,ה; שבת נט, א; רמב"ם שם ז,ח.

[7] תורת כהנים שם ב,ג; רמב"ם שם.

[8] לדוגמא - עגלת ילדים.

[9] שבת סו, א; רמב"ם הלכות כלים כה, טז.

[10] משנה כלים כו, ד; רמב"ם שם ז, יב.

[11] שבת נח, א; רמב"ם שם א, ו.

[12] משנה זבים ב, ד; רמב"ם מטמאי משכב ומושב ז, א - ב.

[13] משנה שם ה, ה; רמב"ם שם ז, ג.

[14] משנה כלים א, ג; רמב"ם שם ז, א.

[15] תורת כהנים מצורע פרשה ב ב, ח.

[16] רש"י פסחים סז, ב ד"ה זב ומאירי שם; תוספות שם ובמגילה ח, א ד"ה יש ספרים, וכן דעת ר"ת נידה נד, ב ד"ה יכול (ובספר הישר סימן קפב).

[17] רמב"ם טומאת צרעת י, יא; וכן הוא בהגהת הגר"א בפסחים שם.


האתר הרשמי של “המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש” (ע”ר) - ספק מורשה של משרד הביטחון

  • Facebook Clean
רחוב משגב לדך 40, הרובע היהודי, העיר העתיקה, ירושלים
טלפון: 02-6264545, פקס: 153-2-6274529
דוא"ל: office@temple.org.il
©כל הזכויות שמורות למכון המקדש